מדור תרופות
חדשות פסיכיאטריות
ה 1 לספטמבר 2001
מפורסם עם רשות מPsychiatric news והמחבר כל הזכויות שמורות © American Psychiatric Association
אנוסוגנוסיה מונעת מפציינטים מלהכיר בכך שהם חולים
גוף גדל והולך של עדויות מצביע על העובדה שעבור אנשים רבים עם מחלות נפש רציניות, חוסר של תובנה הוא מצב בעל ביסוס מדעי.
בערך חצי מהאנשים עם סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית עשויים שלא לקבל את הטיפול שהם צריכים בגלל פגם מוחי שגורם להם לחוסר מסוגלות לזהות שהם חולים, בהתאם לאחד המומחים.
ד"ר קאסיאר אמאדור: "אנשים יגיעו להסברים לא הגיוניים ואף מוזרים לסימפטומים ונסיבות החיים שלהם שנובעות מהמחלה.
אנוסוגנוסיה, שמשמעותה "חוסר מודעות למחלה" היא סינדרום שנראה בהרבה מקרים אצל אנשים בעלי מחלות נפש קשות וכמה הפרעות נוירולוגיות, לפי ד"ר קאסיאר אמאדור שדיבר בכינוס של 2001 לתמיכה של המערכת הכלל לאומית בחולי נפש בוושינגטון ביולי.
אנשים בעלי הסינדרום הזה לא מאמינים שהם חולים למרות עדויות סותרות, אמר אמאדור, שהוא מנהל תחום הפסיכולוגיה במוסד הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק ופרופסור לפסיכולוגיה במחלקה לפסיכיאטריה של בקולג' של אונ' קולומביה לרופאים ומנתחים.
"אנשים ימציאו הסברים לא הגיוניים ואפילו ביזאריים לסימפטומים ונסיבות חיים שנובעות מהמחלה שלהם", הוא אמר "יחד עם הכפייתיות להוכיח לאחרים שהם אינם חולים, למרות כל התוצאות השליליות של הפעולות האלו".
קחו לדוגמא את תיאודור קשיינסקי, קשיינסקי, שידוע גם בכינוי יונהבומבר (אדם ששלח מעטפות נפץ עד שנעצר ע"י ה FBI), דחה טענות שהוא חולה נפש למרות שהכחשה זו היתה עשויה לעלות לו בחייו.
בשלב מסוים במשפט שלו ב 1997, אמאדור הסביר, קשיינסקי, שהואשם בהריגת שלושה אנשים ופציעתם של 23 בפצצות תוצרת הבית שהכין, סירב להיבדק ע"י המומחים הפסיכיאטרים של המדינה. למרות שהגנה של מחלת נפש היתה התקווה היחידה שלו להימלט מהרשעה ברצח מדרגה ראשונה וסיכוי לעונש מוות, הוא מנע מעורכי הדין שלו להשתמש בהגנה על רקע חוסר שפיות.
אמאדור שהיה מומחה בלתי תלוי של בית המשפט, בדק את הרקורד הפסיכיאטרי הנרחב של קשיינסקי, תוצאות המבדקים הניורופיזיולוגים ויומני היונה בומבר המפורסמים. אמאדור בזמנו נתן בבית המשפט עדות שהסירוב של קשיינסקי לעבור הערכה פסיכיאטרית מהוות עדות לסכיזופרניה שלו.
המניע של אמאדור להבין את הבסיס של הסינדרום נמצא קצת יותר קרוב לבית.
זה היה הניסיון שלו בתור מטפל קליני וכאח של מישהו בעל סכיזופרניה, אמר אמאדור שהובילו אותו למחקר על אנוסוגנוסיה, "שאין לבלבל בינה לבין הכחשה", הוא הדגיש, למרות שבהתחלה הוא לא עשה את ההבחנה בין השניים.
"אני קראתי לזה הכחשה כאשר אח שלי סירב לקחת את התרופות שלו וכך קראתי לזה כאשר אחרי האשפוז השלישי שלו מצאתי את ההלידול בפח האשפה". אמר אמאדור.
"זהו מישהו שלימד אותי לחבוט בכדור ולרכב על אופניים. אני ממש הערצתי אותו והייתי מזועזע ע"י מה שחשבתי שהוא חוסר הבגרות שלו, העקשנות והגישה המתגוננת".
אבל המחקר מצביע על בעיה מורכבת בהרבה.
כשהוא מסוקרן מהמחקר של ד"ר וייליאם ה. וילסון וקולגות משנת 1986 שמצא ש 89% מהחולים בסכיזופרניה הכחישו שיש להם מחלה, אמאדור עשה חקירות משלו בנושא.
אמאדור והקולגות שלו מצאו במחקר משנת 1994 שכמעט 60% ממדגם של 221 פציינטים עם סכיזופרניה לא האמינו שהם חולים.
קיום מתסכל.
אמאדור תיאר את זה כמו לעבוד עם מישהו שיש לו אנוסוגנוסיה. לחולה אחד שאמאדור פגש היתה פציעה באונה הקדמית של המוח. הוא היה לא מודע לכך שהוא משותק בצד השמאלי או לכך שהיו לו בעיות כתיבה. כאשר ביקשו ממנו לצייר שעון, החולה חשב שהוא צייר בסדר, נזכר אמאדור.
עם זאת, כאשר אמאדור ציין בפני אותו חולה שהמספרים נמצאים בצידו החיצוני של השעון, החולה נעשה כעוס. "ככל שדיברתי איתו יותר (לגבי הציור) כך הוא נעשה יותר נרגז... אז הוא נעשה עצבני ודחף את הציור ממנו כשהוא אומר "זה לא שלי- זה לא הציור שלי".
אמאדור מצא שאותה תגובה מופיעה כאשר הוא מדבר עם אנשים עם מחלות נפש חמורות, אשר לעיתים מערבות פגמים דומים באונה הקדמית. "במקום שאהיה בן ברית, הפכתי להיות היריב". הוא אמר.
בניית אמון.
אמאדור המריץ בני משפחה ומטפלים בבריאות הנפש בכינוס להבין שפעולה משותפת עם מישהו שיש לו מחלת נפש חמורה היא מטרה ולא דבר נתון.
"אל תצפו מהם להסכים עם כל תכנית טיפולים, מכיוון שהם לא מאמינים שהם חולים". ציין אמאדור.
זה חשוב במקום זה לפתח שותפות עם הפציינט סביב אותם הנושאים שניתן להגיע להסכמה לגביהם.
אמאדור אמר שבני משפחה ומטפלים צריכים קודם להקשיב לפחדים של הפציינט, כמו למשל שיאושפז בבי"ח בניגוד לרצונו.
אמפטיה לתסכולים של הפציינטים ואפילו להזיות חשובה גם היא, העיר אמאדור, שאמר שהשימוש בביטוי "אני מבין איך אתה מרגיש" יכול לחולל שינוי עצום.
הדבר הקשה ביותר עבור בני משפחה לעשות בבניית מערכת יחסים של אמון, הוא אמר, הוא לצמצם את הדיון לבעיות שהאדם עם מחלת הנפש תופס כבעיות. "אתם עשויים לראות את ההלוצינציות והאשליות כבעיה גדולה" אמר אמאדור "האדם האהוב שלכם, עם זאת, עשוי להתלונן על כך שהוא לא מצליח לישון בלילה. זוהי הבעיה שעליה אתם צריכים לדון".
יתכן שפציינט ייקח את התרופות שלו רק כדי שבני המשפחה והמטפלים יפסיקו להציק לו, ולפעמים זה מספיק, אמר אמאדור. אתם חייבים לגלות מה מניע אותם לקחת את התרופות שלהם, אז שקפו את הסיבה הזו חזרה והדגישו את התוצאות הרצויות מבחינתם".
אמאדור כתב על השכנוע של אנשים עם מחלות נפש רציניות לקבל טיפול בספר שהוא כתב בשיתוף עם אנה-ליסה ג'והנסון שכותרתו, אני לא חולה, אני לא צריך עזרה: מדריך מעשי למשפחות ומטפלים, שפורסם ב 2000 בהוצאת וידה. ניתן לרכוש אותו און ליין באתר www.vidapress.comINSIDNH-Main.htm במחיר של 15.95$. עשרה אחוזי הנחה לחברי האסיפה של המחקר בסכיזופרניה ודיכאון, וקרן שהוקמה ע"י דויד קשיינסקי האח של תיאודור כדי לעזור לקורבנות של היונה בומבר
נשמח לקבל תגובות
חזרה
למעלה
