מדור תרופות
מדוע עליכם להצטרף לקבוצת תמיכה
אנחנו צריכים קבוצות תמיכה. אתם צריכים להשתייך לקבוצת תמיכה. למה?
· התרופות הן אף פעם לא מספיקות. לא משנה מה הבעיה שלכם, אם היא מספיק חמורה כדי שתצטרכו לקחת את תרופות המשוגעים האלו, אתם צריכים סוג מסוים של תרפיה בדיבור, גם כן. וזה תקף לאלו מביניכם עם אפילפסיה, הפרעות כאב נוירופאטי, מיגרנות, הפרעות שינה וכל דבר אחר שתרופות אלו עשויות להיות בשימוש עבורו. זה אולי לא בהכרח צריך להיות תראפיה תרפיה, מאותו הסוג שאלו מאיתנו עם מחלות נפש צריכים, אבל גם אם היתה לכם הילדות המופלאה ביותר על פני הפלנטה ואתם צריכים לקחת SSRI או תרופה נוגדת דיכאון אחרת לתסמונת המעי הרגיז, אתם צריכים לדבר עם יועצים מסוגים שונים כדי לדעת איך לחיות את חייכם עם תסמונת המעי הרגיז. ולהצטרף לקבוצת תמיכה של אנשים עם תסמונת המעי הרגיז. בגלל שרוב הרופאים עומדים פשוט לתת לכם תרופות. ועדיין רבות מההפרעות האלו ומהסינדרומים הם לגמרי משני חיים, ואתם צריכים את מדריך ההפעלה המחורבן. אפילפסיה הורגת[1]! כאב נוירופאטי יכול להפוך את חיי היום יום למאבק. כך שגם אם אינכם צריכים טיפול נפשי מתמשך כמו שמישהו עם הפרעה דו קוטבית, דיכאון, פאניקה/חרדה כרוניים או סכיזופרניה צריך, אם זה מספיק חמור כדי לדרוש את התרופות שעוסקים בהם באתר, זה מספיק חמור כדי לחפש אחר ההמלצות של אנשי מקצוע על איזה סוג שינויים אתם אמורים לעשות בחייכם כדי שזה לא יהיה גרוע כמו שזה היה לאחרונה.
· אבל, מה יש לזה לעשות עם קבוצות תמיכה? הכול! היועצים הם בעלי ידע מוגבל אחרי הכול. עבור רבים מהם הבעיה שלכם היא תרגיל אינטלקטואלי. זה לא לעיתים קרובות שאתם מוצאים יועץ מקצועי שיש לו בפועל את הבעיה שמשלמים לו כדי לפתור עבור מישהו אחר. אולי הם עסקו בבעיה זו ביחס למישהו אחר בחיים שלהם, וזה טוב מאד. אם אתם מוצאים את עצמכם עם מישהו שיש לו עניין אישי בהפרעה, זה טוב כמו למצוא מישהו שיש לו אותה בפועל. בכל מקרה, הדבר שעוזר הכי הרבה הוא ניסיון. ניסיון אישי, ישיר. אנשים שעברו דרך כל זה בעבר. אנשים שיכולים לומר לכם שאתם לא לבד, ושאתם לא החריגים היחידים עם ההפרעה הזו. אנשים שיכולים לתת לכם עצות מעשיות על איך לחיות את החיים שלכם עם מה שזה לא יהיה שיש לכם.
· אז אם מה שיש לכם הוא מספיק חמור כדי לדרוש תרופות, יש לכם עוד הרבה עבודה לפניכם בדרך לשיפור. ויש הרבה אנשים שעוברים את אותם הדברים שאתם מתמודדים איתם כרגע, שאו עברו דרך אותם הדברים. אתם לא חייבים להבין את הכול לבד. הם עשו כבר הרבה שגיאות עבורכם. תלמדו מהם לפני שתלכו ותעשו את אותן השגיאות. בנוסף הדברים עומדים להיות הרבה יותר קשים, דברים שהיו קלים בעבר, או לפחות קלים יותר. דברים יומיומיים, כמו ללכת לעבודה, או סתם לארגן את החיים שלכם כך שתוכלו לאכול משהו ופשוט לעשות את הכלים המזורגגים פעם בכמה זמן. דברים כאלו הם מאבק עצום כאשר אתם כבר חולים במחלת נפש ו/או סובלים מהתקפים ו/או מתמודדים עם כאבים נוירופאטיים. בקבוצות תמיכה אתם מקבלים שני דברים שאתם לא עומדים לקבל כמעט מאף אחד אחר – ההבנה עד כמה החיים שלכם מחורבנים בגלל המחלה, ולא הטפות של שטויות על כך שאתם עצלנים ולא מוצלחים וטכניקות התמודדות פרקטיות. כמו שהם אומרים ב AA "יום אחד בכל פעם". ובכן ככה זה כאשר המוח שלכם כואב. אתם צריכים להתמודד עם דבר אחד בכל פעם, כל יום בנפרד. כך שזה מקבוצת תמיכה למה שלא יהיה שיש לכם שאתם תלמדו איך לעשות את הכלים לעיתים קרובות מספיק כך שלא תשנאו את עצמכם על כך, ואתם תתנו לעצמכם מספיק שחרור כך שלא תשנאו את עצמכם בכלל בגלל דברים כאלו בגלל שיש לכם פציעה במוח בשם האל! רמז שימושי: יכול להיות שאני יותר מידי איש איכות הסביבה להשתמש בהם, אבל אני לא אטיף למישהו עם פציעה במוח אם הוא ישתמש בצלחות חד פעמיות או דברים דומים. לכולנו יש מספיק, חירום, בצלחות שלנו.
· כולם מצפים מהמשפחה שלהם שתתמוך בהם בזמן משבר. אהה! זו בדיחה טובה! או קי לעכבר ולי יש בעיות, אבל חלקים מהמשפחה שלנו תמכו בנו, בואו נהיה ברורים ביחס לכך. אבל אנחנו מכירים הרבה יותר מידי אנשים שהמשפחות שלהם נטשו אותם כמו ילד חורג ג'ינג'י כאשר הבעיה של מחלת נפש מסוימת או הפרעה נוירולוגית אובחנה. תכירו בכך, הסטיגמה של מחלת נפש ואפילפסיה היא כזו שהרבה אנשים ממש מתחרפנים, ולא רוצים את מארי הסכיזואידית בסביבה שלהם אף פעם יותר. או שהמשפחות שלהם היו המקור לרבות מהבעיות שלהם ממילא, ולא רק כמקור הגנטי. אז גם אם המשפחה יוצרת תדמית של תמיכה, זה עשוי שלא להיות כזה רעיון מוצלח. אבל רוב בני האדם זקוקים לסוג כזה של אינטראקציה משפחתית ובטחון. היכן אתם עומדים למצוא אותה? בקבוצת התמיכה שלכם, זה היכן. הם במהירות הופכות למשפחות. אתם תמצאו את עצמכם קרובים יותר לכמה אנשים בקבוצת התמיכה שלכם מאשר לקרובי המשפחה שלכם. אני אפילו לא יודע כמה אחים יש לאימא שלי, שלא לדבר על כמה בני דודים יש לי, מה השמות שלהם והיכן הם חיים. אני יודע את השם של רק אחד מאחים החורגים שלי, אבל אני לא יודע היכן הוא, אם הוא עדיין בחיים או משהו כזה. אם אבא שלי לא היה מפורסם בעבר לא היה לי שום מושג כאשר הוא ימות לבסוף. אבל אני שולח כרטיסי ברכה לכריסמס לחברי קבוצות תמיכה שמפוזרים ברחבי צפון אמריקה ודואג להיות במעקב אחריהם כדי לדעת שהחיים שלהם מאורגנים ושהם עושים מה שהם צריכים כדי להישאר חיים ושפויים באופן יחסי. אני כנראה דוגמא קיצונית, אבל אתם קולטים את התמונה.
· ויש את השאלה של האם אתם צריכים בכלל להיות בטיפול תרופתי. כולם שואלים את זה. זוהי לא חשיבה מטורפת. או קי לפעמים זו כן. תודו בכך, אם אתם מאובחנים כבעלי הפרעה דו קוטבית, אם אתם סכיזופרנים, אם אתם אפילפטים, אתם כל החיים תצטרכו להיות בטיפול תרופתי. יש רק מעט מאד חריגים נדירים, אבל אין שום דרך בעולם שאני אוכל לספר לכם על מי ומה ואיך. יש גם אישה בפנסיה בניו ג'רסי שזכתה בלוטו פעמיים. למה היא המשיכה לשחק אחרי שהיא זכתה בפעם הראשונה? איך היא תחיה מספיק זמן כדי לבזבז את הכסף שבו היא זכתה בסיבוב השני? חרא נוגד סיכויים קורה לפעמים. אבל העניין הוא, יש מחלות מסוימות שבהן אתם פשוט חייבים להמשיך לקחת את התרופות שלכם לנצח, או עד שהם ימציאו משהו יותר טוב, וזו הדרך שבה העולם עובד. ולהיות בקבוצת תמיכה עוזר לכם להישאר על התרופות המחורבנות, כמה שהן לא דפוקות. בבקשה תקראו 12 הצעדים שלי להישארות על תרופות כאשר אתם מרגישים שבא לכם לזרוק את כל התרופות לאסלה. אבל להרבה הפרעות אחרות תרופות הן לגמרי אופציונאליות, ואתם צודקים לשאול אם אתם צריכים אותן או לא. אני בטוח שלא יודע אם אתם צריכים אותן או לא. השגה של דעה שנייה היא קריטית, אבל אני אגיד לכם מה באמת מועיל, תשאלו אנשים שיש להם את אותה הפרעה. תשאלו אותם כמה זה קשה עבורם. תשאלו את אלה שלוקחים תרופות ותשאלו את אלה שלא. תמצאו את המידע מהאנשים. זה קשה לדעת מה קורה בתוך הראש של מישהו אחר, אבל תאמינו לי. זה עוזר להם לדבר על הדברים האלו בצורה פתוחה. תנסו לאמוד בדיוק עד כמה זה קשה עבורכם ועבור כל האחרים וכמה התרופות הן קשות. מכיוון שבסופו של דבר זה הכול עניין של מה שפחות גרוע – התרופות או המחלה. אתם האדם היחיד שיכול לקבל את ההחלטה הזו, אבל אתם כן חייבים לקחת בחשבון את רמת הנזק הנפשי שהמחלה שלכם גורמת לאנשים שסביבכם. אנשים בקבוצת תמיכה יכולים לתת לכם את הפרספקטיבה הזו.
· לדבר על כך בצורה פתוחה זה הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות לגבי רוב הנושאים שאתם מתמודדים איתם. שוב, יתכן שאפילו אתם לא צריכים תרופות כדי להתמודד עם דברים כמו דיכאון, חרדה או PTSD. רק לדבר על כך עם מטפל והכי חשוב קבוצת תמיכה יחד עם תזונה מתאימה (וכמו מציאת התרופה הנכונה, מציאת התזונה המתאימה עומדת לערב הרבה ניסוי וטעייה. הדרך שלכם עשויה להיות ייחודית, זה לא אותו דבר שמתאים לכולם. אבל אני משוכנע שהרבה יותר מידי אנשים אוכלים הרבה יותר מידי זבל וזה לא עוזר למצב) ותרגול גופני סדיר. אתם לא יכולים להיות עצלים. בין אם אתם לוקחים תרופות או שלא, אתם צריכים לאכול נכון ולהתעמל בצורה סדירה אם אתם מצפים לנקות את הראש שלכם. אבל אני סוטה מהעניין. כאשר אתם מדברים על הדברים עם מטפל, לעיתים קרובות המטפל ינחה אתכם לפי קווים מסוימים או לאירועים מסוימים. זה הכול יפה וטוב. ובהנחה שמצאתם את המטפל המתאים ועוברים את הטיפול המתאים למצב שלכם, זה בסופו של דבר יוביל אתכם למקום שבו אתם לא כל כך דפוקים בראש כל הזמן. אבל יש זמנים שבו אתם צריכים להוציא את מה שלא יהיה שבאמת מטריד אתכם מעל לבכם ולא משנה באיזו דרך תצטרכו לעשות זאת. ואתם צריכים להגיד את זה לאנשים שעברו את אותם הדברים שאתם עברתם. זה המקום שבו קבוצת התמיכה היא כל כך חיונית. אין שום דרך אחרת להסביר את זה, אבל אלו מאיתנו שהם בעלי מחלת נפש הם מגנטים מהלכים לחרא. או שאנחנו יוצאים בצורה פעילה החוצה וגורמים לצרות, או שאנחנו מפנים הרבה מהמוזרות בתוך הראש שלנו וזה ממש הופך אותנו להיות הקורבנות של היקום. בדרך כלל זו הסוגיה השנייה. למרות מה שאתם רואים בטלוויזיה ובסרטים אנשים בעלי מחלות נפש הם בסבירות גדולה פי שש להיות קורבן לפשע אלים מאשר לבצע פשע כזה. בקבוצת התמיכה אתם יכולים פשוט לתת לכל זה לצאת! מהתקופות החשוכות דרך ימי הביניים לרנסאנס דרך הטיפול הנפוצה במחלות נפש היתה גירוש שדים. בדרך מסוימת הם עלו על משהו. לכולנו יש את השדים האישים שלנו שצריך לגרש. המטפל /היועץ הרוחני שלנו יכולים לעשות זאת רק עד מקום מסוים. יש לי אמון גדול הרבה יותר בתפקוד השאמאני של קבוצת התמיכה, כאשר הילרים פצועים חברים יכולים לעזור אחד לשני לגרש את השדים שבפנים. השדים של ניצול ילדים, השדים של ניצול מיני, השדים של ניסיונות אובדניים, השדים של ניתוחים ללא הרדמה, השדים של טיפול נפשי שהתקלקל, השדים של משפחות מאד לא מתפקדות, השדים של התמכרות לסמים, השדים של דברים איומים שעשיתם במצב מאני, כל כך הרבה שדים מחורבנים. במעגל של קבוצת התמיכה השדים האלו יכולים להיות מגורשים. אנשים נורמאלים רוצים שתשאירו את השדים האלו בתוככם. הם לא יכולים להתמודד עם מידת הכיעור והכאב של השדים האלו. אנשים "פוטרו" על ידי המטפלים שלהם מכיוון שהשדים שלהם היו מידי מכוערים או כואבים. בקבוצת התמיכה הנכונה אתם יכולים סוף סוף לגרש את השדים שכרסמו לכם את המעיים כל כך הרבה זמן. צא דיבוק צא!
· אל תשכחו לתת בחזרה. כאשר אתם מרגישים שאתם מסוגלים לכך, תעזרו לאחרים עם ההתנסויות שלכם. תדברו על מה שעבר עליכם. אתם לעולם לא יכולים לדעת, יכול להיות שיש לכם כמה שדונים שהתמהמהו במערכת שלכם שאתם עדיין צריכים לשחרר שנים מאוחר יותר.
· מקור אחר לתמיכה זה המקום שאליו אתם הולכים לצרכים הרוחניים שלכם. יהא זה און ליין או פנים אל פנים. קבוצות רוחניות רבות עוסקות בבריאות הנפש / נושאים נוירולוגים גם כן. אני מאד בעד להשיג תמיכה רוחנית יחד עם מה שלא תהיה סוג התראפיה שאתם עוברים. אין לי הפניות לקבוצות ספציפיות מכיוון שיש פשוט הרבה יותר מידי, ואתם באמת חייבים למצוא את התרגול שהוא מתאים לכם.
הוד קדושתו הדלאי למה אמר במהלך ביקור בסאן פרנסיסקו לאחרונה, כל הדתות טובות. פשוט תמצאו אחת. אם אתם לא אוהבים אותה, תמצאו אחרת. הדת לא באמת משנה, כל עוד אתם עושים משהו.
אם מישהו יודע משהו על גירוש שדים זה הטיפוסים הדתיים.
בכל מקרה הנה קבוצות התמיכה השונות
קבוצות תמיכה מקוונות מול קבוצות תמיכה פנים אל פנים
קבוצות תמיכה לפאניקה, חרדה OCD ו PTSD
קבוצות תמיכה למיגרנה וכאבי ראש אחרים
קבוצות תמיכה לסובלים מכאב נוירופאטי
קבוצות תמיכה למכורים לסמים והתנהגויות התמכרותיות אחרות
קבוצות תמיכה לפציעה וחיתוך עצמי
ואם אלו אינן מספיקות, תבדקו את העמודים שלנו על אינפורמציה נוספת.
תאמינו לי, הן עוזרות, הן באמת עוזרות.
הקבוצות שלהן אני נותן קישורים הן כאלו שאורחים יכולים לראות באופן חופשי מבלי שיצטרכו להירשם קודם לכן. אני לגמרי בעד פרטיות מוחלטת ודרישה של רישום לפני שמישהו אפילו יכול לקרוא מה נמצא בדיון בקבוצה שלכם, אבל אני מעדיף להרשות לאנשים לדגום קבוצה מבלי שידעו שהם שם. לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה.
עמוד הבית פורומים בקרייזי מדס קבוצות תמיכה מקוונות מול קבוצות תמיכה פנים אל פנים אבחנות שונות / קצת מכל דבר קבוצות תמיכה להפרעה דו קוטבית קבוצות תמיכה לדיכאון קבוצות תמיכה לפאניקה, חרדה OCD ו PTSD קבוצות תמיכה ל ADD/ADHD קבוצות תמיכה לאוטיזם קבוצות תמיכה לאפילפסיה קבוצות תמיכה לסכיזופרניה קבוצות תמיכה למיגרנה וכאבי ראש אחרים קבוצות תמיכה לסובלים מכאב נוירופאטי קבוצות תמיכה למכורים לסמים והתנהגויות התמכרותיות אחרות קבוצות תמיכה לפציעה וחיתוך עצמי קבוצות תמיכה שלא פורטו עד כה אתרים עם אינפורמציה נוספת אודות קרייזי מדס על תרופות נוגדות דיכאון אודות SSRI על תרופות נוגדות פרכוסים / מייצבות מצב רוח על תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות על תרופות הרגעה על תרופות ממריצות מציאת רופא אודות קרייזי מדס בקרו בבלוג האוטיסטי- אפילפטי-ביפולרי שלי
שמור על עצמך והמשך לקחת את תרופות המשוגעים שלך!
ג'יירוד (תלחץ כאן כדי לשלוח לי אי מייל או פשוט תשלח הודעה לjerod23 כאן ב crazymeds.org)
1 בנוסף להיות סיכוי התאבדות שלהם שניים רק לאלו בעלי ההפרעה הדו קוטבית, אפילפטיים הם בעלי שיעור תמותה פי שלוש יותר מאלו של האוכלוסייה הכללית. אתם יכולים לחוות התקף שמוביל לתאונה קטלנית, כמו התקף נעדר או התקף מורכב חלקי בזמן שאתם במקלחת. או שיכול להיות לכם התקף סופר חזק שידוע כאפילפסיה מצבית, שיכול לטגן את המוח שלכם עד שתמותו, או שיהפוך אתכם לצמח. או שיכול להיות לנו התקף שקט מוזר שיכול להרוג אותנו בדרכים שמדע הרפואה עדיין לא מבין. זה ידוע כ SUDEP. מוות פתאומי ולא צפוי מאפילפסיה. תלוי בכמה גורמים, כמו סוג ההתקפים שיש לכם, אם אתם נוטים לחטוף אותם במשך היום או הלילה, אם יש לכם את סוג ההתקפים שגורמים לכם להתעוות, ודברים דומים, הסיכויים שתצנחו מתים מ SUDEP נעים מ 8-17% ככל שאפשר לנבא. הסיכויים עשויים להיות גבוהים יותר אם אתם בעלי הפרעה דו קוטבית. אני בקצה של ה 17%, אם זה בגלל הצירוף של הדו קוטביות. אז באופן בסיסי, יש לי, במקרה הטוב רק 83% סיכוי להתעורר בכל יום במהלך חיי. איך שאני יכול לנבא, הסיכויים הם בעד המוות שלי מ SUDEP בשינה שלי, אז לפחות זה עובד עבורי.
שם כמה מתופעות הלוואי שהן בסיכוי של פחות מ 1% לתרופות בפרספקטיבה אה?
אז תהנו מהאתר כל עוד אתם יכולים. כל יום יכול להיות האחרון.
זכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. כל הזכויות שמורות.
כמעט כל החומר באתר מוגן בזכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. חוץ מעלוני התרופות כמובן, אלו הן הרכוש של חברות התרופות שפיתחו את התרופות שהעלונים מתייחסים אליהן. וכל מסמך של אדם אחר שעשוי להיות מועלה באתר יישאר בבעלות של המחברים המקוריים. אתם לא רשאים להעתיק דף זה או כל חומר אחר ללא הרשות המפורשת של המחזיק בזכויות היוצרים. זה, בדרך כלל אני, אז פשוט תבקשו קודם. זאת אומרת אם אתם רוצים להדפיס כמה עמודים לקחת לרופא שלכם, למטפל, ליועץ, לקבוצת התמיכה, למשפחה הלא מבינה שלכם אז זה בסדר פשוט לעשות את זה. לכו על זה! בבקשה. כל עוד שאתם כוללים את ההערה הזו בדבר זכויות היוצרים וההצהרה הבאה, אני בסדר עם זה.
כל הזכויות שמורות. אף אחריות אינה מובעת במפורש או במובלע. התייעצו עם רופא אחד או יותר לפני לקיחה, או שינוי של התרופות הנוירולוגיות ו/או הפסיכיאטריות שלכם. החוויות שלכם עשויות להיות שונות. מה שקרה לנו לא בהכרח יקרה לכם. אף אחד באתר הזה אינו רופא, מטפל או רוקח. אנחנו לא מגלמים אותם לא כאן ולא בטלוויזיה. רק רופאים יכולים לאבחן ולטפל בבעיות. יש רופאים שנוטים להתעצבן על החולים שלהם שיודעים יותר מידי לגבי תרופות, אז תהלכו בזהירות היכן ומתי שזה הולם. האבחון של עצמך באמצעות אתר זה כמו להגן על עצמך בבית המשפט, פתאום יש לך טיפש בתור רופא. אל תהיה סייברכונדריאק, שחושב שיש לך כל מחלה שראית באתר, או שיהיו לך כל תופעות הלוואי של כל התרופות. הכנת מרשם עצמי מסוכנת באותה מידה. כל האינפורמציה באתר הזה הושגה באמצעות התנסות אישית, ההתנסויות של החברים שלי, ההתנסויות של חברים שדיווחו עליהן בקבוצות התמיכה המקוונות וממקורות שיש אליהם קישור באתר. דע את המקורות שלך! כפי שהאינפורמציה מוצגת כאן היא אינה תחליף לעצה רפואית אמיתית מרופא אמיתי, אלא רק השלמה לעצה כזו. אף נוירולוג, פסיכיאטר, מטפל או רוקח נפגע בעשייה של האתר הזה. כל השמות המסחריים של התרופות שמופיעות באתר הן הטרייד מארק של החברות שרשומות אחריהן בעמודים של התרופות, גם אם חברות אלו עשויות או עשויות שלא להירכש ע"י חברות אחרות שעשויות או עשויות שלא להיות רשומות באתר בזמן שאתה קורא אותו. תמיד תקרא את העלון לצרכן שמגיע עם התרופה שלך ואף פעם אל תזרוק אותם. אם לא קיבלת עלון לצרכן, דרוש אותו. בקול רם. האתר קרייזי מדס הוא לא אחראי לתוכן של האתרים שאנחנו מקשרים אליהם. אנחנו אוהבים אותם, או שהם פרסומות בתשלום, או שהן משהו שעליך לקרוא כדי לקבל החלטה מיודעת ביחס לתרופה מסוימת. לעיתים הן יותר מאחת מהקטגוריות האלו. אבל מה שנמצא באתר שלהם הוא העניין שלהם לא שלנו. אינפורמציה מעטה מאד אודות המבקרים באתר נאספת ונשמרת. ומפעם לפעם אני מסתכל על ערכי החיפוש שנעשה בהם שימוש כדי למצוא את האתר כדי להפוך את האינפורמציה הקיימת לרלוונטית יותר. השתמש רק כפי שאתה מודרך. הימנע היכן שאסור עליך.
"הכול הוא אמת, שום דבר אינו מותר." – Jerod Poore
נשמח לקבל תגובות
חזרה
למעלה
