מדור תרופות

 

ריספרדל

 

שם מותג אמריקאי: Risperdal

 

שמות מותג אחרים: Neripros (אינדונזיה)

Noprenia (אינדונזיה)

Risperdal Consta (אנגליה, אירלנד, ניו זילנד)

Rispid (הודו)

Rizodal (אינדונזיה)

Tractal (קולומביה)

Zofredal (אינדונזיה)

 

שם גנרי: Risperidone

 

צורות אחרות: טבליות מסיסות, תמיסה לשתיה (טעם נוראי שלא עובר בעזרת קולות ותה למיניהו), זריקה תוך שרירית.

 

קבוצה: אנטי פסיכוטיות, במיוחד אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות.

קראו על הקבוצות האלו אם לא עשיתם זאת עד כה, בגלל שהן מכסות אינפורמציה רבה אודות תרופות רבות שאני לא עומד לחזור בהרבה עמודים. אני פשוט אוטיסט בדרך הזו שלא לחזור על עצמי.

 

שימושים מאושרים ע"י ה FDA: פסיכוזה, סכיזופרניה מאושר מ 1993. הפרעה דו קוטבית – דצמבר 2003.

 

שימושים לא מותווים: הפרעות הספקטרום האוטיסטי ו PDD (הפרעה התפתחותית כוללת) ב ילדים ומבוגרים (ריספרדל הוגשה להיות התרופה הראשונה שמאושרת רשמית לטיפול באוטיזם). יש כמובן יותר מחקרים על ילדים. הרבה יותר.  אתם מקבלים את התמונה. כמו כן, השלמה ל SSRI כטיפול ב OCD, השלמה ל SSRI לטיפול בדיכאון מג'ורי, טיפול בתסמונת טורט ( אבל היזהרו מלהיקלע לדיכאון ודיספוריה). גמגום. פאניקה/חרדה.

 

בעד ונגד ריספרדל

 

בעד: Risperdal (risperidone) היא פצצה כאשר מדובר בשילוב של הפרעה דו קוטבית ואספרגר, או סתם אספרגר וצורות אחרות של אוטיזם לבדן. בדרך כלל הוא נייטרלי מבחינת משקל. חוץ מהעובדה שהיא פועלת אתם אפילו לא יכולים לדעת שאתם לוקחים אותה מרוב הבחינות האחרות.

 

נגד: בעוד שפרופיל תופעות הלוואי שלה הוא נמוך במינונים נמוכים, במינון הנדרש כדי לטפל בשימושים המאושרים – סכיזופרניה, פסיכוזה והפרעה דו קוטבית – היא בדרך כלל עושה בלאגן להורמונים שלכם, ומכה אתכם בתופעות לוואי מיניות.  ככל הנראה אי אפשר להשתמש בזה בטיפול בהפרעה תפיסתית מתמשכת הלוצינוגנית.

 

 

תופעות לוואי טיפוסיות לריספרדל: התופעות הרגילות לאנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות – בחילה, יובש בפה, ישנוניות ועייפות או חוסר שינה והרבה יותר מידי אנרגיה. כמעט הכל, פרט לישנוניות ועייפות או לחילופין הטיפוס על הקירות, חולף בדרך כלל תוך כמה שבועות.

 

על טיפים איך להתמודד עם תופעות הלוואי האלו, אנא קרא את העמוד שלנו על תופעות לוואי.

אלו לא כל תופעות הלוואי האפשריות פשוט הנפוצות ביותר מביניהן.

 

תופעות הלוואי הפחות נפוצות של הריספרדל: אובדן הליבידו וחוסר תפקוד מיני אחר, אבל אלו יותר מאפיינות את הרמות הבינוניות עד הגבוהות. אתם יודעים, המינון שאתם צריכים כדי לטפל בסכיזופרניה, פסיכוזה והפרעה דו קוטבית. מחקר ספרדי גדול מצא את הריספרדל (risperidone), את התרופה האנטי פסיכוטית הסטנדרטית הלידול (haloperidol) ואת הזיפרקסיה (olanzapine) כפוגעות החמורות ביותר מבחינת תופעות הלוואי המיניות. הן כולן נראות כקשורות למינון, כך שככל שהמינון גבוה יותר כך חמור יותר יהיה חוסר התפקוד המיני. ריספרדל (risperidone) נוטה לשבש את ההורמונים שלכם במינונים האלו, כך שאתם עשויים לקבל כל מיני תופעות הורמונליות שמערבות את האסטרוגן והפרולקטין, כולל מחזורים מוזרים והפרשות חלב. זה משבש את המערכת הנשית יותר, אבל תופעות לוואי מיניות נפוצות במינונים הנדרשים לטיפול בסכיזופרניה או כתרופה היחידה לטפל בהפרעה דו קוטבית. הוי, ובחורים, אתם עשויים ללמוד יותר ממה שרציתם לדעת באופן אישי על הפרשת חלב.

 

וכמו כן, דפיקות לב, טכיקרדיה ותופעות מוזרות אחרות שקשורות ללב שאין לי מושג מה מפחיד ומה סתם מעצבן. אז תצטרכו לשאול את הרופא שלא מטפל בראש שלכם על ענייני הלב. כמו תרופות אנטי פסיכוטיות אחרות ריספרדל (risperidone) יכול גם להתערב בדרך שבה אתם מעבדים סוכר, אבל זה ממש לא גרוע כמו האופן שבו הזיפרקסיה (olanzapine) או הסרוקוואל (quetiapine) משפיעים על כך.

 

כמו כל תרופה אנטי פסיכוטית יש סיכוי נמוך, אבל אמיתי לתסמינים אקסטרא פרימידיאליים (EPS), טרדיב דיסקינזיה, ותסמונת נוירולפטית ממאירה (NMS). נא גשו לעמוד על תופעות אלו. אם אתם מתחילים לרעוד, לבעוט ולהיטלטל או שבדרך כלשהי חלק כלשהו מכם נע וזה לא היה רעיון שלכם – וזה קורה יותר מפעם אחת – זה הזמן להתקשר לרופא שלכם. רק אל תתחרפנו. במקום זאת, יש לכם סיבה להרגע. שום דבר מהדברים האלו הוא לתמיד. עד היום היו לי פעמיים צורות מתונות של EPS, כולל TD עם ריספרדל (risperidone), והורדת המינון טיפלה בזה בשלב מסוים, אבל בסופו של דבר הייתי חייב להפסיק לקחת את התרופה כיוון שהסימפטומים של הTD לא נעלמו. וזה היה חבל. אין לי נתונים מוצקים על כך, אבל הרבה עדויות אנקדוטיות מצביעות על כך שריספרדל הוא התרופה האנטי פסיכוטית החדשה / לא טיפוסית הגרועה ביותר מבין התרופות הנפוצות ממשפחה זו כאשר זה מגיע לאנשים שמקבלים EPS.

 

תסמונת הרגל חסרת המנוחה – לא לבלבל עם הרעידות לעיל, אבל רק רופא יכול לקבוע את ההבדל. תאמינו לי, הרופא שלי חקר אותי במשך שעה וחצי כאשר התחלתי לרעוד. זה הסתבר כעצב תפוס ולא כ EPS. רק לאחר מכן במינונים הרבה יותר גבוהים של ריספרדל (risperidone) התחלתי לקבל EPS אמיתיים. אבל במינון נמוך יותר הסימפטומים נעלמו. לא ביג דיל בפעם הזאת! עם זאת ריספרדל יכול לגרום או להחמיר RLS (תסמונת הרגל חסרת המנוחה), אז יכול להיות שתצטרכו להתמודד עם כך.

תופעות אלו עשויות ועשויות שלא לקרות לכם, אז אל תופתעו משום כיוון.

תופעות לוואי נדירות מאד של ריספרדל: תסמונת הארנב! תסמונת הברווז! תסמונת הארנב! מצטער. בנוסף לשינוי צבע הפנים, והגברה של הפיגמנטציה. היי, אולי אנחנו יכולים להשתזף אחרי הכל! וכמו תמיד הזקפה התמידית.

אלו לא עומדות לקרות לך אני מבטיח.

 

לתופעות לוואי נוספות, קראו את העלון לצרכן.

 

סיכוני ההתאבדות עם ריספרדל: השימוש בריספרדל הינו בעל תיעוד לניסיונות התאבדות במבדקים קליניים לסכיזופרניה (1.2% עם ריספרדל לעומת 0.6% עם הפלצבו). אבל לכל התרופות הפסיכיאטריות והנוירולוגיות יש פוטנציאל אובדני. למעשה יש לה תוצאות טובות במחקרים כמונעת התאבדות, ובהקשר הזה השימוש שלה גובר בהרבה על כל סיכוני ההתאבדות.

 

דברים מעניינים שהרופא שלכם לא יספר לכם אודות ריספרדל: ריספרדל במידה רבה עובר את חילוף החומרים בכבד באמצעות האנזים CYP2D6. בערך 6-8% מהלבנים ואחוז נמוך מאד מהאסייתים הם בעלי פעילות נמוכה מאד או חסרי פעילות באנזים הזה, והם ידועים במקצוע כבעלי חילוף חומרים עני. ריספרדל ותרופות אחרות, כולל Strattera ((atomoxetine, פרוזאק (fluoxetine) וסרוקסאט (paroxetine) מסולקות מהמערכת שלכם באמצעות האנזים הזה. בתור שכך אתם אמורים להיות זהירים במיוחד אם אתם מבעלי חילוף החומרים העני, כמוני, ואתם משלבים ריספרדל (risperidone) עם אחת התרופות האלו, כמו שאני עושה. לעזאזל, אפילו אם אתם לא בעלי חילוף חומרים עני אתם צריכים להיזהר אם אתם משלבים תרופות שמשתמשות באותו אנזים. המקרה האחרון של EPS שסבלתי ממנו הגיע לאחר שהוספתי תרופה חדשה Reminyl   (galantamine HBr) שגם היא עוברת ברובה את חילוף החומרים באמצעות CYP2D6. המערכת שלי פתאום הוצפה בריכוז יותר גבוה של המטבוליט (תוצר של חילוף חומרים) הפעיל של הריספרדל (risperidone) והוא החליט להישאר למשך פרק זמן ארוך מהרגיל.

 

מכיוון שהיא גורמת לכבד שלכם לעבוד יחסית קשה ועושה חילוף חומרים כפול, עתידות להיות הרבה אינטראקציות עם תרופות אחרות. תבדקו עם הרוקח שלכם ותבדקו שוב באתר המועדף עלי להשפעות גומלין שבין תרופות אם אתם לוקחים עוד תרופות, בין אם מדובר בתרופות מרשם ובין אם מדובר בתרופות ללא מרשם. אני גם ממליץ על בדיקות שנתיות לתפקודי כבד, רק כדי לוודא שהכבד שלכם מתפקד ברמה טובה.

 

 

הסיכויים שריספרדל יעבוד והדרך שבה הריספרדל משתווה מול תרופות אחרות:

 

הסיכויים הם שהיא יעבוד על סכיזופרניה – מצוין לסכיזופרניה "רגילה", הפרעות סכיזואפקטיביות והפרעות דמויות סכיזופרניה. זה אומר שאין לכם את הצורות העמידות או המתנגדות לטיפול. איך אתם יודעים אם אתם מתנגדים לטיפול או שלא? באופן בסיסי, התרופות לא עובדות. אז, אם קבוצה של תרופות אחרות לא פעלו, ריספרדל כנראה גם הוא לא תעבוד, אבל אם אתם נואשים אז תנסו אותה כי היא עבדה גם עבור צורות אלו. היא רק בערך בסדר איתן. אם ריספרדל הוא התרופה הראשונה שלכם, לכו על זה! היא עובדת מהר במינונים של 2 מג ליום ויותר ותופעות הלוואי לא נוראיות.

 

הסיכויים הם שהיא תעבוד על מאניה דו קוטבית – די טוב ביחס להשפעות של האנטי פסיכוטיות. מה שאני ועוד הרבה אחרים בארץ של הדו קוטביות אוהבים בה זה את זה שכתוספת לנוגדי פרכוסים שהיא יכולה לעבוד במינונים סופר נמוכים 0.25 עד 0.5 מג ליום, וכל עוד רמות הפרולקטין הן בסדר (בדרך כלל יותר בעייתי לנשים מאשר לגברים), אתם בקושי יודעים שאתם לוקחים תרופה, פרט לכך שהסימפטומים נעלמים. בתור טיפול יחיד (כלומר אם אתם לא מקבלים תרופות אחרות) להפרעה דו קוטבית אתם כנראה תצטרכו לקחת לפחות 2 מג ביום להשפעה כלשהי, ואני לא נורא מתלהב מאנטי פסיכוטיות בתור טיפול יחידי להפרעה דו קוטבית, אבל נראה שזה עובד עבור אנשים. אם נוגדי פרכוסים לא עובדים עליכם, זה שווה ניסוי.

 

הסיכויים הם שהיא תעבוד להפרעות פאניקה / חרדה – בסדר, אנטי פסיכוטיים הן לא קו טיפול ראשון לפאניקה /חרדה אבל הן פועלות היטב לכמה סוגים של ההפרעות. ריספרדל היא תרופה בסדר בשביל פאניקה / חרדה, אבל אולי יהיה לכם יותר טוב לנסות סרוקוואל (quetiapine) או זיפרקסיה (olanzapine)  קודם.

 

הסיכויים הם שהיא תעבוד לאוטיזם – טובים. יותר מאשר אלו של כל תרופה אחרת. ריספרדל (risperidone)  מועמדת להיות התרופה הראשונה המאושרת לטיפול בצורה כלשהי של אוטיזם. היא כנראה תעזור לאנשים בקצה האספרגר של הספקטרום יותר, אבל כל מידה של עזרה בצורות מסוימות של אוטיזם עשויה להיות משנת חיים. למרות שאני לא יכול לקחת אותה יותר, אני פחות אידיוט ממה שהייתי לפני שהתחלתי אותה, כך שההשפעה החיובית שלה יכולה להיות קבועה גם אם הטיפול הוא זמני. לאינפורמציה נוספת ראו את העמוד של ההערות.

 

הסיכויים הם שהיא תעבוד לדיכאון – טובים. כתרופה יחידה לדיכאון לא הייתי שם הרבה כסף על העבודה שלה, אבל אם משלבים אותה עם תרופה נגד דיכאון לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי עמיד לטיפול הסיכויים הם די טובים שהריספרדל תעבוד.

 

עכשיו לפרטים של איך שהגעתי לפירוט לעיל של הסיכויים. בעיקר זה מעדויות אנקדוטיות שנאספו מקבוצות תמיכה מקוונות שונות שאני מנהל, דירוג של משתמשים והערות בRemedy FInd, התנסויות שאנשים שלחו לי באי מייל וסיכומים של היעילות מהספרים שהרשימה שלהם נמצאת בסוף העמוד. בנוסף יש את הניסויים והמחקרים מהעלון לצרכן ומה שמצאתי דרך ה Pub Med.

 

עבור סכיזופרניה היעילות שלו נמדדה בארבעה מחקרים מבוקרים קצרי טווח (4-8 שבועות) לפציינטים מאושפזים. החומרים הבאים היו בשימוש:

 

(Brief Psychiatric Rating Scale (BPRS, רשימה רבת פרטים של פסיכופתולוגיה כללית ומסורתית שנעשה בה שימוש להעריך את ההשפעה של שימוש בתרופות על סכיזופרניה. המקבץ של BPRS על פסיכוזה (חוסר ארגון מושגי, התנהגות של הלוצינציות, חשדנות, ותוכן חשיבה לא שגרתי) נחשב כמדד יעיל במיוחד להערכה של חולים סכיזופרנים בעלי פסיכוזה פעילה. זהו כמו הMMPI של המשוגעים (מערכת הערכה לפי סממני רגש ואישיות).

 

CGI (התרשמות קלינית גלובלית) משקף את ההתרשמות של מתבוננים מנוסים, שמכירים בצורה מלאה את המאפיינים של הסכיזופרניה, את המצב הקליני הכללי של הפציינט, במילים אחרות כמה מחורפן הרופא שלכם חושב שאתם.

 

סקלת הסינדרומים החיובים והשליליים (PANSS) כלי הערכה בן שלושים פריטים שמעריך את ההימצאות או ההיעדר ואת מידת החומרה של מאפיינים פסיכופתולוגים חיוביים, שליליים וכלליים לסכיזופרניה. המדד פותח מהמדד הרחב יותר של ה BPRS וכולל סימפטומים אחרים, כמו תוקפנות, הפרעה במחשבות ודיכאון. זהו מבדק מדויק בהרבה, אם מבחנים סטנדרטים הם ההעדפה שלכם, לחוסר שפיות.

 

סקלת להערכת הסינדרומים השליליים (SANS). זהו מבדק חדש יחסית שבודק ציר של חמישה סימפטומים "שליליים": אפקט שטוח (מה שאומר שאתם מדברים כמוני), אלוגיה (תקופות של חוסר יכולת לדבר במילים אחרות אתם עדיין מדברים או לא מדברים כמוני), העדר של אמפתיה (כלומר שלא שמתם קצוץ על כלום לפני שעליתם על תרופות אנטי פסיכוטיות) חוסר יכולת לחוות הנאה – חוסר חברותיות (שום דבר לא מהנה, אתם לא אוהבים אנשים, כלומר אתם גותיים טבעיים) ובעלי פגיעה בתשומת הלב (אה, מה אמרתם?). אם זוהי הסקלה של הסימפטומים השליליים מה לעזאזל היא הסקלה המשלימה של הסימפטומים "החיוביים"? הו, הלוצינציות, דלוזיות, הפרעת חשיבה רשמית, וחשיבה ביזארית ולא מאורגנת.

 

בניסוי מבוקר בן ששה שבועות שכלל פלסבו שבו 160 אנשים לקחו עד 10 מג ליום של ריספרדל (risperidone), בשתי מנות הוא היה "באופן כללי יעיל יותר" מהפלסבו בציון הכולל בסקלת הBPRS, בציון לפסיכוזה של ה BPRS ויעיל על פני הפלסבו "באופן שולי" במבדק על פי ה SANS.

 

בניסוי מבוקר בן שמונה שבועות שכלל פלסבו עם 513 אנשים שעירב ארבע מינונים של ריספרדל risperidone) – 2,6,10 ו 16 מג ליום. בחלוקה לשתי מנות יומיות. כל ארבעת הקבוצות על הריספרדל היו "באופן כללי יעילות יותר" ביחס לפלסבו מהפלסבו בציון הכולל בסקלת הBPRS, בציון של CGI לדרגות חומרה. שלושת הקבוצות בעלות המינון הגבוה יותר  היו "באופן כלל יעילות יותר" מהפלסבו בתת הסקלה של ה BPRS לסימפטומים שליליים. התגובות העיקביות היעילות ביותר בכל המדדים נראה בקבוצה שקיבלה מינון של ה6 מג, ולא נראה שמינון גבוה יותר מגביר את היעילות – ההדגשה שלי. אני אוהב להראות מתי אנשים מגיבים יפה במבדקים קליניים למינונים נמוכים יחסית. זה לא אומר שכולם יכולים להסתדר עם מינון נמוך, אלא שהרבה אנשים יכולים.

 

במחקר בן שמונה שבועות של השוואת מינונים של 1356 אנשים שעירב 5 מינונים קבועים של ריספרדל – 1,4,8,12, ו 16 מג שנלקחו פעמיים ביום, ארבעת הקבוצות הגבוהות ביותר שלקחו ריספרדל (כלומר כל מי שלקח יותר ממג 1) היו "בדרך כלל עדיפים" על הקבוצה שלקחה מג 1 בציון הכללי של BPRS, במדד הפסיכוזה של BPRS ובציון של CGI לדרגות חומרה. אף אחת מהקבוצות לא היתה עדיפה על הקבוצה שלקחה מג אחד בתת המדד של PANSS לסימפטומים שליליים. התגובות העיקביות החיוביות ביותר התקבלו מהקבוצה שהיתה על מינון של 4 מג. שוב אני מדגיש. כאשר החומר הזה עובד, מינונים בינוניים הם לרוב מספיקים כדי לעשות את העבודה. אני מקווה שהרופאים מסוגלים לקרוא את החלק הזה בעלון לצרכן לפני שהם מעמיסים על אנשים 10 מג ליום. תנו למינונים של 4-6 מג ליום סיכוי לעבוד.

 

במחקר השוואתי בן ארבעה שבועות, מול פלסבו שעירב 246 אנשים שלקחו שני מינונים של ריספרדל 4 ו8 מג ליום שנלקחו ארבעה פעמים במהלך היום, שתי קבוצות הריספרדל היו "בדרך כלל עדיפות" לפלסבו בכמה מדדים של PANSS. כולל במדד התגובה (ירידה של יותר מ 20% בציון הכללי של PANSS), הציון הכללי של PANSS, והמקבץ של BPRS על פסיכוזה (ששאוב מה PANSS). התוצאות היו בדרך כלל חזקות יותר לקבוצה במינון של 8 מג מאשר לקבוצה שהיתה במינון של 4 מג. או קיי כאן אנחנו רואים שיותר זה גם  יותר טוב, אבל עדיין פחות מ 10 מג ליום. זה לפחות הפחתה של 20%, וזה הדבר הקרוב ביותר לנתון קשיח ממחקר קליני שאנחנו עומדים לקבל דרך העלון לצרכן.

 

באשר לתוצאות ארוכות הטווח, במחקר עם 365 מבוגרים חולי חוץ שהיו יציבים מבחינה קלינית לפחות 4 שבועות על תרופה אנטי פסיכוטית, הם נחלקו בצורה מקרית בין ריספרדל לבין גורם השוואתי פעיל (מה שזה לא יהיה) למשך שנה עד שנתיים של בדיקה למשברים חוזרים. החולים שקיבלו ריספרדל (Risperidone) נהנו מזמן ארוך בצורה משמעותית עד למשבר חוזר בפרק הזמן שנבדק בהשוואה לאלו שקיבלו את המרכיב הפעיל האחר. במילים אחרות לקיחת ריספרדל שמרה עליהם שפויים במשך פרק זמן ארוך יותר מאשר התרופה האנטי פסיכוטית שלא פורטה שבה האחרים השתמשו. משברים חוזרים עדיין קרו, אבל לעיתים פחות קרובות. בדרך כלל אנשים מעדיפים תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות על פני התרופות האנטי פסיכוטיות הסטנדרטיות כיוון שהן בדרך כלל פועלות טוב יותר ותופעות הלוואי הן הרבה פחות חמורות. החסרון העיקרי הוא שתרופות לא טיפוסיות בסבירות גבוהה יותר יגרמו לכם להעלות משקל, ישבשו את רמות הסוכר שלכם בדם והן הרבה יותר יקרות. חוץ מכך זה הרבה יותר קל להיות על משמעת תרופות עם תרופה לא טיפוסית מאשר עם תרופה אנטי פסיכוטית סטנדרטית.

 

אז אלו המחקרים שJanssen (חברת התרופות) עשתה. מה עם קצת מחקר עצמאי?

 

מינון נמוך של ריספרדל risperidone כטיפול לחולים עם משבר סכיזופרני ראשון, הפרעות דמויות סכיזופרניה או הפרעה סכיזו אפקטיבית – זהו סוג המחקרים שאני אוהב, מכיוון שהוא מגבה את מה שכתבתי עליו כל הזמן! מתחיל במינון של 1 מג ליום ועולים עד ל6 מג ליום עם כולם פרט ל 2 מתוך 62 פציינטים במחקר (אל הזדקקו למינון גבוה יותר מ 6 מג ליום), 80% הראו שיפור ב התרשמות קלינית כללית, בעוד שהציונים סקלת התסמונות החיוביות והשליליות נחשבו עדיפים על פני כל אחד שקיבל 2 מג ליום. אחרי שנה רק 8 אנשים נאלצו להחליף לתרופה אנטי פסיכוטית אחרת, ואדם אחד מצבו הורע לבסוף על ריספרדל. שלושה אנשים שלקחו ריספרדל (risperidone) פיתחו EPS – מה שמתיישב עם קיום סבירות גבוהה יותר שתגרום לEPS מאשר תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות אחרות.

 

ריספרדל (Risperidone) לטיפול בחולי חוץ עם סכיזופרניה כרונית. 79 אנשים במשך שנה אחת, שהתחילו ב 2 מג ליום עם אפשרות לעלות עד ל 6 מג ליום. 38 סיימו את המחקר עם ניהול  טוב של הסימפטומים. מ41 הנותרים, 10 לא יכלו להתמודד עם תופעות הלוואי, זה פשוט לא עבד עבור 12 מהם (בכלל או ש 6 מג ליום לא הספיקו) וה 19 הנותרים לא התמידו עם התרופה, נשרו או שנעלמו. היה שיפור משמעותי בהתרשמות קלינית כללית ובסקלת התסמונות החיוביות והשליליות עבור ה 38 שמצבם כן השתפר. 38 מתוך 79 אנשים בעולם האמיתי (לא במבדק קליני) זה לא רע.

 

אני קצת יותר שמח במבדקים הקליניים להפרעה דו קוטבית מאשר עם זיפרקסיה (olanzapine). המספר של האנשים במבדקים האלו היה גדול יותר, היו ארבעה מבדקים והיה שילוב של טיפול יחידי מול טיפול משולב. התלונות שלי הן שהן נמשכו שלושה שבועות ושהחוקר הסתמך בעיקר על סקלת ההערכה של יאנג למאניה (אין לכם מושג כמה חיפשתי אבל לא הצלחתי למצוא שום דבר יותר טוב מורסיית .pdf  המצולמת של הגרסא המוקדמת ביותר של המבחן הזה) כדי להחליט באיזו מידה ריספרדל עובד. הסקלה (YMRS) בעוד שהיא קריטריון זהב בשביל לקבוע כמה מאני קופצים מהתקרה אתם, לא מספרת לכם כל כך הרבה. אתם משיגים ציון בין 0-60 על כל 11 הפריטים שקובעים עצבנות, התנהגות מפריעה /אגרסיבית, שינה, מצב רוח מרומם, דיבור, פעילות מוגברת, עניין מיני, הפרעה בדיבור ובחשיבה, תוכן חשיבה, הופעה ותובנה. באופן בסיסי אם אתם לא מאובחנים כבר כדו קוטביים המבחן הוא די חסר תוכלת בניסיון לקבוע אם אתם בעלי הפרעה דו קוטבית., סכיזופרניים, OCD, סכיזו אפקטיב או אפילו ADHD. אפילו אנשים מסוימים בספקטרום האוטיסטי שאינם דו קוטביים יוציאו ציון גבוה במבדק הזה. תנסו לקחת אותו בזמן הגל של דיכאון רציני, עשויה שלא להיות לכם שום הערכה עצמית, עניין מיני ופחות מהכל מצב רוח מרומם ופעילות אבל כל השאר עשוי להיות משובש ואתם תוכלו להגיע לאבחנה של הפרעה דו קוטבית 2 אפילו אם אתם לא באמת בעלי הפרעה דו קוטבית 2.

 

אני לא מכחיש שריספרדל (risperidone) הוא תרופה יעילה למאניה דיפרסיה. אני רק  חושב שכמו כל התרופות האנטי פסיכוטיות הלא טיפוסיות היא משמשת יותר טוב כתרופה משלימה להפרעה דו קוטבית, אלא אם כן אתם לא יכולים לעמוד בשום תרופה נוגדת פרכוסים או הליתיום הישן והטוב.

 

מחקרים וניסויים עצמאיים ישתמשו במדדים מרובים וטובים יותר מאשר רק ה YMRS. אלו יכללו גם כמה או את כל הממדים שציינו עבור סכיזופרניה.

 

מדד המילטון לדיכאון (HAM-D) מדד של 21 שאלות שלפיהן הרופא שלכם קובע עד כמה החיים שלכם קשים.

 

רשימת בק לדיכאון (BDI) – עוד סט של 21 שאלות היכן שאתם נותנים את האפשרויות שלכם לעד כמה החיים שלכם קשים.

 

סקלת הדירוג של מונטגומרי-אסברג לדיכאון (MADRS) – לרופאים שהם עסוקים מידי מכדי לשאול אותכם את השאלות במדד של HAM-D, ברצינות.

 

סקלת ההערכה למצבים המאניים (MSRS) – 26 התנהגויות שמקבלות ניקוד על תכיפות ועוצמה. מכסה מאניות דיספוריות ואופוריות. יש פחות חפיפה עם הפרעות הADD / ADHD מאשר ב YMRS ובתור אדם שעבר מאניות ארוכות והיה ליד אנשים רבים במצבי מאניה אופוריים ודיספוריים, זוהי אינדיקציה  טובה בהרבה למאניה. הסקלה היא בסדר כל עוד מדובר בהגדרה של מצבים מעורבים.

 

סקלת הדירוג הקלינית ניהולית למאניה (קישור לא פועל) (CAR – M) – יותר טוב מסקלת יאנג, אבל לא כל כך יסודית כמו MSRS. עם זאת, השאלות הנוספות אכן מבחינות בין מאניה להפרעות קשב.

 

טיפול יחיד

 

היעילות של ריספרדל (risperidone) בטיפול של מאניה אקוטית או מצבים מעורבים בוססה בשני מחקרים קצרי טווח (3 שבועות) שנעשו מול פלסבו בחולים שענו על ההגדרות של DSM – IV להפרעה דו קוטבית 1 עם מצבים מאניים או מעורבים. מחקרים אלו עירבו חולים עם ובלי מאפיינים פסיכוטיים.

 

1.      במחקר אחד בן שלושה שבועות שנעשה מול קבוצה שנטלה פלסבו, המחקר כלל 246 אנשים שכלל את טווח המינון של 1-6 מג ליום. פעם אחת ביום, שהתחילו ב 3 מג ליום (המנה הממוצעת היומית עומדת על 4 מג ליום), ריספרדל היא עדיף על הפלסבו בהפחתה של הציון הכולל של Y-MRS.

2.      במחקר שני בן שלושה שבועות שנעשה מול קבוצה שנטלה פלסבו, המחקר כלל 286 אנשים שלקחו בין 1-6 מג ליום. פעם ביום, שהתחילו ב 3 מג ליום (מנת הממוצע היתה 5.6 מג ליום) ריספרדל (risperidone) היה עדיף על הפלסבו בהפחתת הציון הכולל לפי Y-MRS.

 

טיפול משולב

 

היעילות של ריספרדל (risperidone) שנלקח עם ליתיום או ולפרואט (הם לא מפרטים איזו מהשלושה במשפחה הזו היתה בשימוש) בטיפול של מאניה חמורה או מצבים מעורבים בוססה במחקר אחד בן שלושה שבועות מול קבוצת פלסבו. המחקר כלל 148 חולים מאושפזים או חולי חוץ עם הפרעה דו קוטבית 1. המחקר כלל חולים עם או בלי מאפיינים פסיכוטיים ועם או בלי דפוס של מחזוריות מהירה.

במחקר משולב זה אנשים על ליתיום או ולפרואט עם מאניה שלא נשלטה בצורה הולמת או סימפטומים מעורבים חולקו באופן מקרי לקבל ריספרדל (risperidone), פלסבו או מרכיב פעיל מתחרה, (כנראה הלידול) בשילוב עם הטיפול המקורי. ריספרדל במינון של 1-6 מג ליום פעם ביום, שהתחילו ב 2 מג ליום (מנה ממוצעת ליום היתה 3.8 מג), משולבת עם ליתיום וולפרואט (במינון טיפולי של 0.6 של מקביל למג על ליטר עד 1.4 מקביל למג לליטר לליתיום או 50 מיקרו גרם לליטר עד 120 מיקרו גרם לליטר לולפרואט בהתאמה) היו עדיפים על פני ליתיום או ולפרואט לבד בהפחתה של הציון הכולל של Y – MRS.

 

במחקר שני של שילוב בן שלושה שבועות מול פלסבו, 142 חולים מאושפזים או חולי חוץ על ליתיום, ולפרואט או טגרטול (carbamazepine) עם מאניה שלא נשלטה בצורה הולמת או מצבים מעורבים חולקו באופן מקרי לקבל ריספרדל (risperidone) או פלסבו, בשילוב עם הטיפול המקורי. ריספרדל במינון של 1-6 מג ליום, החל מ 2 מג ליום (מנה ממוצעת למחקר היתה 3.7 מג ליום) בשילוב עם ליתיום, ולפרואט או טגרטול (carbamazepine) (בטווח תראפויטיים של של 0.6 של מקביל למג על ליטר עד 1.4 מקביל למג לליטר לליתיום או 50 מיקרו גרם לליטר עד 120 מיקרו גרם לליטר לולפרואט או 4-12 מיקרו גרם למיליליטר לטגרטול בהתאמה) לא היה עדיף על פני ליתיום, ולפרואט או טגרטול בלבד בהפחתה של הציון הכולל של Y-MRS. הסבר אפשרי לכישלון של המחקר הזה היה שנגרם שחרור של הריספרדל risperidone) ו 9-hydroxyrisperidone עקב הטגרטול מה שיצר רמה תת טיפולית של הריספרדל ושל ה 9-hydroxyrisperidone. ראו את העמוד על נוגדות פרכוסים אנזימטיות לאינפורמציה נוספת על איך ולמה טגרטול (carbamazepine) ותרופות אחרות במשפחה הזו יהיו בעלי השפעה דומה.

 

במחקרים עצמאיים:

 

השפעה אנטי מאנית מהירה של ריספרדל 134 אנשים שלקחו ריספרדל לעומת 125 אנשים על פלסבו. המבחנים כללו את סקלת הדירוג למאניה של יאנג, התרשמות קלינית כללית, סקלת התסמונות החיוביות והשליליות ובסקלת הדירוג של מונטגומרי-אסברג לדיכאון. הרבה יותר טוב מאשר רק בדירוג של יאנג. בממוצע של 4 מג ליום, ניתן היה לראות שיפור בתוך שלושה ימים. אז אם אתם רוצים להתחיל כל כך גבוה, אתם יכולים להפסיק לקפוץ מהקירות כל כך מהר. כמובן ש"תסמינים אקסטרא פרימידיאליים היו באופן משמעותי יותר נוכחים בפציינטים שלקחו ריספרדל risperidone, אז אתם מסתכנים בכך אם אתם מתחילים במינונים הגבוהים.

 

מייצבי מצב רוח בתוספת לריספרדל או פלסבו בטיפול במאניה חמורה. מחקר זה נראה כאילו הוא נכשל במבדקים הקליניים שהוזכרו לעיל. הוא בדק יעילות של ריספרדל (risperidone) שנלקח עם ליתיום או דפקוט (divalproex sodium). בתוספת לליתיום או או דפקוט (divalproex sodium). 75 אנשים קיבלו ריספרדל ו 76 אנשים קיבלו פלסבו. אלו שלקחו ריספרדל ירדו בציון שלהם בסקלת הדירוג למאניה של יאנג ב 14.5 נקודות לאחר שבוע, בעוד אלו בקבוצת הפלסבו ירדו בציון שלהם ב 10.3 נקודות. המחקר גם כלל אנשים שלקחו טגרטול (carbamazepine), אבל הם יצאו מהמחקר בגלל הדרך שבה הטגרטול משבש את העבודה של הריספרדל. או כן, לפחות יש לנו מושג מה חברות התרופות מחשיבות כמשמעותי ב YMRS. בהשוואה למה שאני הצלחתי למצוא על מבדקים של SSRI זוהי ירידה יחסית משמעותית. למרות שמדובר רק במבחן אחד ששואל 11 שאלות וציונים שמדרגים מ 1-60. אבל הוא גם מראה מה שאני לא אוהב במבחני הבזק האלו על מאניה דו קוטבית. תסתכלו כמה יפה עבד הפלסבו הפלאי! ברצינות, בטווח הקצר כל מיני גישות לא תרופתיות יעבדו כדי לעזור למישהו לרדת ממצב  מאני למשך יום או שבוע. זו הסיבה שתמציות פרחי באך או כל מה שמשווקים בשם שלווה - תחליף ליתיום טבעי נראים כעובדים בטווח הקצר. זו חלק מהסיבה שכל כך הרבה מאיתנו נופלים למלכודת שלחשוב שאנחנו מסוגלים להתמודד עם המחלה שלנו בלי תרופות, או עם "טיפולים" מזויפים מסוכנים.

 

טיפול משברי ומתמשך בריספרדל כטיפול יחיד במאניה – 96 אנשים במצב מאני (סקלת הדירוג של יאנג ציון 20 או יותר) קיבלו ממוצע של 4 מג ליום של ריספרדל (risperidone) למשך 6 חודשים במחקר פתוח עם ידיעת התרופה. 80 אנשים סיימו את המחקר. "שיפור משמעותי" בסקלת הדירוג של יאנג, התרשמות קלינית כללית, סקלת התסמונות החיוביות והשליליות ואפילו במדד המילטון לדיכאון. EPS היו בעיה גדולה.

 

תפקוד של ריספרדל בבעלי הפרעה דו קוטבית 2: מחקר פתוח בן 6 חודשים. 44 אנשים עם הפרעה דו קוטבית 2 התחילו את המחקר, אבל רק 34 סיימו אותו. כשמינון נע בין 2.5 ל 3 מג ליום, מבין אלו שכן סיימו 20 לא חוו סימפטומים של היפו מאניה בכלל. ה 10 שלקחו רק ריספרדל (risperidone) ולא שום דבר אחר היו מסוגלים להשתמש בו כמייצב מצב הרוח היחיד שלהם ולא להזדקק לתרופה אנטי דיכאונית. אבל 9 אחרים כן קיבלו דיכאון כאשר היו רק על ריספרדל. אז התרופה היא לא כל כך נפלאה בתור מייצב מצב רוח אמיתי.

 

בואו נראה איך ריספרדל משתווה לתרופות אחרות. תזכרו תמיד מי מממן את המחקר, כיוון שזה יטה להפוך את התוצאות ליותר נוחות עבור התרופה שאותה בודקים (בממוצע פי 3.6 יותר סביר, לפי מחקר שנעשה בייל).

 

קודם ביחס לסכיזופרניה:

 

זיפרקסיה מול ריספרדל – זהו מחקר שנראה עצמאי שבו זיפרקסיה (olanzapine) יצאה עדיפה ביחס לריספרדל (risperidone) על פני 30 שבועות. אין בתקציר אזכור לגבי המינון שנעשה בו שימוש.

 

זיפרקסיה מול ריספרדל מול קלוזאפין מול הלידול מחקר גדול זה בן 14 שבועות נעשה במימון של המכון הלאומי לבריאות הנפש (ארה"ב) (כאשר כל אחת מחברות התרופות תרמה את התרופות שלה). התוצאות - זיפרקסיה (olanzapine) היא התרופה העדיפה מבין התרופות האנטי פסיכוטיות הלא טיפוסיות, אבל הכל תלוי בצורה שבה הופיעה הסכיזופרניה. הן כולן יותר טובות מהלידול (haloperidol) כל עוד אתם יותר מעוניינים בתוצאות ובתופעת הלוואי של צבירת משקל.

 

זיפרקסיה מול ריספרדל במחקר זה במימון של חברת גנסן, 2-6 מג ליום של ריספרדל הראו במחקר תוצאות טובות כמו (קצת יותר טובות בכמה דברים וקצת פחות טובות בדברים אחרים) ומכבידים פחות מאשר 5-200 מג ליום של זיפרקסיה (olanzapine) אחרי שמונה שבועות בלבד. רואים למה אני מתכוון כאשר אני אומר שאם היצרן מממן מחקר הוא יוצא לעיתים קרובות לטובתו?

 

זיפרקסיה + גליצין מול ריספרדל + גליצין מחקר קטן זה מעיד שתוספת מינון גבוה של חומצה אמינית גליצין לזיפרקסיה (olanzapine) או לריספרדל (risperidone) יכולה לעזור לטיפול בסכיזופרניה עמידה. זהו משהו שכדאי לכם לדבר עליו עם הרופא שלכם לפני שאתם עוברים לקלוזאפין (clozapine).

 

אביליפיי מול ריספרדל מול פלסבו. מחקר גדול של 404 אנשים עם סכיזופרניה והפרעה סכיזו אפקטיב. 101 שכל אחד מהם לוקח 20 או 30 מג של אביליפיי (aripiprazole) (30 מג זה המינון המקסימלי) כנגד 99 אנשים שכל אחד מהם לוקח 6 מג ליום של ריספרדל ו 103 אנשים שמקבלים פלסבו. מריח לי כמו מחקר שממומן ע"י בריסטול-מאייר-סקוויב. עם זאת אביליפיי (aripiprazole) לא משבשת את הערך ההורמונלי של הפרולקטין שלכם בצורה שהריספרדל עושה. בשאר המובנים הן שוות ולא מכבידות נורא.

 

טיפול בנזעי חשמל בתוספת לריספרדל או זיפרקסיה בהשוואה לריספרדל או זיפרקסיה לבד כטיפול בסכיזופרניה עמידה. היי, עכשיו אנחנו באמת מגיעים לנושא של מה נורא פחות. ECT (נזעי חשמל) או קלוזאפין (clozapine). במחקר הזה ECT במשולב עם זיפרקסיה (olanzapine) או ריספרדל (risperidone) לא עבדו כל כך יותר טוב וממש לא הכבידו פחות. אז סביר להניח שתרצו לנסות את הטיפול בגליצין שהוזכר קודם לפני זה, אבל אם האופציה הזו נכשלת, יש אפשרויות אחרות לטיפול.

 

ריספרדל מול סוליאן. סוליאן (amisulpride) היא תרופה אנטי פסיכוטית סטנדרטית שנמצאת בשימוש באנגליה, אירופה ובחלקים מאסיה. היא דומה לפעולה של ה אורפ (pimozide). 48 אנשים לקחו 400-800 מג ליום של סוליאן (amisulpride) או 4-8 מג ליום של ריספרדל (risperidone). שתי התרופות פעלו טוב באותה מידה. היה דיווח לקצת יותר עלייה במשקל עם ריספרדל. סוליאן נטה להוריד את לחץ הדם ואת קצב הלב יותר. פרט לזה שתיהן הכבידו בדרכים שונות אבל לא הכבידו בצורה נוראית.

 

ריספרדל מול סרוקוואל. מחקר זה של אסטראזנקה של 728 אנשים. שלושה אנשים עם סכיזופרניה "והפרעות פסיכוטיות אחרות" שבו 553 לקחו סרוקוואל (quetiapine) ו 175 לקחו ריספרדל (risperidone) במרכז משלב, ארבעה חודשים מחקר פתוח. מדברים על לדחוף את התוצאות! ממוצע של 250 מג סרוקוואל היה אפקטיבי כמו 4.5 מג של ריספרדל. היי, אלו הן רמות נמוכות יחסית להצלחה, אבל לא נורא, מינונים נמוכים זה כל האידיאולוגיה של האתר! באופן לא מפתיע, בערך שליש מהאנשים שלקחו סרוקוואל (quetiapine) היו מידי עייפים מכדי לצאת מהמיטה, והשיעור של הEPS היה נמוך בהרבה עם הסרוקוואל (quetiapine) מאשר עם הריספרדל (risperidone). מה שהפתיע בקריאה ראשונה אבל מקבל גיבוי ממחקרים אחרים זה שהאנשים שקיבלו סרוקוואל (quetiapine) היו בהסתברות פחותה להיכנס לדיכאון. אולי זה בגלל כל שנת האיכות שאתם מקבלים.

 

ריספרדל מול הלידול 227 אנשים עם אבחנה של III- DSM של סכיזופרניה כרונית קיבלו 4 מג ליום של ריספרדל (risperidone) ו 226 אנשים קיבלו 10 מג ליום של הלידול (haloperidol). במשך פרק הזמן של 8 שבועות והשתמשו התרשמות קלינית כללית וסקלת התסמונות החיוביות והשליליות. הרעיון היה לראות איזה תרופה עובדת מהר יותר. ריספרדל יצאה במחקר כמי שעובדת בתוך שבוע.

 

ריספרדל מול קלוזאפין. כאשר דובר בסכיזופרניה עמידה, קלוזאפין (clozapine) עדיין הוא התרופה שמניעה. במחקר הקטן ריספרדל (risperidone) יצאה בסדר. כפי שהוצהר במסקנה, "התוצאות של המחקר הזה תומכות ביעילות שבלתת אותה קודם כניסיון טיפולי לחולים עמידים בגלל פרופיל הסכנות מול תועלת המשופר שלה בהשוואה לקלוזאפין". במילים אחרות היא פחות קשה, אז עדיף שתנסו אותה קודם.

 

ריספרדל מול הלידול. לטיפול בסכיזופרניה עמידה. 34 אנשים שלקחו ריספרדל (risperidone) ו 33 אנשים שלקחו הלידול (haloperidol). המינונים היו גמישים. לארבעת השבועות הראשונים ריספרדל עבדה יותר טוב לפי הBPRS - הדירוג הפסיכיאטרי המקוצר, אבל לאחר מכן הן היו בערך שוות מבחינת היעילות שלהן. כרגיל, ריספרדל היתה פחות קשה.

 

סרוקוואל מול זיפרקסיה מול ריספרדל מול סרדולקט מול פלסבו. קרב של אנטי פסיכוטיות בכלוב! חמש תרופות נכנסות... וחמש תרופות יוצאות. הסרדולקט (sertindole) היא תרופה שאינה מוכרת לקהל האמריקאי, תרופה לא טיפוסית אירופאית שלא סביר שתיכנס לשוק האמריקאי. היא הוצאה מהשוק באנגליה והיום מוכר ע"י חב' לונדבק היצרנית כתרופה של מוצא אחרון. בכל מקרה התוצאות של הניתוח הזה של מחקרים מרובים שכללו יותר מ 2,400 אנשים עם סכיזופרניה מראים שהריספרדל (risperidone) והזיפרקסיה (olanzapine) כיעילות יותר מההלידול (haloperidol) כאשר מדובר בכל הסימפטומים הסכיזופרניים. בעוד שהסרוקוואל (quetiapine fumarate) והסרדולקט (sertindole) הן יעילות באותה מידה. כאשר מתיחסים לסימפטומים השליליים של הסכיזופרניה, שהסרוקוואל (quetiapine fumarate) נראתה כיעילה פחות מההלידול בעוד שהריספרדל והזיפרקסיה המשיכו להיות יעילות יותר. כרגיל לריספרדל היה את הסיכון הגבוה יותר לקבל EPS. באופן מפתיע סם הפלאים פלסבו השיג תוצאות לא רעות בחלק מהמחקרים.

 

זיפרקסיה מול ריספרדל מול סרוקוואל מול קלוזאפין – הישר מהשוחות של בי"ח הפסיכיאטרי המדינתי בלואיזיאנה, היכן שאנשים מקבלים נוגדי פרכוסים, נוגדות דיכאון ובנזודיאזפינים וכל דבר נוסף כדי להפוך את העולם האמיתי למקום מבולגן מכדי לטפל בו במעניינים מבחינה מנטלית – 100 אנשים שנמצאים בביה"ח כשנה בממוצע. התוצאות זיפרקסיה (olanzapine) היתה בעלת יתרון קל על ריספרדל (risperidone). עדיין כאשר הגעתם לאנשים עם הפרעות עמידות קשות, שום דבר לא עלה על הקלוזאפין (clozapine). עדיין היתה עדיפות להתחיל עם זיפרקסיה, אבל לפעמים היה צריך לזרום עם המציאות הקונבנציונלית וללכת עם הקלוזאפין.

 

בין השתיים – הפרעות סכיזו אפקטיביות

 

ריספרדל מול הלידול 62 אנשים מדוכאים וטיפוסים דו קוטביים, שלקחו עד 10 מג ליום של ריספרדל (risperidone) או עד 20 מג ליום של הלידול (haloperidol) במשך ששה שבועות. שתי התרופות עבדו באותה מידה לטיפול במאניה וסימפטומים פסיכוטיים לפי הסקלה הקלינית אדמיניסטרטיבית למדידה של מאניה וסקלת התסמונות החיוביות והשליליות. ריספרדל עבד טוב יותר לגבי דיכאון לפי מדד המילטון לדיכאון. והריספרדל היה הרבה פחות קשה.

 

כעת לגבי הפרעה דו קוטבית:

 

זיפרקסיה מול ריספרדל מול ליתיום. מחקר קטן וקצר שממומן ע"י גנסן לגבי הפרעה דו קוטבית והפרעה סכיזו אפקטיביות. 0.25 מג עד 7 מג ליום של ריספרדל (risperidone) כנגד 7.5 עד 17.5 מג ליום של זיפרקסיה (olanzapine) כנגד 600 עד 900 מג ליום של ליתיום. כל התרופות היו יעילות באותה מידה ומכבידות באותה מידה בזמן הקצר של המחקר. ב 1998 הריספרדל עלה בדולרים מחצית מהמחיר של הזיפרקסיה (olanzapine) במינונים שנעשה בהם שימוש וזה עדיין נכון להיום. אני מציין זאת כיוון שאחד מהרופאים שניהלו את המחקר היה ד"ר סאנג'יי גופטה מבי"ח אולין, שאין להתבלבל בינו לבין ד"ר סאנג'י גופטה מה CNN. ד"ר גופטה הזה עושה עבודה מרתקת.

 

ריספרדל מול סרוקוואל – זהו מחקר קטן, בן שלושה שבועות עבור 19 אנשים שהיו צריכים להפסיק ריספרדל שניתן ביחד עם נוגדי פרכוסים בגלל תופעות לוואי קשות. 18 מתוך 19 הנבדקים סיימו את המחקר, ו 15 מהם ראו שיפור של לפחות 50% בסקלת הדירוג של יאנג כאשר לקחו סרוקוואל (quetiapine) ונוגד פרכוסים יותר מאשר כאשר לקחו רק נוגד פרכוסים. ו 18 מתוך 19 חוו שיפור של 50% לפחות בהתרשמות קלינית כללית.

 

ריספרדל מול הלידול מול ליתיום – מחקר קצר וקטן זה התייחס ל 45 אנשים שלקחו 6 מג ליום של ריספרדל (risperidone), 10 מג ליום של הלידול (haloperidol) או 800 עד 1200 מג של ליתיום. בשימוש בBPRS - הדירוג הפסיכיאטרי המקוצר, סקלת הדירוג של יאנג ובהתרשמות קלינית כללית. הליתיום יצא כתרופה העדיפה ביותר, הריספרדל יצא שני והלידול (haloperidol) סיים אחרון.

 

לאוטיזם (לרוב ילדים, כמובן):

 

ריספרדל למבוגרים אוטיסטים. 31 מבוגרים, 17 עם סוג מסוים של אוטיזם, 14 עם PDD קיבלו ריספרדל או פלסבו למשך 12 שבועות. אחר כך כולם קיבלו ריספרדל למשל 12 שבועות נוספים, רק כדי להיות הוגנים. בזמן פרק הזמן עם הפלסבו 14 אנשים לקחו ריספרדל (risperidone) ושמונה מהם קיבלו תוצאות, בעוד שאף אחד מאלו שלקחו את סם הפלאים פלסבו הראה שינוי כלשהו. אתם לא יכולים לרמות אותנו גאונים אוטיסטים. המינונים היו די גבוהים החל מ 1.5 מג ל 4.5 מג ליום, אבל אני לא יודע את חומרת הסימפטומים שהיו מעורבים. ריספרדל (risperidone) עזר להפחתה של התנהגות חזרתית, תוקפנות, חרדה או עצבנות, דיכאון, רגזנות והסימפטומים ההתנהגותיים הכלליים של אוטיזם. שינוי אובייקטיבי וניתן למדידה בהתנהגות חברתית ובשפה לא התרחש. היי, שום דבר לא עומד לגרום לי שלא לדבר כמו אוטקו (ילד עם כישרון למטריקס). ב 12 השבועות הבאים כאשר גם שאר האנשים קיבלו ריספרדל. אדם אחד היה צריך לנשור מסיבה כלשהי אז 17 מתוך 31 קיבלו תוצאות.

 

ריספרדל ואוטיזם עם התפרצויות זעם – המחקר כיסה 11 בחורים בגיל ממוצע של 18, אז היו ביניהם מבוגרים, מתבגרים וילדים. הם התחילו במינון של 0.5 מג ליום, ומינון כזה פעמיים ביום היה מה שבדרך כלל פעל הכי טוב, אבל חלק מהבחורים נזקקו ליותר. בתוך 2-3 ימים אגרסיה, פציעה עצמית, התפרצויות והגיינת שינה לקויה השתפרו "בצורה משמעותית".

 

מחקר בסביבה טבעית בן שלוש שנים על 53 ילדים בגיל הגן עם הפרעת התפתחות כללית שקיבלו טיפול של ריספרדל – 45 בנים ו 8 בנות בגילאים 3.6 עד 6.6 שלקחו 0.25 מג ועד 0.75 מג ליום של ריספרדל (risperidone) למשך שנה עד שלוש. 25 מהילדים המשיכו עד לסוף המחקר, ה 28 הנותרים נשרו כתוצאה מתופעות לוואי (12) החלטה של ההורים (10) חוסר יעילות (3)  והחלטה של המטפלים (3). מתוך ה 25 שנשארו במחקר, התרופה נראתה כעובדת על 22 מתוכם. אז 22 מתוך 53 וזה מתבסס גם על שיפור בסקלת הדירוג הפסיכיאטרי לילדים וציון של 1 או 2 במדד לשיפור של התרשמות קלינית גלובלית. התרופה עבדה טוב יותר על הפרעות התנהגותיות וחוסר סדירות של האפקט מאשר על תפקוד בין אישי. תופעת הלוואי שבסבירות גבוהה ביותר גרמה להפסקה (והתופעה שצריך להיזהר איתה בעיקר עם ילדים) היא עליה ברמות הפרולקטין.

 

האם הריספרדל יגרום לטרוויס הקטן להתנהג יפה? או קיי, הכותרת הרשמית של המחקר הזה היא "הגדרה של הורים לסימפטומים לטיפול, ההגבה לריספרדל במחקר של RUPP על אוטיזם: גישה צרכנית למחקרים קליניים." והרופאים בעצם שואלים מה גורם לאמא ולאבא לטפס על קירות בגלל האוטיזם של הבן שלהם. התשובות: התקפי זעם, תוקפנות והיפר אקטיביות. כיצד הריספרדל השפיע? הוא השפיע הכי טוב על פציעה עצמית. חבל שזו לא היתה הדאגה הראשית של ההורים. הו, היא עושה פלאים גם על התקפי הזעם.

 

ריספרדל במקרים של אוטיזם קשה – 51 ילדים עם אוטיזם מספיק חמור כדי להיות מאושפזים באופן מלא. ריספרדל במינון לא ידוע ניתן ל 38 מהם. חוץ מ4 כולם פיתחו EPS. אני מנחש שהמינון היה בטווח של 2-3 מג ליום.

 

ריספרדל וחוסר שקט אוטיסטי – האמת היא  שהמחקר הזה בחן נושאים חשובים – התקפי זעם קשים, תוקפנות והתנהגות של פגיעה עצמית. הם פשוט מדדו אותם על תת הסולם לחוסר שקט של הרשימה של התנהגות חריגה כמו גם בהתרשמות הקלינית הכללית – סולם השיפור. בעוד שדובר במחקר גדול ועם קבוצת בקרה של פלסבו, 101 ילדים (82 בנים ו 19 בנות שרובם בין הגילאים 6-11), הוא היה מחקר ממש קצר בן 8 שבועות בלבד. הילדים לקחו 0.5 עד 3.5 מג ליום של ריספרדל ובמינון של 3.5 מג זה לא פלא שילד בן 11 (בגלל שרובנו בספקטרום האוטיסטי לא צריכים כל כך הרבה מתרופה) "יראה שיפור של 56.9% במדד חוסר השקט". זה קשה להיות נרגז כאשר אתה ישן רוב היום!

 

תסמונת טוראט:

 

ריספרדל מול פימוזיד בהפרעת טוראט: מחקר השוואתי כפול סמיות מקביל מחקר קבוצתי 26 אנשים לקחו ממוצע של 4 מג ליום של ריספרדל (risperidone), בעוד 24 לקחו 3 מג ליום של אורפ (pimozide). הטיקים השתפרו תחת שתי התרופות, אבל באופן כללי הריספרדל עבדה יותר טוב. רק האנשים שלקחו ריספרדל (risperidone) השיגו שיפור משמעותי בסימפטומים של ה OCD . EPS היה בעיה ל 4 אנשים שלקחו ריספרדל ו 8 שלקחו אורפ (pimozide). שאר תופעות הלוואי גם הן היו פחות חמורות עם הריספרדל.

 

לדיכאון:

 

סרוקוואל מול ריספרדל מול זיפרקסיה מול גאודון לטיפול משלים באנטי דיכאוניים בשביל טיפול בדיכאון עמיד לטיפול עוד קרב כלובים של אנטי פסיכוטיות! 49 אנשים שרכבו ביחד על 76 סוסים בסחרחרת התרופות. הנה התוצאות זיפרקסיה (olanzapine) היא המנצחת הברורה עם שיעור תגובה של 57%, כאשר הריספרדל בעקבותיה עם 50%, סרוקוואל (quetiapine) עם 33% ומסיים אחרון במה שהיה די שוק עבורי הגאודון (ziprasidone) עם רק 10%. אז אם הרופא שלכם רוצה לנסות זיפרקסיה (olanzapine) יחד עם תרופה אנטי דיכאונית כדי להוציא אתכם מהתהום, אל תתרגזו סביב נושא המשקל. מה פחות נוראי, מה שאתם עוברים עכשיו או עוד כמה קילו?

 

לבסוף:

 

ריספרדל בערך לכל דבר! מחקר קטן זה עקב אחר הטיפול של 27 איש עם הפרעות שונות לתקופה של עד 4 שנים (בממוצע של 28 חודשים). הם לקחו כל דבר שבין 1 ל 16 מג ליום של ריספרדל (risperidone), רק פעם ביום. אף אחד לא פיתח EPS. כולם הרגישו יותר טוב במידה מסוימת, או קצת יותר טוב או הרבה יותר טוב. אז בעוד שהמחקר הוא קטן הוא מראה שריספרדל עובד בטווח הארוך.

 

 

איך הריספרדל עובדת במוח שלכם: כמו כל התרופות האנטי פסיכוטיות החדשות / לא טיפוסיות, ריספרדל הוא חסם סלקטיבי מונואמיגני. יש לו קרבה רבה (Ki של 0.12-7.3 Nm) לסרטונין מטיפוס 2 (5HT2) דופאמין מטיפוס 2 (D2), α1 וα2 אדרנליניים, וקולטני היסטמינים H1. הוא משמש גם כחוסם לקולטנים אחרים אבל בעוצמה פחותה. לריספרדל יש קרבה בינונית עד נמוכה (Ki של 47-253 nM) לקולטני הסרטונין 5HT1c, 5HT1d, 5HT1a. קרבה נמוכה (Ki  של 620-800 nM) לדופאמין D1 ומיקום סיגמא רגיש להלופארידול, ושום קרבה (כאשר נבדקו ריכוזים מעל 10 בחזקת 5 לM) לכולירגנים של מוסקרין. או β1 ו β2 קולטנים אדרנליים.

 

אז מה זה אומר באנגלית? ובכן, עודף דופאמין בחלקים מסוימים של המוח הוא היפותיזה פופולרית אחת שמסבירה את הסימפטומים של הסכיזופרניה. יש גם עדויות שעבודה על הקולטנים של המוסקרין מחוללת הבדל גדול. אבל מאחר שהריספרדל לא פועל על הקולטנים של המוסקרין זה עסקה של חדשות טובות /חדשות רעות. החדשות הטובות הן שתופעות הלוואי של הכולירגנים – פה יבש, בחילה, סחרחורת הן לא עניין גדול ולא ישרדו לתקופה ארוכה עם הריספרדל בהשוואה לזיפרקסיה (olanzapine). החדשות הרעות הן שריספרדל לא עובד כל כך  טוב על סוגים מסוימים של סכיזופרניה או חילופים סופר מהירים של מצבי רוח בהפרעה דו קוטבית בגלל שהוא לא פועל על הקולטנים של המוסקרין. ההשפעה של הקולטנים האחרים על סכיזופרניה היא פחות ידועה.

 

להפרעה דו קוטבית, כל מי שחי בארץ הדו קוטבית יכול לספר לכם על כך שהם נעשים מאניים מכך שהמוח שלהם שרוי בסרטרונין זמן ארוך מידי מ SSRI או שאולי אותו הדבר קרה משרייה ארוכה מידי בדופאמין ובנוראדרנלין בגלל זייבאן. יש אפילו עדויות שקולטני המוסקרין משחקים תפקיד בהפרעה דו קוטבית. אם הההרפתקאה המצערת ודי מקרית שלי עם פטריה עירבה יותר מידי מוסקרין היא איזו שהיא אינדיקציה, אני אסכים עם ההנחה שקולטני מוסקרין משמשים תפקיד חשוב בהפרעה דו קוטבית, במיוחד בחילופין מהירים במיוחד.

 

כיצד ריספרדל עוזר עם הפרעות הספקטרום האוטיסטי זה עדיין לא ידוע, אולי זו הדרך שבה הוא מתיחס לקולטנים השונים של HT5. תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות בכללן פועלות להנמכה של הווליום, יהא אשר יהא, באינפוט שמתקבל. אבל מדוע ריספרדל נראה כעושה זאת יותר טוב מאשר כל האחרים עבור האספרגרים? אין לי מושג. אני יכול למצוא מחקרים כל כמה טוב הוא פועל (אלו יהיו בקטי