מדור תרופות
ארגון הרשומות וההיסטוריה הרפואית שלכם
זה עומד להיות מסובך, אבל זה חשוב. אם אינכם מסוגלים לעשות זאת בתקופה זו, קחו קצת עזרה. מישהו צריך לעשות את הדברים האלו.
בין אם עוד לא ראיתם פסיכיאטר ובין אם כבר ראיתם כמה וכמה במהלך השנים אתם חייבים לשמור את כל ההיסטוריה הרפואית שלכם. פסיכיאטרית ולא פסיכיאטרית, נוחה ומאורגנת לשלוש סיבות חשובות:
1. מיסים.
2. בקשה לקצבאות נכות ועזרה מהמדינה.
3. כאשר אתם מדברים עם הרופא שלכם זה הרבה יותר קל להכין תסריט לפגישה שלכם ולענות על כל השאלות שהרופא עשוי לשאול אתכם כאשר יש לכם את כל ההיסטוריה הרפואית שלכם מרוכזת במקום אחד. ככל שההיסטוריה שלכם יותר מורכבת והאבחנה, או האבחנות כך יהיה לכם קשה יותר לזכור את הכול בראש. ובין אם אתם אוהבים את זה או לא, הרופאים לא תמיד מאמינים לפציינטים שלהם ביחס לדברים. במיוחד לפציינטים בעלי מחלות נפש. אתם צריכים הוכחה שמשהו קרה לכם, אחרת יש לכם סיכוי די גבוה לקבל את אותה תרופה מחורבנת שלא עזרה לכם בעבר אם אתם מחליפים רופאים והתיק הרפואי שלכם לא עבר איתכם.
הייתי שם. היו לי רופאים שלא האמינו לי. הייתי עם עכבר כאשר רופאים לא האמינו לה ביחס לדברים, אבל כאשר אני אישרתי אותם, כן, באמת היתה לה את תופעת הלוואי המוזרה הזו או שהדבר הזה באמת קרה לה ושהיא לא בפרנויה, אז הם לקחו אותה ברצינות. למה? בגלל שהיה אישור? בגלל שאני לא נראיתי כמשוגע כמו שהיא נראתה לפעמים? קצת מכל דבר?
כאשר אתה חולה נפש, אתה מגנט לחרא, זה כל מה שיש להגיד ביחס לכך. אנשים שאינם חולי נפש מתקשים להבין את התופעה הזו. הם פשוט לא קולטים שכל הבלגאן הזה באמת קורה לנו. אלו החיים שלנו וזה לא רק בראש הדפוק שלנו! בקריירה שלה בתעשיית הבריאות (אה!) אימא שלי לתקופה עבדה עם חולי נפש שהיו חולי חוץ, ועסקה הרבה עם הקהילה הדו קוטבית. בשיחה שהיתה לנו היא סיפרה לי כמה מהסיפורים שלהם ובהשוואת רשמים עם חייהם של אנשים בעלי הפרעה דו קוטבית שאני מכיר, הסיפורים שלהם לא היו כל כך מזעזעים. "אז כל הסיפורים הם אמיתיים?" היא שאלה.
"אולי גוזמאות של קלות", אני עניתי "מכיוון שלפעמים משהו הופך למוגזם כאשר מספרים אותו בשנית. כולם עושים את זה, זהו מאפיין אנושי, לא מאפיין של אנשים בעלי הפרעה דו קוטבית".
"אז כאשר הם אומרים, 'זה היה אדום' אתה יכול להיות בטוח שזה היה לפחות ורוד," היא אמרה.
"בדיוק".
"לא היה לי שום מושג".
"אף אחד לא מאמין לנו כי אנחנו משוגעים. אבל הדברים האלו קורים לנו בכל מקרה, יתכן ובגלל שאנחנו משוגעים. ואז זה גורם לנו להיראות משוגעים אפילו יותר. אז אנחנו נעשים מתוסכלים מרופאים ומתרפיסטים ומתרפיה, מקבלים את התרופות הלא נכונות או שלא נשארים במשמעת תרופות, וזה הכול נערם ובאמת הופך אותנו ליותר משוגעים.
או קי, אז מה אנחנו שומרים ואיך אנחנו שומרים את זה לכל אחת מהמטרות? מה סוג הדברים שאנחנו צריכים לכתוב ואיך? מתי אנחנו אמורים להתחיל לעשות את זה?
ביחס לשאלת העיתוי, התשובה היא עכשיו. זה לא משנה באיזה שלב אתם נמצאים בהתמודדות עם המחלה הנפשית שלכם. אם אתם מחורפנים ולא ראיתם עדיין רופא, השיגו מישהו שיעזור לכם בכך ותתחילו עכשיו. אם ראיתם הרבה רופאים וכבר נמצאים בשלב טוב בדרך לבריאות נפשית, התחילו עכשיו בכל מקרה. שחזרו את ההיסטוריה שלכם בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים, רק דאגו לארגן אותה.
כאן זה מה שאתם אמורים לשמור ואיך אתם אמורים לארגן. אלו הם קווים מנחים שעבדו עבורי ועבור עכבר. שנו אותם כדי להתאים לנסיבות שלכם, כמובן, שאתם עשויים לחשוב שאלו טיפים טובים מאד.
זכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. כל הזכויות שמורות.
כמעט כל החומר באתר מוגן בזכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. חוץ מעלוני התרופות כמובן, אלו הן הרכוש של חברות התרופות שפיתחו את התרופות שהעלונים מתיחסים אליהן. וכל מסמך של אדם אחר שעשוי להיות מועלה באתר יישאר בבעלות של המחברים המקוריים. אתם לא רשאים להעתיק דף זה או כל חומר אחר ללא הרשות המפורשת של המחזיק בזכויות היוצרים. זה, בדרך כלל אני, אז פשוט תבקשו קודם. זאת אומרת אם אתם רוצים להדפיס כמה עמודים לקחת לרופא שלכם, למטפל, ליועץ, לקבוצת התמיכה, למשפחה הלא מבינה שלכם אז זה בסדר פשוט לעשות את זה. לכו על זה! בבקשה. כל עוד שאתם כוללים את ההערה הזו בדבר זכויות היוצרים וההצהרה הבאה, אני בסדר עם זה.
כל הזכויות שמורות. אף אחריות אינה מובעת במפורש או במובלע. התייעצו עם רופא אחד או יותר לפני לקיחה, או שינוי של התרופות הנוירולוגיות ו/או הפסיכיאטריות שלכם. החוויות שלכם עשויות להיות שונות. מה שקרה לנו לא בהכרח יקרה לכם. אף אחד באתר הזה אינו רופא, מטפל או רוקח. אנחנו לא מגלמים אותם לא כאן ולא בטלויזיה. רק רופאים יכולים לאבחן ולטפל בבעיות. יש רופאים שנוטים להתעצבן על החולים שלהם שיודעים יותר מידי לגבי תרופות, אז תהלכו בזהירות היכן ומתי שזה הולם. האבחון של עצמך באמצעות אתר זה כמו להגן על עצמך בבית המשפט, פתאום יש לך טיפש בתור רופא. אל תהיה סייברכונדריאק, שחושב שיש לך כל מחלה שראית באתר, או שיהיו לך כל תופעות הלוואי של כל התרופות. הכנת מרשם עצמי מסוכנת באותה מידה. כל האינפורמציה באתר הזה הושגה באמצעות התנסות אישית, ההתנסויות של החברים שלי, ההתנסויות של חברים שדיווחו עליהן בקבוצות התמיכה המקוונות וממקורות שיש אליהם קישור באתר. דע את המקורות שלך! כפי שהאינפורמציה מוצגת כאן היא אינה תחליף לעצה רפואית אמיתית מרופא אמיתי, אלא רק השלמה לעצה כזו. אף נוירולוג, פסיכיאטר, מטפל או רוקח נפגע בעשייה של האתר הזה. כל השמות המסחריים של התרופות שמופיעות באתר הן הטרייד מארק של החברות שרשומות אחריהן בעמודים של התרופות, גם אם חברות אלו עשויות או עשויות שלא להירכש ע"י חברות אחרות שעשויות או עשויות שלא להיות רשומות באתר בזמן שאתה קורא אותו. תמיד תקרא את העלון לצרכן שמגיע עם התרופה שלך ואף פעם אל תזרוק אותם. אם לא קיבלת עלון לצרכן, דרוש אותו. בקול רם. האתר קרייזי מדס הוא לא אחראי לתוכן של האתרים שאנחנו מקשרים אליהם. אנחנו אוהבים אותם, או שהם פרסומות בתשלום, או שהן משהו שעליך לקרוא כדי לקבל החלטה מיודעת ביחס לתרופה מסוימת. לעיתים הן יותר מאחת מהקטגוריות האלו. אבל מה שנמצא באתר שלהם הוא העניין שלהם לא שלנו. אינפורמציה מעטה מאד אודות המבקרים באתר נאספת ונשמרת. ומפעם לפעם אני מסתכל על ערכי החיפוש שנעשה בהם שימוש כדי למצוא את האתר כדי להפוך את האינפורמציה הקיימת לרלוונטית יותר. השתמש רק כפי שאתה מודרך. הימנע היכן שאסור עליך.
"הכל הוא אמת, שום דבר אינו מותר." – Jerod Poore
נשמח לקבל תגובות
חזרה
למעלה
