מדור תרופות
מה שאתה צריך לדעת על תופעות לוואי
כדי לעזור לך לתמרן במבוך המורכב של תופעות הלוואי, איך להבין אילו מהן עשויות להיות לך ומה לעשות ביחס לאותן תופעות לוואי שיכול להיות שאתה סובל מהן כיום או שתסבול מהן בעתיד, הפרדתי אותן מהעמודים שלהן.
אני עדיין עובד על חלק מהחומר, אז תחזור לבדוק כאן מידי פעם או בעמוד של מה חדש לצורך עדכונים.
עייפות, ישנוניות במשך היום, אובדן זיכרון וערפל במוח
רעידה, צמרמורות ותופעות של EPS
בחילה, הקאה, שלשול ונושאים אחרים שקשורים למערכת העיכול
נושאים של סוכר בדם
אובדן שיער
אובדן של תיאבון ואובדן משקל
ניבוי של תופעות לוואי פוטנציאליות
וכאן מגיעה ההתנשאות שלי ביחס לבכיינות הכללית של אנשים לגבי תופעות לוואי שאינן כה חמורות או שחולפות לאחר שבועיים.
כולם מוטרדים מתופעות לוואי. אנשים מפסיקים לקחת תרופות בגלל תופעות לוואי. אנשים נמנעים מלהתחיל לקחת תרופות מסוימות, או תרופות בכלל בגלל תופעות לוואי. אנשים בוררים ובוחרים תרופות רק על בסיס תופעות הלוואי שהתרופה התפרסמה בהן. אחד מהמשפטים הנפוצים ביותר שאני קורא בפורומים של התמיכה כאשר מגיעים לדבר על תרופות הוא, "אני מאד רגיש לתרופות".
לביל היקס היו הרבה משפטים מלאי תובנה, אחד מהם היה משהו כזה, "לכל ההורים באשר הם, תנו לי להגיד לכם משהו, הילדים שלכם הם לא מיוחדים. אתם עשויים לחשוב שהם מיוחדים, אבל הם לא. הו, לכם העכברושים הרשעים הם מיוחדים, לשאר העולם הם סתם עוד חבורה של ילדים דפוקים".
היי, אני הורה, אני יודע שמה שהוא אמר זה נכון.
תנחשו מה, אותו הדבר המחורבן חל גם על תופעות הלוואי שלכם.
אתם עשויים לחשוב שאתם רגישים במיוחד לתרופות ושתופעות הלוואי שלכם הם עונש אישי מאלוהים בעצמו על כל הבלגן שעשיתם כאשר לא הייתם בטיפול תרופתי. או שהדרך היחידה להתמודד עם המחלה שלכם היא בכך שתוציאו גלוטן מהתפריט שלכם ולקיחת כמויות ענק של עקבות מינרלים וחומצות אמינו.
זה לא המקרה.
רוב האחרים נדרשים להתמודד עם אותו חרא.
אנחנו כולנו רגישים לתרופות!
זה לא עוזר שיותר מידי רופאים מתחילים לתת יותר מידי תרופות במינונים גבוהים מידי. וחלק מהרופאים האלו מוסיפים ומחמירים את הבעיה בכך שהם מעלים את המינון מהר מידי. רופאים, פציינטים ואנשי קופות החולים/חברות הביטוח מצפים לסיפוק מידי. הדברים פשוט לא עובדים ככה. האיבר המורכב ביותר בגוף שלכם צריך זמן כדי להחלים מפציעות טראומטיות והתרופות לבדן אינן התשובה.
הנה העסקה:
תופעות לוואי עוברות.
או שהן מגיעות לרמה שבה הן לא כל כך גרועות.
או שאתם לומדים להתמודד איתן.
לפעמים הן חולפות ממש בכמה ימים.
לפעמים זה לוקח שבועות.
לפעמים זה ייקח שנה או יותר.
לפעמים הן לעולם לא יעברו.
העוצמה שלהן אצלכם עשויה להשתנות.
לפעמים הן חוזרות ונעשות חמורות יותר כאשר אתם מעלים את המינון של תרופה, לפעמים לא. לפעמים הן משתפרות או נעלמות כאשר אתם מעלים את המינון.
זה תמיד הימור עם תופעות לוואי. או במונחים של שחקן, עניין של הפעלת החסכונות.
אני לא עומד לשקר לכם. אני לא עומד להסתיר אינפורמציה מכם. אני חושב שאתם יכולים להתמודד עם האמת.
רוב הזמן תופעות הלוואי כן חולפות או פוחתות לרמה נסבלת.
אבל כאשר אתם חיים בעולם של מחלות נפש השאלה היא תמיד, מה פחות מגעיל? כנות? מה? מגעיל? פחות?
אלא אם כן יש לכם תגובה אלרגית או סימנים למשהו שמאד מזיק לבריאות שלכם למשל Stevense-Johnson Syndrom אנמיה אפלסטית, דפיקות לב, היפוגלקימיה התקפים אפילפטיים, תגובות מאניות, דברים רציניים כגון אלו, תשלימו עם תופעות הלוואי הארורות למשך כמה שבועות!
אלו הם חומרים חזקים וזרים שמערכת העיכול שלכם, הכבד, הכליות והמוח כנראה לא נפגשו בהם קודם מעולם. הם לא יודעים מה לעזאזל לעשות כאשר הם מתעמתים עם תרופות המשוגעים האלו! לא בהתחלה. האם אתם יודעים כל מה שאתם צריכים לדעת לגבי מה לעשות ואת מי לראות ביום הראשון של עבודה חדשה? כמובן שלא! זה אותו הדבר. כמו שאתה חייב להסתגל לסביבה חדשה ומיומנויות חדשות, הגוף שלכם חייב להסתגל לחומרים החדשים האלה. הכבד שלכם צריך ללמוד איך לעשות להם מטבוליזם בצורה תקינה. הכליות שלכם צריכות ללמוד איך להיפטר מהשאריות בצורה נכונה והמוח שלכם צריך ללמוד איך לעקוב אחר מערכת ההוראות החדשה שלו המבוססת על הרכב חדש לגמרי של איתותים כימיים. המוח שלכם עשה את הדברים בדרך המבולגנת במשך חודשים, אם לא שנים, והוא יחסית רגיל לעשיית הדברים בדרך המבולגנת, עכשיו פתאום הוא צריך לעשות דברים בדרך שהיא לא כל כך מבולגנת, או אולי אפילו דרך שהיא לגמרי לא מבולגנת. זה מבלבל נורא עבור המוח שלכם. כמובן שעומד להיות לכם כאב ראש, או דקירות מוזרות או שתשמעו מוזיקה גם היכן ששום מוזיקה אינה מתנגנת.
אל תצפו שהדברים יהיו כשורה בן לילה. אל תדרשו סיפוק מידי. מה אתם ישראלים או משהו?
האם ידעתם איך לעשות את הכול ביום הראשון לעבודה חדשה? או בכל סיטואציה חדשה שמצאתם את עצמכם נמצאים בה.
חשבתי שלא.
אתם כנראה עשיתם טעויות, אתם כנראה גרמתם כמה תופעות לוואי משלכם. משהו תויק במקום הלא נכון, משהו עבר שימוש לא נכון, הושם במקום הלא נכון, מישהו נעלב איך שהוא. משהו נשבר.
איך הייתם מרגישים אם הייתם מפוטרים מידית על הבסיס של תופעות הלוואי שאתם גרמתם?
אני מבין שזה לא עובד בכל פעם. אנשים מפוטרים בגלל שהם ממש גרועים בעבודה. תרופות מפוטרות בגלל שתופעות הלוואי הן באמת יותר מידי וההשפעות הרצויות הן באמת מועטות מידי. אבל אתה חייב לתת לתרופות סיכוי לעבוד! אל תזרקו אותה כי קמתם אחרי כמה ימים עם כאב ראש והקאתם כמה פעמים. תבדקו את העלון לצרכן, התקשרו לרוקח שלכם ותבדקו עם תרופה מסוימת להרגעת מערכת העיכול מותרת ללקיחה עם התרופה שלכם.
ישו, אנשים, אם כולם היו כאלה בעיית אוכלוסין היתר היתה נפתרת מהר מאד. היתה לנו אוכלוסיה גלובלית של מקסימום כמה מאות מיליוני אנשים.
אחת התרופות שאני לוקח היא Topamax (topiramate). אחת מתופעות הלוואי הרשומות, לא רק כתופעת לוואי שמחייבות התייחסות מיוחדת אלא בקטגורית האזהרות, היא אבנים בכליות. למרות שתיית 2-3 ליטרים של מים ביום אני עדיין חוטף אבנים קטנות מאד בכליות מידי כמה חודשים.
אתה יכול לישר את עצמך כשמדובר באבנים בכליות, הן לא כל כך נוראיות.
אני קיבלתי את ההחלטה ביחס למה פחות גרוע, שתי אבנים בכליות במשך שנה, או המוטרפות הממש קיצונית שחוויתי ב 2001-2002. האמינו לי שהאבנים בכליות הן הרבה פחות גרועות. אה, וזה גם שמר על ההתקפים תחת שליטה. כפי שגיליתי הסיכון שהייתי מת מהתקף רציני היה גבוה בהרבה מ 17% האחוזים העכשוויים.
שם דברים בפרספקטיבה, לא?
אני יודע שיש עוד תרופות נוגדות פרכוסים חוץ מ Topamax (topiramate), אבל אתם צריכים לקחת בחשבון את האפילפסיה שלי. זה לא רק ביפולר במקרה שלי. יתכן שיכלתי להחליף לTrilaptin (oxcarbazephine), אבל כל השאר נרגע ומתפקד. אני לא הולך להתעסק עם הצלחה. הו, חכו, אני ניסיתי Trilaptin. היא הפכה במהירות מהתרופה החביבה עלי לכזו שהופכת את המצב לגרוע יותר.
אז תנסה לשים את כמה הקילוגרמים שתרופה מסוימת גרמה לך להעלות בפרספקטיבה כאשר אתה חושב להחליף אותה למשהו אחר שעשוי לא לעבוד כל כך טוב.
מה גרוע יותר, בריאות הנפשית או להתאים לכמה בגדים שעומדים לצאת מהאופנה בכל מקרה?
כאשר מדובר בהשפעות לוואי אני אדון בנפוצות ביותר ו/או באלו שבולטות ביותר. ב"נפוצות" אני מתכוון שהן קורות לפחות ל 10% מהאנשים שלוקחים את התרופה, בהתבסס על המידע שהוא גורם לתופעות הלוואי הסבירות ביותר שמדווחות במבחנים קליניים (לעיתים קרובות, אבל לא תמיד הן מפורסמות ב PDR/ העלון לצרכן, לפעמים אני פשוט מוצא אותן לבד) בשילוב עם תופעות הלוואי המדווחות ע"י אנשים בRemedy Find, הניסיונות שאני ועכבר והחברים שלנו עברו, ואלו של החברים שלנו בקבוצות תמיכה (מצטער שאני לא מציין אותם בשמות, אבל יש נושאים של פרטיות מעורבים כאן). אני גם אקח בחשבון גם את מה שלקחתי מהשפעות הלוואי בספר של ד"ר דיאמונד Instant Psychopharmacology והספר של ד"ר דרמונד The Complete Guide to Psychiatric Drugs, הספר של פרסטון ואחרים Consumer's Guide To Psychiatric Drugs. אני גם אברור מספרים אחרים שרשומים בביבליוגרפיה. האם המקורות שלי מדויקים ב 100%? בקושי. אבל כך גם לגבי האינפורמציה של המחקרים הקליניים. לא כל אדם שלוקח תרופה מסוימת עומד לקבל את ההשפעות האלו, אבל אני מרגיש שעשיתי קריאה רצינית ביחס למה טיפוסי לגבי תרופה מסוימת. זה מה שאפשר לצפות לו. זוהי לא ערובה שזה יקרה, אז אל תשימו על זה את כסף ההימורים שלכם, אבל אלו הן בסבירות גבוהה, אז יתכן שיהיה לך כסף נוסף לקפל אם תצפה לכך שהן יקרו לך.
הרבה מאנשי קופות החולים לא נותנים את עלוני האינפורמציה לצרכן האמיתיים עם המרשמים שלהם, במקום זאת הם מחלקים העתקים זולים שמציעים אינפורמציה אמיתית מאד מועטה ביחס לתרופה שאתם לוקחים. כמובן שזו אחת הסיבות שאתם משלמים כל כך מעט עבור התרופות שלכם דרך קופות החולים. אתם יכולים לבקש עלון לצרכן אמיתי, אני לא יודע אם הם מחויבים לתת לכם אחד כזה או לא, או שאתם יכולים לבקש מהרוקח שלא חבר ארגון שירותי הבריאות לעלון כזה לפני שאתם שוקלים תרופה מסוימת, או ללכת לספריה של אוניברסיטה טובה ולחפש אותה בPDR האמיתי. אתם תדעו לזהות את עלוני התרופה האמיתיים לצרכן כאשר תראו אות: הם מודפסים בדפוס זעיר על נייר לבן דקיק, יש בהם טבלאות של תופעות לוואי שמחייבות התייחסות מיוחדת והחריתה המיסטית של נוסחאות המבנה הכימי של התרופה, יחד עם השם, הכתובת והטרייד מארק של היצרן. כאשר זה היה אפשרי אני סיפקתי את כל הגרסאות של העלון לצרכן שיכלתי למצוא.
כאשר אתם מחפשים תרופה באתר מקרי אתם מקבלים או תת קבוצה מעוררת רחמים של תופעות הלוואי או לחילופין אתם מקבלים את כל תופעות הלוואי הפוטנציאליות רשומות כאילו הן בעלות הסתברות זהה, מהנדירות והקטלניות ביותר לנפוצות ולחולפות ביותר. בסקירה שלי של כל תרופה אני נותן לכם בדרך כלל רק תת קבוצה מעוררת רחמים של תופעות הלוואי אפשריות. אם אני מצליח למצוא את העלון לצרכן און ליין אתם תקבלו את הדבר הדק הזה בדרך כלל בפורמט מעצבן של PDF. מקום טוב לחפש מידע לצרכן בפורמט ידידותי של HTML במקום ה PDF המעצבן שחברות התרופות וה FDA משתמשים בו, זה בעזרת קישור למילון רפואי כדי להגדיר מושגים רפואיים, רק במקרה ואתם צריכים לדעת מה זה צנחת(1) הוא RxList. אני כללתי גם מילון רפואי מקוון ואנציקלופדיה רפואית מקוונת הודות לNation Institutes of Health, כך שתוכלו לחפש מונחים שאינכם מבינים. כאן נמצאים כספי המיסים שלכם בפעולה, אנשים! השתמשו בהם היטב!
כאשר מחשבים את הסיכויים, תופעות הלוואי שמחייבות התייחסות מיוחדת היא רק מדריך כללי על סמך ניסויים קליניים. רבות מתופעות הלוואי האלו הופכות לנפוצות יותר ורבות מהן לנפוצות פחות. אז אתה מגיע לתופעות שנרשמו אבל יצאו מהטבלה כיוון שהן לא היו כל כך נפוצות בניסוי. תופעות לוואי שכיחות שקרו ל 1% עד 2% מהנבדקים בניסוי יכולים להפוך בעולם האמיתי לתופעות לוואי נפוצות. אבל תופעות לוואי לא שכיחות (בין 0.1% ל 1%) ותופעות לוואי נדירות (פחות מ 0.1%) בדרך כלל נשארות לא נפוצות ואירועים נדירים. הם עדיין יכולות לקרות, פשוט ההסתברות היא שהן לא יקרו. אני כללתי שתיים מתופעות הלוואי הנדירות ממש, שהדליקו אותי, לגבי כל תרופה רק בגלל שאני גור חולה והחלטתי שכמה גלונים של הומור יהיו טובים לכולם. הסיכויים אחרי הכל הם 1,000 ל 1 שתופעות הלוואי המוזרות האלו יקרו לך אם תיקח את התרופות האלו. יש עוד מידע על כך בעמודי ההסבר איך לקרוא את העלון לצרכן.
כל יום אני מקבל לפחות אי מייל אחד אודות מישהו שקיבל את תופעת הלוואי שההסתברות שלה היא 1 ל 1000. אם תעשו את החישוב זה לא כל כך מפתיע. יש לי בין תשעת אלפים לחמש עשרה אלף מבקרים ביום בעמוד מקרי באתר. פשוט בעיבוד של המספרים כל יום יהיה לאחד הקוראים את אחת מתופעות הלוואי הנדירות של תרופה כלשהי במהלך ההרפתקה שלהם עם בריאות הנפש. אני מניח שלכל אחד מגיע לפחות לתופעה אחד או שתיים מתופעות הלוואי שהן ממש נדירות. זה חלק מלהיות "רגיש לתרופות".
ה PDR ועלוני האינפורמציה לצרכן גם הם לא מציאה גדולה כשמדובר בהשפעות גומלין בין תרופות. אתם הייתם חושבים שהרופאים והרוקחים שלכם אמורים להיות מעודכנים בדברים האלו. אם יש לכם מזל אז הם כן. לא תמיד יש לכם מזל. למשל הקוקטייל של Lamictal (lamotrigine) ו Trileptin (oxcabazephine) הופך לפופולארי לחולים בי פולאריים שיש להם סימפטומים של דיכאון חמור יחד עם מחזוריות מהירה. הקוקטייל הוא מאד הגיוני לסימפטומים האלו, אבל חייבים לאפשר לקחת את Lamictal (lamotrigine) ברמת המקסימום שלו של 400 מ"ג ליום כיוון שכאשר הוא משולב עם Trileptin (oxcabazephine) הוא רק בחצי מהיעילות שלו. יש פסקה מיוחדת במובאה על Lamictal בPDR אודות יחסי הגומלין המוזרים במיוחד שלו עם תרופות אחרות ממשפ' הנוגדי פרכוסים. ועדיין חלק מהרופאים אינם טורחים לבדוק את זה ומנסים להישאר עם המינון הרגיל של ה200 מ"ג ליום של Lamictal (lamotrigine) כדי לשלוט בתנודות במצבי הרוח. הלו! האם קניתם את הספר העבה רק כדי להרשים את החולים? מאוס ראתה 15 פסיכיאטריים בקריירה הבי פולארית שלה ורק ארבעה מהם אי פעם חיפשו תרופה כלשהי ב FDR או בספר דומה להשפעות נוגדות או להשפעות גומלין עם תרופות אחרות או משהו דומה. העניין הוא, השפעות גומלין בין תרופות תמיד רשומות בשם הגנרי, לא בשם המסחרי, אז יכול להיות שתצטרכו לחפש כדי לדעת מה לעזאזל זה מה. או שפשוט תבדקו ב Check My Meds: from AIDSmeds.com היכן שתוכלו להכניס את השמות של כל התרופות שלכם אם יש השפעות גומלין עם תרופות אחרות או עם מזון.
אם זה נראה שאתה נמצא כאן לתקופה ממושכת ועליך לרכב על הרבה סוסים בסחרחרת התרופות, פשוט תשקיע בעותק של ה PDR. אפשר למצוא אותם בחנויות יד שנייה של ערים אוניברסיטאיות בסביבות ה 10$, או בEbay ב30$-40$. כן, אלו העותקים שהם מלפני כמה שנים, אבל הם יכסו כ 80% של התרופות שאתם עומדים לפגוש. הרבה רופאים לא אוהבים את הרעיון של פציינטים עם FDR, אבל לאחר שלמדתם איך לקרוא את עלוני התרופות. אתם יכולים לגלות שזה שיש לכם עותק מהספר זה דבר מועיל ובדרך מסוימת גם מנחם. ידע הוא כוח, אנשים, וככל שיש לך יותר כוח על מחלת הנפש שלך כך ייטב.
מה שהוא השורה התחתונה בכל הנוגע לתופעות לוואי הוא מה הולך לגרום פחות סבל, תופעות הלוואי האפשריות או המחלה שאתם עומדים לטפל בה. התשובה הראשונית היא תמיד השטן שאתה מכיר בדמות המחלה שיש לך. תופעות הלוואי האפשריות מפחידות נורא. זוהי הסיבה שאתם צריך לראות את ה PDR האמיתי או עלוני אינפורמציה לצרכן כדי לקבל מושג על הסיכויים. או שלפחות תקראו את הפסקה המחורבנת שלי על כל אחת מהתרופות. זכור, לא כולם מקבלים תופעות לוואי, ותופעות לוואי רבות חולפות מעצמן. אחרות יכולות להיות מגעילות נורא וממש יכולות לשנות חיים. הדרך היחידה שבה תוכלו לדעת איך היא תרופה מסוימת היא בכך שתנסו אותה. בכנות, זה הימור. במונחים של מהמרים: אתם חייבים להשקיע מהחסכונות שלך עם כל תרופה שאתם מנסים. אתם מטילים את הקוביה ומקווים לטוב. הסיכויים הם באופן כללי לטובתכם עם רוב התרופות. אני אנסה ליידע אתכם מתי הסיכויים הם לא לטובתכם או לא שווים את הסיכון.
אבל הסתכלו בסיכויים האלו וחשבו על כמה אתם חולים כיום. קחו בחשבון את הסיכוי שהמחלה שלכם תהרוג אתכם.
סיכויי ההתאבדות במהלך החיים
|
הפרעה בי פולארית |
15.50% |
|
שימוש בסמים |
14.70% |
|
דיכאון מז'ורי |
14.60% |
|
אפילפסיה (2)
|
13.00% |
|
דיסתמיה |
8.65%
|
|
OCD |
8.15% |
|
פאניקה/חרדה |
7.15% |
|
הפרעות אישיות |
5.05% |
|
אלכוהוליזם |
4.20% |
|
סרטן |
1.30% |
|
באוכלוסיה הכללית |
0.72% |
מהמאמר ממנו השגתי את הסטטיסטיקות הנ"ל, הפחתת סיכון ההתאבדות בהפרעות פסיכיאטריות:
בסקירה של 22 מחקרים כמה מהם כללו פציינטים בי פולארים או כאלה עם דיכאון מג'ורי חד קוטבי חוזר – הסיכון בהתאבדות הופחת לפחות פי חמש, בהתבסס על השוואה לא רשמית בין מדגמים של אנשים מטופלים לעומת כאלו שאינם מטופלים. בהשוואה כמותית של ניתוח על של הנתונים, הסיכון המצטבר להתאבדות הצטמצם כמעט פי 9 (או ב 89%) בחולים שקיבלו טיפול משמר של ליתיום בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול כזה. הסיכון להתאבדות ירד כמעט פי עשר בהשוואה באוסף של 33 מחקרים (טבלה 2 במחקר).
לסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות עיקריות אחרות, קיים מחקר מועט שמראה שתרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות מצמצם את הסיכון בהתאבדות. עדויות מתפתחות, עם זאת, ש (Clozaril (clozapine יכול להביא לתוצאה זו, בנוסף לעליונות המחקרית המבוססת היטב שלו בטיפול במחלות פסיכוטיות שעמידות לטיפולים אחרים.
מחקר אחר מקשר בין זיפרקסיה לבין סיכון נמוך פי 2.3 להתנהגות אובדנית, בהשוואה עם הלידול.
בארץ המדוכאים הדברים אינם כל כך עליזים.
· אנטי דיכאוניים מכל מיני סוגים נוטים להקטין את הסיכון של התנהגות אובדנית, אבל השפעה כזו היא קטנה ולא מובחנת מבחינה סטטיסטית. (Baldessarini ואחרים, 2003 לא פורסם).
· אנטי דיכאוניים טריצייקליים עשויים להניב שיעורים נמוכים יותר של התנהגות אובדנית ממעכבי שימוש חוזר סלקטיביים של סרטונין (SSRIs).. באופן דומה, עם זאת, מגמות אלו משקפות שיטות מחקר מאד מגוונות וממצאים לא עקביים ולא עומדים בניתוחים כמותיים (Baldessarini ואחרים, 2003 לא פורסם).
חלק מההפרעות שמתוארות לעיל הורגות בדרכים אחרות. בנוסף לאחוזי ההתאבדות הגבוהים, לאפילפסיה במיוחד יש שיעורי תמותה גבוהים יותר. הטיפול בהתקפים מקטין את הסיכון למקרי מוות בכל הצורות המגוונות שלו. וכפי שמסתבר, לקיחת התרופות לא מגבירה את הסיכון למוות פתאומי מהתקף אפילפטי או להתקפים מתמשכים שגורמים לנזק בלתי הפיך למוח. אז אנחנו נמות בסבירות הרבה יותר נמוכה אם פשוט ניקח את התרופות הארורות שלנו.
מוות או עליה של כמה קילו. אתם תקבלו את ההחלטה.
זה לא משנה מה היא הבעיה – הפרעת דיכאון מז'ורי, הפרעה בי פולארית, אפילפסיה, סכיזופרניה, OCD, פאניקה/חרדה, כאב נוירופאטי – הם כולם מסריחים והם כולם בפוטנציאל יכולים להרוג אתכם.
אם הם חמורים מספיק.
בואו נהיה ברורים בכמה נקודות:
· לא כל הדברים שהופכים אותנו למעניינים מבחינה מנטאלית הם קטלניים.
· לא כל מי שהוא משוגע צריך תרופות.
· הפרעות מסוימות כמעט תמיד מצריכות תרופות. הודו בכך, אם אתה בעל הפרעה בי פולארית ו/או אפילפטי התרופות הן קו הטיפול הראשון עבורך. אני ניסיתי ללכת בנתיב של ללא תרופות ובקושי יצאתי מזה בחיים.
אחת מהבעיות הרבות ב"מערכת" הבריאות שלנו בארה"ב (וגם בארץ - המתרגמת) שכולם פציינטים, רופאים ומבטחים בכלל זה, רוצים פתרון מהיר.
אבל כאשר מדובר באיבר המורכב ביותר בגוף שלנו, הדבר האחד שמגדיר בצורה המשמעותית ביותר את מי שאנחנו, אין פתרון קל ומהיר.
בין אם אתה צריך תרופות ובין אם לאו, אם אתה מעניין מבחינה מנטלית (כלומר משוגע, חולה נפש, חולה בראש, מטורף, קוקו וכד') אתה תצטרך את מה שכתוב בהמשך בלי קשר לכלום:
· תראפיה
· כלים להתמודדות ומיומנויות
· רשת של אנשים שיבדקו מה קורה איתך
· תרגול פיזי סדיר
· דיאטה טובה ובריאה
עכשיו כמה עצות כדי לעזור לך להחליט האם תרופות שוות את הסיכון בהתאבדות ותופעות לוואי אחרות.
זוהי באמת החלטה מאד פשוטה.
מה שמעצבן פחות מה שאתה סובל ממנו כעת, או כל תופעות הלוואי האפשריות?
אם תרופות הן אופציה של קפדנות, אז אתה יכול לנסות את כל השאר קודם.
בואו נתייחס לדיכאון למשל, מכיוון שבמשך הזמן שאני חושך משך הזמן יש אנשים שנמנעים מתרופות ואשר ממש זקוקים להן, אני באמת חושב שהמרשמים לאנטי-דיכאוניים המודרניים ניתנים הרבה יותר מידי בארץ זו.
· יש אנשים שלוקחים אותן שלא זקוקים להן בכלל.
· יש אנשים שלוקחים אותן במינון שהם גבוהים בצורה בלתי הולמת.
· ויש אנשים שלוקחים תרופות הרבה יותר מידי עוצמתיות (כדוגמת (Paxxet (paroxetine או (Sertranex (Zoloft ) כאשר תרופה מתונה בהרבה יכלה להתאים (למשל פרוזאק (מוכר בארץ כפלוטין ופריזמה) (fluoxetine).
בעלוני התרופות של כל האנטי-דיכאוניים המודרניים מוצהר שהן לשימוש בטיפול בדיכאון, הן באופן ספציפי להפרעת דיכאון מג'ורי. אבל מה זה באמת להיות דפוק מרוב דיכאון? הנה ההתנסות שלי בזה. קח בחשבון שדיכאון בי פולארי, עם המצבים המעורבים שלו, נוטה להיות חמור יותר במידת מה מטעם האחד, של MDD חד קוטבי, אבל העוצמה תמיד תשתנה.
העניין הוא, שאתה חייב באמת לשכב במיטה, בוהה בתקרה למשך ימים כל פעם בעולם של כאב אינסופי בלי שום סיבה טובה כדי לשקול תרופות ישר מכנפי העטלף.
או אם שכבת במיטה בתוך עולם של כאב אינסופי והצלחת לבסוף להתגבר על כל הכאב כדי לגלוש באתר מחורבן הזה - הפסק להלקות את עצמך ותכיר בכך שאתה באמת צריך תרופות! המוח שלך פשוט לא עובד חלק בסריקה וזקוק לכוונון מעודן. אתה עדיין צריך את התראפיה וכל שאר הדברים שהוזכרו לעיל, אבל אתה לא אדם פחות בגלל שאתה צריך קצת עזרה כימית. לא פחות מאשר חולה סוכרת שזקוק לאינסולין.
ואם הכאב האינסופי הזה עומד להרוג אותך בכל מקרה, מה יש לך להפסיד?
דבר אחד ביחס לדברים שקורים לך, לפעמים דברים כאלו קורים לאנשים שאינם לוקחים תרופות. כמובן, אם משהו הוא בולט ודרמטי ומתחיל מיד אחרי שהתחלת לקחת את התרופה, זה כנראה תופעת לוואי. אבל גם אנשים שלא לוקחים תרופות חוטפים אקזמה או מעלים במשקל. זה לא תמיד באשמת התרופות. לא כל מחוש וכאב, קילו נוסף, פגם מוזר או קווצת שיער נוספת שנשארה במברשת השיער שלך היא באשמת התרופה. קוראים לזה "להזדקן". זהו מצב נפוץ בצורה לא רגילה בין בני אדם, מצב שאיתו אני מיודע במידת מה, אבל הוא ממש לא ההתמחות שלי.
אבל אתה יכול לתת לפרנויה שלך מתופעות הלוואי להשתולל בכיוון אחד. אם אתה חושד במשהו, כל דבר, כל דבר קטן שהוא תופעת לוואי, תכתוב אותו. תכתוב יומן רק לתופעות לוואי. אם אתה חושד שתרופה מסוימת זה בסדר, תציין גם את זה, אבל מה שאתה צריך לכלול זה מהי תופעת הלוואי, מתי היא התחילה, באיזה חלק של היום היא קורה (אם זה מתאים), עד כמה זה חמור והאם היה משהו שיכלת לעשות ביחס אליה, כמו תרופות ללא מרשם. כל אימת שיש לך פגישה עם הרופא, תביא לרופא שלך עותק מהרשומות האחרונות. אתם דנים רק בחשובות ביותר, אל תבזבז זמן לדבר על הכול, אבל תיתן לרופא שלך את הרשומות שלך על הכול. ברוב המקרים הרופא שלך, או מישהו שאיתו הרופא שלך עובד או יכול ליצור קשר, יעלה רעיון טוב יותר ביחס לסיבות של ההשפעות ולשאלה מה, אם בכלל, צריך להיעשות ביחס לאליהן.
אני שומר את הרשומות שלי און ליין, הרופא שלי יכול להסתכל מה קורה איתי בכל זמן. בנוסף כל מי שמתעניין יכול לראות מה ההשפעות של הקוקטייל המסוים שלי וכמה זמן נדרש כדי להתגבר על תופעות לוואי מסוימות.
או.קי כעת איך אתם מתמודדים עם תופעות לוואי? איך אתם מגיבים לעליה במשקל? איך אתם מונעים את חוסר התפקוד המיני, האובדן של הלבידו? האם זה אפשרי לעצור את נשירת השיער? מה עושים כדי להשתחרר מהאקנה? איך אתם משתחררים מהעייפות והערפל במוח מהמייצבים של מצב הרוח / נוגדי הפרכוסים כמו Depakote (divalproex sodium) או Tegretol (carbamazepine)? מה אתם עושים עם הרעידות שאתם מקבלים מ Lithium? מה לגבי הרעידות מהאנטי פסיכוטיים? האם יש עזרה בסוכרת או בשאר בעיות הסוכר בדם שנגרמות מה Zyprexa (olanzaphine) ו Seroquel (quetiapine)? האם יש דרך להימנע מהקאות כל הזמן? אני מתכוון שאני ממש חולה מלהקיא באופן קבוע?
האם כיסיתי כבר כל מנוע חיפוש? היי, יותר ממחצית התנועה שאני מקבל לאתר היא מאנשים שמצאו אותו דרך מנועי חיפוש. הלו משתמשי גוגל! מקווה שהצלחתם למצוא אותנו ללא קשיים מיוחדים.
תופעות לוואי מפחידות. במובן מסוים אנשים צריכים לפחד מתופעות לוואי מסוימות, מכיוון שהתרופות החזקות האלו לא צריכות להיות משווקות בצורה נרחבת כפי שהן משווקות כיום, במיוחד לרופאים. אני חושב שיש הרבה אנשים, מבוגרים, מתבגרים וילדים, שלוקחים תרופות ללא צורך.
ועדיין יש אנשים שם בחוץ שזקוקים באופן נואש לאותן התרופות עצמן ומסרבים לקחת אותן. מדוע?
· מתוך פחד לגבי תופעות לוואי.
· בגלל הסטיגמה שבשימוש בתרופות האלו מעבר לסטיגמה שבלהיות משוגע.
· בגלל סוג מסוים של Anosognosia שבו או שהם לא מודעים לכך שהם חולים או שהם מסרבים להתמודד עם ההפרעה בדרך סבירה.
· או שהם מנסים תרופה ומפסיקים לקחת אותה אחרי יום או יומיים בגלל תופעת לוואי שהיא אולי מעצבנת אבל אם היו ממשיכים עם התרופה היא היתה חולפת.
כמו כל דבר בלהיות משוגע, אין תשובות קלות. חלק גדול מהדרך שבה אתם מתמודדים עם הבעיות האלו תלוי בשאלה איזו הפרעה יש לכם. ואם יש לכם יותר מאחת, ובכן, זה רק מסבך את הדברים כמו תמיד.
עמוד הבית של האתר הפורומים שלנו על תרופות נוגדות דיכאון אודות SSRI על תרופות נוגדות פרכוסים / מייצבות מצב רוח על תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות על תרופות הרגעה על תרופות ממריצות מציאת רופא אתרים עם אינפורמציה נוספת אתרים על קבוצות תמיכה אודות קרייזי מדס בקרו בבלוג האוטיסטי- אפילפטי-ביפולרי שלי
שמור על עצמך, ואם מצאת את התרופות הנכונות, המשך לקחת את תרופות המשוגעים שלך!
ג'יירוד לחץ כאן כדי לשלוח לי אי מייל או שפשוט תשלח הודעה ל jerod23 כאן בcrazymeds.org.
Healing Anxiety & Depression Daniel G. Amen, M.D., and Lisa C. Routh, M.D. © 2003. Published by G.P. Putnam's Sons. Mouse and I are both patients at one of Dr. Amen's clinics.
Instant Psychopharmacology 2nd Edition Ronald J. Diamond M.D. © 2002. Published by W.W. Norton
Essential Psychopharmacology Stephen M. Stahl, M.D., Ph. D. © 2000. Published by Cambridge University Press
A Primer of Drug Action Robert M. Julien, M.D., Ph. D. © 2001. We use the Ninth Edition. Sometimes that comes up on an Amazon search, usually it doesn't. Published by Worth Publishers
Physicians' Desk Reference Editions 53 & 56 Maria Deutsch & Anu Gupta, Drug Information Specialists, et al. © 1999, 2002. Published by Medical Economics Company.
The Complete Guide to Psychiatric Drugs Edward Drummond, M.D. © 2000. Published by John Wiley & Sons, Inc.
Mosby's 2004 Drug Guide David Nissen PharmD, Editor.© 2004. An imprint of Elsevier. The edition we're using isn't listed on Amazon.
1. הצניחה או השקיעה של איבר, הנפילה של העפעף העליון גם כאשר העין פתוחה. עכשיו אתה יודע.
2. לקוח מ Psychiatric Disorders Associated with Epilepsy
זכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. כל הזכויות שמורות.
כמעט כל החומר באתר מוגן בזכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. חוץ מעלוני התרופות כמובן, אלו הן הרכוש של חברות התרופות שפיתחו את התרופות שהעלונים מתיחסים אליהן. וכל מסמך של אדם אחר שעשוי להיות מועלה באתר יישאר בבעלות של המחברים המקוריים. אתם לא רשאים להעתיק דף זה או כל חומר אחר ללא הרשות המפורשת של המחזיק בזכויות היוצרים. זה, בדרך כלל אני, אז פשוט תבקשו קודם. זאת אומרת אם אתם רוצים להדפיס כמה עמודים לקחת לרופא שלכם, למטפל, ליועץ, לקבוצת התמיכה, למשפחה הלא מבינה שלכם אז זה בסדר פשוט לעשות את זה. לכו על זה! בבקשה. כל עוד שאתם כוללים את ההערה הזו בדבר זכויות היוצרים וההצהרה הבאה, אני בסדר עם זה.
כל הזכויות שמורות. אף אחריות אינה מובעת במפורש או במובלע. התייעצו עם רופא אחד או יותר לפני לקיחה, או שינוי של התרופות הנוירולוגיות ו/או הפסיכיאטריות שלכם. החוויות שלכם עשויות להיות שונות. מה שקרה לנו לא בהכרח יקרה לכם. אף אחד באתר הזה אינו רופא, מטפל או רוקח. אנחנו לא מגלמים אותם לא כאן ולא בטלויזיה. רק רופאים יכולים לאבחן ולטפל בבעיות. יש רופאים שנוטים להתעצבן על החולים שלהם שיודעים יותר מידי לגבי תרופות, אז תהלכו בזהירות היכן ומתי שזה הולם. האבחון של עצמך באמצעות אתר זה כמו להגן על עצמך בבית המשפט, פתאום יש לך טיפש בתור רופא. אל תהיה סייברכונדריאק, שחושב שיש לך כל מחלה שראית באתר, או שיהיו לך כל תופעות הלוואי של כל התרופות. הכנת מרשם עצמי מסוכנת באותה מידה. כל האינפורמציה באתר הזה הושגה באמצעות התנסות אישית, ההתנסויות של החברים שלי, ההתנסויות של חברים שדיווחו עליהן בקבוצות התמיכה המקוונות וממקורות שיש אליהם קישור באתר. דע את המקורות שלך! כפי שהאינפורמציה מוצגת כאן היא אינה תחליף לעצה רפואית אמיתית מרופא אמיתי, אלא רק השלמה לעצה כזו. אף נוירולוג, פסיכיאטר, מטפל או רוקח נפגע בעשייה של האתר הזה. כל השמות המסחריים של התרופות שמופיעות באתר הן הטרייד מארק של החברות שרשומות אחריהן בעמודים של התרופות, גם אם חברות אלו עשויות או עשויות שלא להירכש ע"י חברות אחרות שעשויות או עשויות שלא להיות רשומות באתר בזמן שאתה קורא אותו. תמיד תקרא את העלון לצרכן שמגיע עם התרופה שלך ואף פעם אל תזרוק אותם. אם לא קיבלת עלון לצרכן, דרוש אותו. בקול רם. האתר קרייזי מדס הוא לא אחראי לתוכן של האתרים שאנחנו מקשרים אליהם. אנחנו אוהבים אותם, או שהם פרסומות בתשלום, או שהן משהו שעליך לקרוא כדי לקבל החלטה מיודעת ביחס לתרופה מסוימת. לעיתים הן יותר מאחת מהקטגוריות האלו. אבל מה שנמצא באתר שלהם הוא העניין שלהם לא שלנו. אינפורמציה מעטה מאד אודות המבקרים באתר נאספת ונשמרת. ומפעם לפעם אני מסתכל על ערכי החיפוש שנעשה בהם שימוש כדי למצוא את האתר כדי להפוך את האינפורמציה הקיימת לרלוונטית יותר. השתמש רק כפי שאתה מודרך. הימנע היכן שאסור עליך.
"הכל הוא אמת, שום דבר אינו מותר." – Jerod Poore
נשמח לקבל תגובות
חזרה
למעלה
