מדור תרופות
תרופות מסוג SSRI
מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיביים של סרטונין
התרופות שנידונות באתר הזה כוללות:
· ציפראמיל (citalopram oxalate)
· ציפרלקס (escitalopram oxalate)
· פבוקסיל (fluvoxamine maleate)
· פקסט (paroxetine)
· פרוזאק (fluoxetine)
· לוסטראל (sertraline)
אלו הן תרופות שלא שגורמות לכם ליצור יותר סרטונין, במקום זה הן גורמות לנוירונים שלכם לטבול לזמן רב יותר בסרטונין שאתם כבר מייצרים.
אבל האם זה אותו הדבר?
זה תלוי באדם והרגישות של הרצפטורים של ה 5HT שלכם. לפעמים זו אותה השפעה, לפעמים לא. כאשר לא זה יכול להיות מתחת לממוצע (עד הנקודה שבה זה לגמרי חסר תועלת) או יותר מידי.
כיום סרטונין הוא קו ההתקפה הראשון בהתגברות על דיכאון, הנוירוטרנסמיטר שיש לו את הסבירות הגבוהה ביותר לסבך אתכם באמת אם הבעיה שלכם היא בעצם דיכאון דו קוטבי ולא חד קוטבי. בעוד שאלו אינן גלולות אושר, לדיכאון חד קוטבי הן לעיתים קרובות די יעילות בשמירה על הדיכאון בשליטה. בנוסף לדיכאון SSRI הן לעיתים קרובות טובות להפרעות פאניקה וחרדה וכמה מהן טובות גם כנגד OCD. SSRI לעיתים עוזרות בצורות הנפוצות יותר של הההפרעה הדיספורית של טרום המחזור (PMDD).
כתוב בעלון לצרכן של כל ה SSRI שאתם אמורים להשתמש בהן רק אם יש לכם סימפטומים של הפרעת דיכאון מזורי. בהתחשב בכך שהניסיון שלי אודות דיכאון כפי שבא לידי ביטוי בשאלות ותשובות נפוצות לכל מי שגמור מדיכאון וחרא של לוויתן בקרקעית האוקיינוס, עשוי שלא להיות הניסיון שלכם. אבל זה סוג החשיבה והעשייה שביחס אליה מישהו שאומר לפסיכיאטר שלו שוב ושוב על אבחנה קודמת של הפרעה דו קוטבית ופעולות שונות של שיגעון מאני מבחינה מחשבה ועשייה מקבל עבורן תרופות נוגדות דיכאון ללא שום מייצבי מצב רוח תומכים. זה סוג החשיבה והעשייה שגורם לכם להיות מאובחנים עם הפרעת דיכאון מזורי. זה בערך כמה מדוכאים אתם אמורים להיות, ללא שום סיבה טובה, כדי לחשוב על לקחת נוגדות דיכאון. אם הדיכאון שלכם לא מתקרב לרמה הזו של הייאוש, יום אחרי יום במשך שבועות ברצף, אז כל מה שאתם בעצם צריכים זה טיפול שיחתי שעשוי או עשוי שלא להיות משולב עם טיפולים לא תרופתיים שונים. הטיפולים הלא תרופתיים שעוזרים במיוחד לדעתי הם חומצות אמינו (במיוחד 5-HTP / I-typtophan, I-tyrosine וגאבא), פעילות גופנית (במיוחד יוגה), שינויים בתזונה שהם ספציפיים לסוג הדיכאון שלכם והצרכים התזונתיים שלכם (אין פתרון אחיד לכולם), ותוספים של ויטמינים ומינרליים. אני אכתוב על טיפולים לא תרופתיים אלו בפירוט רב יותר בעתיד. הם היו לא ממש יעילים עבורי בפני עצמם, הם עובדים נהדר במשולב עם התרופות, אבל לאנשים מסוימים ולכמה מהצורות המתונות עד הבינוניות של דיכאון, הן בעצם כל מה שאתם צריכים בנוסף לסוג מסוים של טיפול.
באמת!
זה רק דיכאון. OCD, פאניקה/חרדה, הפרעת חרדה כללית והשימושים הלא מותווים של התרופות הם נושא אחר לגמרי. עם זאת, נושא החרדה עובד לפי עקרון דומה. במשך שנה שלמה לא יכולתי לעזוב את הבית שלי ללא איזון זהיר של לוראזפאם כדי להתגבר על האגורפוביה המשתקת שממנה סבלתי. יותר מידי והייתי מסטול מכדי לצאת, מעט מידי והייתי עדיין חרד מידי. לפעמים לא ראיתי אדם אחר פנים אל פנים במשך שבועות רצוף כיוון שחייתי ממזון קפוא ומשומר, בהיותי יותר מידי אגורופובי מכדי לצאת ומידי מבוהל מכדי להתעסק אפילו עם משלוח של מזון. זוהי סוג החרדה שאתם צריכים שתהיה לכם כדי שיהיה נכון לכם לשקול ציפרלקס (escitalopram oxalate). אם אתם לא כל כך חרדים עד שאתם ממשיכים לעבור שוב ושוב על כל פרט קטן בכל פשלה בחיים שלכם וכיצד שינוי אחד קטן היה יכול להפוך את החיים שלכם להרבה יותר טובים (מיקוד יתר חרדתי) או שאתם מזיעים והלב שלכם משתולל מעצם המחשבה של לצעוד מעבר למשקוף הדלת לאולם הגדול והמפחיד שבחוץ – אתם סביר מאד להניח יכולים להשתמש באותם סוגים של טיפולים חלופיים שהוזכרו לעיל.
האם שווה ללכת בדרך של "טיפול אלטרנטיבי" לפני שמנסים טיפול תרופתי? בטוח! זה לא טיפשי לנסות שיטות פחות קשות ופחות יקרות. לד"ר אמן יש הרבה המלצות לשינויים תזונתיים ולתוספים לנסות קודם אם תרופות הם צעד גדול מידי בשביל לעשות אותו באופן מיידי. הרבה מהשיטות האלו אתם יכולים לקיים יחד עם התרופות, אז זה לא הפסד גדול אם הן לא לגמרי עובדות.
אתם חייבים לקבל את ההחלטה בין מה שמכביד פחות, תופעות הלוואי או הבעיה. הן יכולות לעבוד לאנשים מסוימים. הן יכולות להיכשל לגמרי, או שהן יכולות לעבוד ביחד עם התרופות. ההתנסות שונה מאדם לאדם.
אם ניסיתם את הדרכים החלופיות ועדיין יש לכם בעיה של דיכאון בינוני, תבדקו את הTCA. בעוד שתופעות הלוואי של הTCA נוטות להיות קשות יותר, תופעות הלוואי האלו בדרך כלל יותר בעייתיות במינונים הגבוהים. בדרך כלל מינון נמוך של TCA עשוי לעבוד יותר טוב מה SSRI החזקים ביותר.
כדי לעזור לכם להחליט האם המצב גרוע מספיק כדי להצדיק נוגדות דיכאון, אתם אמורים להגיע לטיפול שיחתי ואתם אמורים להשתייך לקבוצת תמיכה. פסיכיאטר פשוט יאבחן את התרופה הנכונה עבורכם וזה הולך להיות פחות או יותר הכול. לפעמים הם ישלבו תראפיה, אבל לעיתים תכופות הם לא. לאינפורמציה נוספת וסיבות נוספות מדוע עליכם להיפגש עם מטפל שיחתי ולהשתייך לקבוצת תמיכה בחנו את העמוד שלי על קבוצות תמיכה. שני אלו יעזרו לכם להחליט אם אתם באמת צריכים נוגדות דיכאון. ואם אתם צריכים, השירותים של המטפל ושל קבוצת התמיכה הם חיוניים כדי להשלים את מה שנוגדות הדיכאון עושות. התרופות לבד לא עומדות לפתור את הבעיות שלכם!
בעוד שכמה אנשים יחושו בהבדלים משמעותיים בין כל אחת מהתרופות האלו, הן בעצם די דומות בגורמים גנריים חשובים. אין הרבה שאנחנו יכולים לכתוב על כל אחת מהן בנפרד, אפילו שאתם יכולים לשים לב לשונות יוצאת דופן בין כל שתיים מהן! זה הכול עניין של מטבוליזם אישי. עבור כמה אנשים, עם זאת, הן כולן דומות. לרוב הכותבים באתר הזה הן כולן דומות בזה שהן כולן מעיקות, אבל אנחנו קבוצה של אנשים שפשוט מאד רגישה לרמת הסרטונין שלנו ו/או לספיגה החוזרת שלו. כל אחד פשוט היה צריך לגלות את זה בדרך הקשה. זו לא אשמת התרופות, זו הבעיה שלנו. אני אפילו לא יכול לאכול תרנגול הודו מבלי שתהיה לי יותר מאוחר במשך היום התקפת חרדה מכיוון שהמינון הנוסף של הטריפטופן בבשר עובר עיבוד לסרטונין וזה מחרפן אותי. תמיד תהיתי אם זה היה גורם תורם לחוסר התפקוד שלי בחג ההודיה. אני מתכוון, ברור, זה הרבה מתחת ברשימה אחרי אלכוהול ובעיות, אבל לכמה אנשים אני בטוח שזה תורם לרוח החג הנודעת לשמצה שגורמת לאנשים להתנתק זה מזה במשך שנים. מספיק עם השערה משוגעת נוספת שלי וחזרה לתרופות משוגעות.
יש כמה דברים משותפים לכולן שאתם אמורים להיות מודעים אליהם:
1. SSRI ידועות לשמצה בהריגת הליבידו, דבר שבסופו של דבר יכול להיות לא ממש יעיל בהתמודדות עם דיכאון. במיוחד אם אתם במערכת יחסים. במיוחד אם אתם במערכת יחסים עם מישהו שיש לו מיניות יתר דו קוטבית, אבל אין טעם לפתוח כמה מהנושאים הישנים שלנו. כמובן שהדבר היחיד שאני אוהב ביחס ל SSRI הוא שהם מטפלים במיניות היתר הדו קוטבית שלי בכך שהם מחסלים את הליבידו שלי. לפעמים הן יניחו לליבידו שלכם אבל ישבשו אתכם בדרכים אחרות, כמו שיהפכו אתכם לאימפוטנטים או לחסרי יכולת להגיע לאורגזמה. פקסט ((paroxetine ופרוזאק (fluoxetine) הן הגרועות ביותר ביחס לכך וציפרלקס (escitalopram oxalate) היא כנראה הכי פחות בעייתית. אני מתכנן לכתוב מאמר על מה שאתם יכולים לעשות עם תופעת הלוואי הזו. ד"ר אמן מדבר על שיטות להתמודד עם הנושא בספרו ריפוי דיכאון וחרדה (הפנייה בסוף).
רק כדי להוכיח שכל דבר הוא אפשרי עם התרופות המשוגעות האלו, מקרי המבחן האלו מראים כיצד כמה SSRI, כולל פקסט ((paroxetine ופרוזאק (fluoxetine) יכולות להיות אפרודיזיאק.
2. עלייה במשקל היא תופעת לוואי נפוצה עם הSSRI. לפעמים זה עניין של הטלת מטבע עם פרוזאק (fluoxetine) אם אתם עומדים להעלות במשקל או להוריד במשקל, אבל כל האחרות נוטות לגרום לכם להעלות כמה קילו. Meridia היא החריג היחיד, היא גרמה להרבה אנשים להוריד במשקל במבדקים הקליניים. כמובן שהיא נכשלה לגמרי בתור נוגדת דיכאון. עם זאת, היא משבשת את הפעולה של הנוירוטרנסמיטרים שלכם מספיק כך שאינכם יכולים לקחת אותה אם אתם דו קוטביים או על תרופות פסיכיאטריות אחרות מבלי לסכן שיבוש מלכותי של הכול.
3. תופעות לוואי משותפות נוספות כאשר מתחילים SSRI הן כאבי ראש, בחילות, הזעה, יובש בפה, ישנוניות או נדודי שינה ושלשול או עצירות. לפעמים זה עניין של הטלת מטבע לגבי העניין האחרון, כיוון שיתכן ותצטרכו להחליף. אלו הן בדרך כלל תופעות חולפות ועוברות תוך כמה שבועות. אלו ידועות בטעות כאנטיכולינרגי, המונח בעצם חל על קבוצה של תרופות שמשפיעות על נוירוטרנסמיטרים ספציפיים. כמה מהן אכן פועלים על הרצפטורים האצילכולינים שלכם במידה מספקת כדי להיות מסווגים כתרופות אנטיכולינרגיות, אבל רובן לא, אתם פשוט מקבלים בדיוק את אותן תופעות הלוואי, אז למה לא, זה כמו לקרוא למישהו שפורץ למחשבים האקר. שוב ציפרלקס (escitalopram oxalate) היא ככל הנראה הקלה ביותר ביחס לתופעות הלוואי האלו. היא עשויה שלא לעבוד יותר טוב מכל האחרות אבל יש קונצנזוס שהיא מעיקה פחות מכל האחרות!
כדי לעזור להתמודד עם העלייה במשקל, איבוד הליבידו ותופעות לוואי נפוצות אחרות, תקראו בבקשה את העמוד על תופעות הלוואי.
4. לSSRI לוקח עד חודש כדי לעבוד. לפרוזאק (fluoxetine) זה יכול לקחת גם חודשיים. בטח, אתם מקבלים את תופעות הלוואי באופן מיידי, אבל אתם עשויים שלא להרגיש בהשפעות החיוביות במשך חודש. זה עשוי להיות מכיוון שSSRI גורמות לכם להצמיח יותר תאי מוח. עם זאת, המחקר שמגבה את ההשערה הזאת נעשה על חולדות. כאשר תהיה לי איזו שהיא הוכחה לכך בבני אדם, אני אקנה. אני לא מכחיש שזה מה שקורה, וחייבים להתחיל לבנות השערות על חולדות, זה רק שתרופות פועלות אחרת על חולדות. אז אני אמתין עד שיעשו MRI על בני אדם וישוו תמונות של לפני ואחרי לפני שאני אקפוץ על קרון התזמורת של "SSRI מגדלים תאי מוח חדשים". עם זאת, זה הסבר טוב בדיוק כמו אחרים לכך ששום דבר לא קורה במשך חודש או קרוב לכך אצל אנשים מסוימים, אבל הם עובדים תוך ימים אצל אחרים. יכול להיות שהספיגה החוזרת של הסרטונין היא לא התשובה אלא דווקא הגדילה של נוירונים חדשים.
5. הפסקת פעילות של ספיגה חוזרת מתחיל להיות ידע מקובל בקהילה הפסיכיאטרית. לרוב האנשים הפסקת פעילות של SSRI זו לא בעיה גדולה, אבל עבור אחרים כל SSRI תעבוד נפלא במשך כמה חודשים עד שנתיים או יותר ואז פשוט תפסיק לעבוד. למרבה המזל אתם יכולים פשוט לעבור לתרופה הבאה עד שהפסקת הפעילות מתרחשת שוב, מה קורה כשנגמרות לכם ה SSRI? עד אז חברות התרופות יפתחו לפחות תרופה אחת חדשה, אבל נחשו מה? רוב האנשים אשר חווים הפסקת פעילות יכולים לחזור לתרופת הSSRI הראשונה שלהם ולהתחיל את כל הסבב מחדש! יש אנשים שממש נמצאים על מסלול שינוי בן שנה שנתיים כדי להימנע מלהתנסות בכישלון. אתם ממש יכולים להחליף SSRI כמו צמיגים. רק תהיו מודעים לכך שפקסט עשויה לעבוד בשבילכם רק פעם אחת. או לפחות לעבוד באותה רמת יעילות שהיתה לה עבורכם רק בפעם הראשונה. אז אם פקסט היא התרופה העדיפה עליכם, החיים עומדים להיות קשים אם היא תפסיק לעבוד לכם.
6. אם אתם אכן צריכים להחליף תרופות בגלל הפסקת פעילות או תופעות לוואי שליליות תזכרו שההתנסויות עשויות להיות שונות בצורה ניכרת מאדם לאדם. עבור אנשים מסוימים הן ממש ברות החלפה, בעוד אנשים אחרים יחוו תגובות שונות מאד לא רק בהחלפה מסוג אחד של SSRI לאחר אלא גם בשינוי מצורות שחרור מיידי למושהה ובין סוגים גנריים ומותגים. אז בעוד שלכולן יש את אותו מערך של תופעות לוואי במשותף ורבות מהן טובות למחלות מעבר לדיכאון, לוסטראל (sertraline hydrochloride) יכולה לעבוד עבורכם בעוד שפרוזאק (fluoxetine hydrochloride) לא או שלא יכלתם לשאת אותה, וההיפך.
7. אם אתם צריכים להחליף, כאן ערכי התמורה: 20 מג ציפרמיל (citalopram hydrobromide) = 5 מג ציפרלקס (escitalopram oxalate) = 50 מג פבוקסיל (fluvoxamine maleate) = 20 מג פרוזאק (fluoxetine hydrochloride) = 50 מג לוסטראל (sertraline hydrochloride) = 75 מג של אפקסור (venlafaxine hydrochloride). מחקר אחד הראה שסלקסה היא תרופת הביניים הטובה ביותר כאשר מחליפים בין SSRI. למרות שאפקסור אינה SSRI היא נמצאת כאן ברשימה מכיוון שהרבה פעמים טועים ומתייחסים אליה כאל כזו, תסמיני ההפסקה שלה מכבידים יותר מאשר אלו של הSSRI, וב 75 מג היא משפיעה רק על הסרטונין ממילא.
זה עובד רק למינונים ההתחלתיים. הדברים האלו הם לא ממש ליניארים, ועל כן במינונים הגבוהים יותר המפה לא בדיוק עובדת. אז אם אתם מחליפים ממינון גבוה של אחת לשניה הרופא שלכם כנראה רושם לכם מרשם הגיוני. אם אתם רוצים לנסות תעשו את החישובים בעצמכם בדקו את פסיכופרמקולוגיה קלינית יישומית של שלדון פרסקורן ותוכנית המיפוי של תרופות פסיכואקטיביות של הNIMH. אם אתם שואלים אותי איך להשתמש באתרים האלו אתם לא מוסמכים להשתמש בהם.
8. סינדרום ההפסקה של SSRI. קראו את המאמר כדי ללמוד יותר בנושא. SSRI הן כמה מהתרופות הממכרות ביותר מבחינה פיזית שקיימות. ממכרות היא לא באמת המילה הנכונה, אתם מפתחים בהן תלות פיזית ופסיכולוגית חזקה ללא ההשתוקקות והדחף להשתמש בהן לרעה (אלא אם אתם דו קוטביים, אז אתם עשויים להשתמש בהם לרעה), אבל ממכר הוא מונח קרוב מספיק . להפסיק לקחת אותן באופן פתאומי זה להרגיש כל כך הרבה יותר גרוע מאשר הרגשתם כאשר חשבתם בכלל לקחת תרופות.יש מונח "רעידות במוח" אתם תדעו אם התנסיתם בו אי פעם. עכבר ואני הפסקנו אופיאטים והפסקנו SSRI בבת אחת. אנחנו מעדיפים את הגמילה מאופיאטים. אם אתם לוקחים תרופה אנטי פסיכוטית לא טיפוסית יחד עם SSRI ההפסקה היא לעיתים קרובות לא כל כך קשה, אז אם יש לכם סרוקוואל (quetiapine) זמין בשביל נדודי השינה, תרצו להשתמש בו להפסקת השימוש ב SSRI. לא כולם חווים סינדרום הפסקת SSRI, ועבור אלו שכן ההשפעות נעות ממתונות ועד קיצוניות. לא כל הרופאים מכירים בזה כנושא, אז זה עוד יותר קשה. תקפידו לקרוא את הסעיף על כמה זמן לוקח לתרופה לצאת מהמערכת שלכם וחכו את משך הזמן הזה כדי לרדת לשלב הנמוך הקרוב הבא במינון שלכם. וכמו שפאולה כותבת במאמר שלה, תשקיעו בחותך כדורים. אפשרות אחרת היא לעבור לצורת הנוזל שקיימת עבור חלק גדול מהתרופות. ככה תוכלו להקטין את המינון שלכם בדיוק במידה שתרצו ולהפסיק בזמן ארוך ככל שתוכלו להרשות לעצמכם את הצריכה של התרופה. אם זה ממש קשה יכול להיות שתרצו לשנות לפרוזאק (fluoxetine hydrochloride) נוזלי להפסקה הסופית. זה יכול לקחת הרבה מאד זמן, אבל בגלל זמן מחצית החיים של פרוזאק של 9.3 ימים יש לו בדרך כלל את תסמיני ההפסקה המתונים ביותר מבין כל הSSRI. זמן מחצית החיים הארוך הוא חרב פיפיות, אם אתם במינון גבוה ורגישים במיוחד לתסמיני ההפסקה, זה ייקח לכם נצח להתנקות מפרוזאק, אבל לפחות זה לא יהיה כל כך גרוע כמו עם התרופות האחרות. אם אתם לא כל רגישים לסינדרום של ההפסקה, זמן מחצית החיים הארוך של הפרוזאק מקל על תהליך ההפסקה יותר מאשר בכל הSSRI האחרות.
9. יש צורך לנקוט בזהירות מופלגת אם חושדים או מאבחנים הפרעה דו קוטבית ושוקלים את השימוש בSSRI. אמנם כל נוגדת דיכאון יכולה להיות טריגר למאניה, הסיכויים הם פשוט יותר טובים עם הSSRI. לא רק מאניות אופוריות כייפיות נורא שבהן אתם עושים קניות עד המקסימום של כרטיס האשראי שלכם ומתחילים מבלי לסיים לעולם חצי תריסר פרויקטים יצירתיים, אלא מאניות דיספוריות, קשות שבהן אתם זועמים על כולם ועל הכול וגורמים לנזק פיזי לאחרים ולעצמכם. אפילו אם אתם לא דו קוטביים אתם יכולים להיקלע למצב דמוי מאניה באמצעות לקיחה לא עקבית של התרופות שלכם והעלאת המינון במקרה או בכוונה. אין שום דרך לדעת אם אלו יהיו מאניות שמחות או קשות.
10. צריך לשים לב במקרה ואתם אפילפטיים למרות שה SSRI אינן גרועות במיוחד כשמדובר בגרימה של התקפים, הן יותר גרועות מהSNRI. אתם חייבים להיות זהירים כאשר משלבים נוגדות דיכאון ואפילפסיה. תוודאו שהתייעצו עם הנוירולוג שלכם לפני שאתם מתחילים לקחת איזו שהיא נוגדת דיכאון. יתכן שתצטרכו להגדיל את המינון שלכם של נוגדות הפרכוסים, מה שכשלעצמו, יעשה אתכם יותר מדוכאים, ויש לכם מעגל סגור. האם זה מפתיע שבקרב האפילפטיים יש שיעורים יותר גבוהים של התאבדות ורצח מאשר באוכלוסיה הכללית?
11. אלכוהול הוא בדרך כלל לא עניין גדול עם SSRI, פרט אולי ללוסטראל (sertraline hydrochloride), אבל יש נתונים סותרים. אני אכסה את זה במאמרים עתידיים על אלכוהול, טבק וקפאין וסמי בילוי. אתם לא אמורים לשתות כמו שהייתם רגילים, וגם לא לעיתים כל כך קרובות. אבל אם אתם לוקחים רק אחת או שתיים מהSSRI ואין לכם בעיה עם אלכוהול, אתם עדיין יכולים לשתות קצת מידי פעם. כוס של יין, בקבוק בירה, סאקי או סוג'ו עם ארוחת הערב. לחיים! עם זאת, אם אתם משלבים נוגדת דיכאון עם תרופה אנטי פסיכוטית מהדור החדש, שילוב שמתחיל להיות מאד פופולארי, אתם חייבים להימנע לגמרי מאלכוהול. אלכוהול ותרופה אנטי פסיכוטית מהדור החדש לא משתלבים!
12. אל תשלבו l-tryptophan / 5-HTP / Tryptan עם SSRI,
מעכבי ספיגה חוזרת של נוירוטרנסמיטרים מרובים או מירו. פשוט לא. אלא אם הרופא שלכם אומר לכם כמובן. והכוונה לרופא שלכם ולא לאף אחד אחר. אחרת אתם משבשים באופן רציני את רמות הסרטונין שלכם ותוצאות לגמרי לא צפויות עשויות להתרחש, כולל סינדרום הסרטונין שעשוי להיות קטלני. זה נכון, אתם עשויים למות מעצה שאיזה היפי בחנות ויטמינים נותן לכם לגבי לקיחת 5-HTP יחד עם הפרוזאק(fluoxetine hydrochloride) . חומצות אמינו הן דבר רב עוצמה, כל עוד מה שנמצא בקפסולה זה מה שמובטח על התווית. בכל מקרה l-tryptophan עובר שינוי ל 5-HTP, שעובר שינוי לסרטונין. כך שכאשר אתם לוקחים את התוספים האלו אתם בסופו של דבר מקבלים יותר סרטונין, וזו הסיבה שבגללה מוכרים אותם כנוגדות דיכאון, בין שאר הדברים. אתם פשוט לא יודעים כמה עוד אתם עתידים לקבל. אני אכסה את הנושא בצורה מפורטת במאמר מיוחד שיעסוק בתוספים. אני לא נגדם, אני לוקח חומצות אמינו בעצמי, בעצתו ובהסכמתו של הרופא שלי. אני פשוט נגד לקיחה שלהם בצורה טיפשית. אתם אמורים לעבור טיפול של חומצות אמינו או של נוגדות דיכאון לא שניהם.
אותו הדבר תקף לגבי ולריאן וסירופים לשיעול שמכילים dextromethorphan. אל תשלבו אותם עם SSRI.
13. בעוד שהאתר הזה מיועד למבוגרים שלוקחים תרופות ולא להורים של ילדים שלוקחים תרופות, אני חש שאני חייב להתייחס לנושא של הSSRI וילדים, כשיותר ויותר אינפורמציה ואינפורמציה שגויה מתפרסמת אודות מתן תרופות לילדים בנושאים פסיכיאטריים.
ד"ר אנדרו מושולדר, אפידמיולוג במשרד של ה FDA לבטיחות של תרופות, ניתח 22 מחקרים קליניים של 9 נוגדות דיכאון והסיק שהתרופות ככל הנראה מכפילות את הסיכון להתאבדות בקרב ילדים.
ראו את הסיפור באתר המקוון של הסאן פרנסיסקו כרוניקל.
כמה נקודות בולטות במאמר וההערות שלי:
כפי שמדווח בכרוניקל באותו זמן, הפרזנטציה של מושולדר לוועדת הייעוץ של ה FDA בפברואר הוסרה מסדר היום ע"י הממונים עליו ברשות.
זה מתיישב עם הדפוס של סודיות במשטר של צ'ייני-בוש.
הרשות גם יצרה קשר עם קבוצת רופאים מאונ' קולומביה כדי לנתח מחדש את הנתונים של המחקרים הקליניים שסופקו ע"י חברות התרופות, אותם הנתונים שמר מושולדר סקר, כדי לראות באם אירועים אובדניים קוטלגו באופן נכון. אנשי הרשות טענו שהנתונים מהמבדקים האלו הם לעיתים די עמומים ושכמה התנהגויות – כמו למשל ילד שמרביץ לעצמו בראש – עשויות היו להיות מאופיינות בצורה שגויה כאובדניות ע"י חוקרים שניהלו את המחקרים שבמימון חברות התרופות.
בכל ההגינות, אלו הן נקודות תקפות. ההכאה בראש היא כנראה דוגמא מוגזמת. אבל אני יכול לראות צורות רבות של פציעה עצמית, בעיקר חיתוך, עוברים סיווג כהתנהגות אובדנית. חיתוך הוא לא תמיד ניסיון התאבדות. חיתוך זה חיתוך. ושוחרי פחד במדים יסווגו אותם כ"התנהגות אובדנית" כדי להקשות על כולם, כולל מתבגרים, להשיג את התרופות שהם זקוקים להן.
עדיין, אם התרופות מגבירות פציעה עצמית אז עדיין יש בעיה!
הדיווח של מושלונדר מצא ש 74 ילדים מתוך 2,298 אשר נטלו תרופות נוגדות דיכאון היו מעורבים ב"אירוע בעל הקשר אובדני". בהשוואה ל 34 מתוך ה 1,952 מטופלים אשר לקחו את הפלצבו, או כדורים מזויפים. התרופה שהראתה את הסיכון הגבוה ביותר היו אפקסור ופקסט, אשר כמעט השלישו את הסיכון של אירוע אובדני, ולוסטראל, אשר יותר מאשר הכפילה את הסיכון, המחקר הראה.
ובכן, בדיוק כמו שאני תמיד כתבתי. שתי התרופות עם סינדרום ההפסקה הגרוע ביותר הן בעלות הבעיות הרבות ביותר. זו לפעמים סוגיה של משמעת תרופות.
בחנו את התסריט – אתם מעלים ילד על תרופות בגלל שהוא מרגיש נורא. בהיותו בגיל ההתבגרות הוא לא ממש טוב בלעשות את מה שאומרים לו, כך שהוא לעיתים מדלג על מנות. זה מוביל לסימפטומים ספוראדיים של הפסקת SSRI ובדרך כלל להרגשה גרועה יותר. בנוסף עם פקסט (paroxetine hydrochloride) זה מוריד את היעילות של התרופה אם אתם לא 100% ממושמעים 100% מהזמן. כך שהתרופות מסיימות בזה שאתם גורמים לילדים להרגיש יותר גרוע! לא בגלל שהתרופות הן בהכרח גרועות (אם כי הן עשויות שלא להיות מתאימות), אלא מכיוון שלא לוקחים אותן בצורה נכונה.
באשר לעוצמה, פקסט (paroxetine hydrochloride) ולוסטראל (sertraline hydrochloride) הם פשוט יותר מידי חזקים לרוב המבוגרים, שלא לדבר על ילדים. אתם מסתכנים בסינדרום סרטונין מכיוון שהן כה חזקות. לא הצורה הקטלנית, רק הצורה המכבידה שבה אתם מרגישים חרא רוב הזמן. אין פלא שהילדים רוצים לפגוע בעצמם, אם מכריחים אותם לקחת תרופות שאמורות לגרום להם להרגיש יותר טוב והתרופות האלו גורמות להם להרגיש יותר גרוע! וכולם אומרים שהתרופות עתידות לגרום להם להרגיש יותר טוב, ולמי עומדים להאמין, לילד או לרופא?
להיות בגיל ההתבגרות זה לא כיף גדול. התעמולה היתה שגויה. אלו מעולם לא היו השנים היפות ביותר בחיים של אף אחד. חוץ מאשר המאושרים באופן פתולוגי אשר יתכן והזו במובן מסוים.
פרוזאק, אשר ניתן להשיג היום בצורות גנריות, הוא בעל הסיכון הנמוך ביותר בין התרופות הראשיות, והוא נוגדת הדיכאון היחידה מהדור החדש שמאושר באופן ספציפי לטיפול בילדים בדיכאון. מסיבה זו, מושלונדר המליץ שרק הפרוזאק ימשיך להינתן לילדים.
אני כתבתי את אותו הדבר. פרוזאק(fluoxetine hydrochloride) היא התרופה הראשונה ולעיתים קרובות היחידה שרצוי להשתמש בה לגבי רוב המתבגרים עם בעיות סרטונין. זמן מחצית החיים הארוך שלה מושלם לבעיות משמעת והיא החלשה ביותר מבין הSSRI.
אם מישהו צריך עוד אינפורמציה לגבי תרופות וילדים, גשו ל http://www.whatmeds.com/ - הם הרבה יותר מעודכנים בנושאים האלו ממני.
14. OK, אז מה כל כך טוב בSSRI בכל מקרה? תכירו בכך, הן עובדות. לא לכולם, מכיוון שסרטונין הוא לא התשובה לכולם. אבל זו התשובה להרבה אנשים להרבה סוגים של דברים – דיכאון, OCD, פאניקה וחרדה, PMDD, התמודדות עם כמה מהאספקטים הקשים ביותר של אוטיזם, הן אפילו נמצאות בשימוש למצבים לא פסיכיאטריים כמו טרשת נפוצה, דלקת פרקים ופיברומיאלגיה. אני משוכנע במידה מסוימת שרושמים אותן יותר מידי לסוגים מסוימים של דיכאון וחרדה כאשר שיחות לבד היו יכולות לעשות את העבודה, אבל אפשר להגיד את אותו הדבר על כל קבוצה של תרופות. כמו כל תרופה יש להן את הנקודות הטובות שלהן ואת הנקודות הרעות שלהן. אתם פשוט צריכים להיות מיודעים בצורה מלאה ביחס לכל תרופה שאתם עומדים לקחת. תנסו לגלות האם סרטונין הוא הנוירוטרנסמיטר הנכון שעליכם לכוונן, דבר שאני מכסה במאמר אחר. אבל אם זה פשוט תנסו את התרופה הזאת או תנסו את התרופה ההיא, שתהיה לכם סבלנות ותנו ל SSRI ארבעה עד ששה שבועות מלאים לעבוד במינון נמוך לפני שאתם מעלים את המינון גבוה מידי או משנים למשהו אחר אם תופעות הלוואי אינן קשות מידי.
15. אנשים כל הזמן שואלים אותי מה שווה ערך לקבוצות התרופות השונות של נוגדות הדיכאון. וזה ממש השוואה של תפוחים ותפוזים. אבל מאחר שתפוחים ותפוזים הם שניהם סוגים של פירות, יש דברים משותפים. לורן רגיאר וברנט ג'נסן מבי"ס לרפואה של אונ' קווינס בקינגסטון אונטריו בנו טבלה נוחה להשוואה בין נוגדות דיכאון שונות. כמובן שהטבלה מתייחסת רק לתרופות שניתנות להשגה בקנדה, אה, אבל היא כן מכסה SSRI, מעכבי ספיגה חוזרת של נוירוטרנסמיטרים רבים, נוגדי דיכאון טריציקליים, MAOI ומה שעוד יש להם שם בקנדה.
תודות למיניון האמין groovyone על מציאת הטבלאות האלו.
אתם גם תרצו לבדוק את המדריך לתרופות פסיכיאטריות של נום דה פלאם להרבה אינפורמציה על תרופות הדור הישן כמו נוגדי הדיכאון הטריציקליים והMAOI.
עמוד הבית פורומים בקרייזי מדס קבוצות תמיכה על תרופות נוגדות דיכאון אודות SSRI על תרופות נוגדות פרכוסים / מייצבות מצב רוח על תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות על תרופות הרגעה על תרופות ממריצות מציאת רופא אודות קרייזי מדס בקרו בבלוג האוטיסטי- אפילפטי-ביפולרי שלי
אם עדיין יש לכם שאלות שלא קיבלו מענה אודות תרופה זו או אחרת כולל השאלה איזו מהן או איזה קומבינציה של תרופות היא הטובה ביותר עבורכם, ההימור הבטוח ביותר עבורכם הוא לשאול בפורומים של קרייזי מדס. אפילו יותר טוב, אם אתם רוצים לתת לעולם לדעת איך הם עבדו ואתם רוצים לעזור לאלו שמחפשים את התרופות הנכונות, הצטרפו לחגיגה.
אם אתם רוצים לדון בנושאים שלכם, אני מציע לבדוק את קבוצות התמיכה המקוונות. פרט לכך אם אתם פשוט מיידעים אותי כמה אתם אוהבים או שונאים את האתר, או צריכים ליידע אותי על ההשפעות של התרופות שלכם בפרטיות, פשוט תשלחו מסר לjerod23 כאן ב crazymeds.org. בכנות, בדרך כלל אין לי הרבה זמן לענות על אי-מיילים בימים אלו. התגובה האוטומטית הפוגעת שעשויה או עשויה שלא להגיע לתיבת הדואר שלכם תאמר לכם את אותו הדבר.
בעיה אחרת היא שאתם עשויים שלא לקבל תגובה אפילו אם אני רוצה לשלוח לכם תגובה. אתם מבינים כל כך הרבה עלובי נפש עם כוונות נבזיות והרבה יותר מידי זמן פנוי הפכו את הדומיין של crazymeds.org לכלי לשימוש עבור הדואר זבל שלהם, וירוסים וכד'. בסופו של דבר איזה תוכנת הגנה עצלה עובדת לפי כתובת הדומיין ולא הכתובת של המחשב. אז הוכנסתי לרשימה השחורה בגלל פעולות של אחרים. או שהתוכנה פשוט לא אוהבת את האתר בגלל השם "קרייזי" או "מדס". או שהשאלה שלך על תרופה מסוימת הפעילה דגלים של ספאם. אז האימייל פשוט לא עובר ללא קשר, מצטער.
היי, האם מצאת את העמוד באופן עצמאי באמצעות גוגל או מנוע חיפוש אחר? יופי! אבל כדי להעריך את האתר כולו באמת, אתה צריך להתחיל כאן.
שמור על עצמך והמשך לקחת את תרופות המשוגעים שלך!
ג'יירוד (תלחץ כאן כדי לשלוח לי אי מייל או פשוט תשלח הודעה לjerod23 כאן ב crazymeds.org)
הספרים שהיו בשימוש
Healing Anxiety & Depression Daniel G. Amen, M.D., and Lisa C. Routh, M.D. © 2003. Published by G.P. Putnam's Sons. Mouse and I are both patients at one of Dr. Amen's clinics.
Instant Psychopharmacology 2nd Edition Ronald J. Diamond M.D. © 2002. Published by W.W. Norton
Essential Psychopharmacology Stephen M. Stahl, M.D., Ph. D. © 2000. Published by Cambridge University Press
A Primer of Drug Action Robert M. Julien, M.D., Ph. D. © 2001. We use the Ninth Edition. Sometimes that comes up on an Amazon search, usually it doesn't. Published by Worth Publishers
Physicians' Desk Reference Editions 53 & 56 Maria Deutsch & Anu Gupta, Drug Information Specialists, et al. © 1999, 2002. Published by Medical Economics Company.
The Complete Guide to Psychiatric Drugs Edward Drummond, M.D. © 2000. Published by John Wiley & Sons, Inc.
Pharmacotherapy for Mood, Anxiety, and Cognitive Disorders Uriel Halbreich, M.D. & Stuart A. Montgomery, M.D. Editors. © 2000. Published by American Psychiatric Press.
Handbook of Affective Disorders edited by Eugene S. Paykel, M.D. FRCPsych © 1992. Published by The Guilford Press.
Mosby's 2004 Drug Guide David Nissen PharmD, Editor.© 2004. An imprint of Elsevier. The edition we're using isn't listed on Amazon.
נוצר ביום שבת, ה 8 לנובמבר 2003
עודכן לאחרונה ביום שבת, 28 לאוקטובר 2006
זכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. כל הזכויות שמורות.
כמעט כל החומר באתר מוגן בזכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. חוץ מעלוני התרופות כמובן, אלו הן הרכוש של חברות התרופות שפיתחו את התרופות שהעלונים מתיחסים אליהן. וכל מסמך של אדם אחר שעשוי להיות מועלה באתר יישאר בבעלות של המחברים המקוריים. אתם לא רשאים להעתיק דף זה או כל חומר אחר ללא הרשות המפורשת של המחזיק בזכויות היוצרים. זה, בדרך כלל אני, אז פשוט תבקשו קודם. זאת אומרת אם אתם רוצים להדפיס כמה עמודים לקחת לרופא שלכם, למטפל, ליועץ, לקבוצת התמיכה, למשפחה הלא מבינה שלכם אז זה בסדר פשוט לעשות את זה. לכו על זה! בבקשה. כל עוד שאתם כוללים את ההערה הזו בדבר זכויות היוצרים וההצהרה הבאה, אני בסדר עם זה.
כל הזכויות שמורות. אף אחריות אינה מובעת במפורש או במובלע. התייעצו עם רופא אחד או יותר לפני לקיחה, או שינוי של התרופות הנוירולוגיות ו/או הפסיכיאטריות שלכם. החוויות שלכם עשויות להיות שונות. מה שקרה לנו לא בהכרח יקרה לכם. אף אחד באתר הזה אינו רופא, מטפל או רוקח. אנחנו לא מגלמים אותם לא כאן ולא בטלויזיה. רק רופאים יכולים לאבחן ולטפל בבעיות. יש רופאים שנוטים להתעצבן על החולים שלהם שיודעים יותר מידי לגבי תרופות, אז תהלכו בזהירות היכן ומתי שזה הולם. האבחון של עצמך באמצעות אתר זה כמו להגן על עצמך בבית המשפט, פתאום יש לך טיפש בתור רופא. אל תהיה סייברכונדריאק, שחושב שיש לך כל מחלה שראית באתר, או שיהיו לך כל תופעות הלוואי של כל התרופות. הכנת מרשם עצמי מסוכנת באותה מידה. כל האינפורמציה באתר הזה הושגה באמצעות התנסות אישית, ההתנסויות של החברים שלי, ההתנסויות של חברים שדיווחו עליהן בקבוצות התמיכה המקוונות וממקורות שיש אליהם קישור באתר. דע את המקורות שלך! כפי שהאינפורמציה מוצגת כאן היא אינה תחליף לעצה רפואית אמיתית מרופא אמיתי, אלא רק השלמה לעצה כזו. אף נוירולוג, פסיכיאטר, מטפל או רוקח נפגע בעשייה של האתר הזה. כל השמות המסחריים של התרופות שמופיעות באתר הן הטרייד מארק של החברות שרשומות אחריהן בעמודים של התרופות, גם אם חברות אלו עשויות או עשויות שלא להירכש ע"י חברות אחרות שעשויות או עשויות שלא להיות רשומות באתר בזמן שאתה קורא אותו. תמיד תקרא את העלון לצרכן שמגיע עם התרופה שלך ואף פעם אל תזרוק אותם. אם לא קיבלת עלון לצרכן, דרוש אותו. בקול רם. האתר קרייזי מדס הוא לא אחראי לתוכן של האתרים שאנחנו מקשרים אליהם. אנחנו אוהבים אותם, או שהם פרסומות בתשלום, או שהן משהו שעליך לקרוא כדי לקבל החלטה מיודעת ביחס לתרופה מסוימת. לעיתים הן יותר מאחת מהקטגוריות האלו. אבל מה שנמצא באתר שלהם הוא העניין שלהם לא שלנו. אינפורמציה מעטה מאד אודות המבקרים באתר נאספת ונשמרת. ומפעם לפעם אני מסתכל על ערכי החיפוש שנעשה בהם שימוש כדי למצוא את האתר כדי להפוך את האינפורמציה הקיימת לרלוונטית יותר. השתמש רק כפי שאתה מודרך. הימנע היכן שאסור עליך.
"הכל הוא אמת, שום דבר אינו מותר." – Jerod Poore
נשמח לקבל תגובות
חזרה
למעלה
