מדור תרופות
טיפים בנושא מינונים, הפסקה וסתם לגבי לקיחה של נוגדות הפרכוסים / מייצבי מצב רוח.
כמה טיפים שהם כלליים לכל נוגדות הפרכוסים / מייצבות מצב רוח ביחס למינונים שלהם, להפסקה שלהן וסתם לגבי הלקיחה שלהן. אתם תצטרכו לבדוק את העמודים של כל אחת מהתרופות כדי לקבל אינפורמציה ספציפית יותר.
1. המינונים והטיטור עבור נוגדות הפרכוסים הן בדרך כלל זהים עבור אפילפסיה ודו קוטביות, אז אם בורכתם באבחנה כפולה לאפילפסיה ולהפרעה דו קוטבית כמוני, טפלו באפילפסיה קודם. מצאו תרופה שתגרום להתקפים להיות בשליטה ותגלו שההפרעה הדו קוטבית היא פחות קיצונית. רוב הסיכויים הם שהאסטרטגיה הזו לא תגרום לשינויי מצב הרוח להיות לגבי בשליטה, אבל סביר להניח שהם יהיו מתונים יותר. זה נעשה מסובך יותר כאשר יש התקפים מוקדיים מורכבים שמחקים סימפטומים של הפרעה דו קוטבית. היי, אני ניסיתי להסביר לכולם כאשר נשלחתי למחלקה הסגורה בקיץ של 2004 שמה שיש לי זה בעיות של התקפים ולא בעיות של ההפרעה דו קוטבית, אבל הם ראו את ההיסטוריה הדו קוטבית שלי ושזו הפעם ה 5150 להתנהגות כזאת.
יכול להיות שאתם מתפלשים בדיכאון, אבל תאמינו לנו, עד כמה שדיכאון הוא נוראי הוא הרבה פחות מסוכן ומזיק ממאניה או ממצב מעורב גרוע במיוחד. לאחר שפעילות ההתקפים נמצאת בשליטה, אז תתחילו לטפל בהפרעה הדו קוטבית, כשאתם משתמשים בנוגדת הפרכוסים שאתם לוקחים כבסיס לטיפול בהפרעה הדו קוטבית שלכם. תנסו לגרום לנוירולוג שלכם ולפסיכיאטר שלכם לדבר אחד עם השני מההתחלה.
2. למעשה, יש יוצא דופן לכך שהמינון של נוגדות הפרכוסים זהה לאפילפסיה ולהפרעה דו קוטבית. במקרים קיצוניים של אפילפסיה, התרופות ניתנות במינון קצת יותר גבוה להתקפים ממש חמורים. אבל המינונים האלו אינם מכוונים לשימוש ארוך טווח. הם מיועדים רק לשליטה בהתקפים עד שתוכלו למצוא תרופה נוספת או תרופה אחרת לגמרי.
3. הכלל הכללי שלי לגבי לקיחה של מייצבות מצב רוח מכל הסוגים והשימוש בנוגדות הפרכוסים לכל דבר פרט לשליטה בהתקפים הוא להתחיל במינון נמוך ולעלות באיטיות עד אשר הסימפטומים שלכם בשליטה. אז לעצור שם. באמת, זה עד כדי כך פשוט. יש אנשים שעבורם זה אומר שאתם תהיו על מה שבאופן נורמלי נחשב רמה תת טיפולית. אני הייתי בסדר במינון של 175 מג ליום של טופמקס (topiramate) ליותר משנה. הרבה אנשים שמחים למדי במינון של 100 מג ליום או פחות מזה של למיקטל (lamotrigine) לדיכאון חד קוטבי או לדיכאון במסגרת הפרעה דו קוטבית. כמובן שבסופו של דבר יתכן ויהיה צורך להעלות את המינון הזה. אני כיום במינון של 225 מג של טופמקס, ונמצא בו כבר תקופה. יתכן שאני צריך יותר כיום ויתכן שלא. רוב האנשים בסופו של דבר צריכים יותר למיקטל, חלק לא. זה היופי של התרופות האלו, אתם יכולים להסתדר עם מינון נמוך למשך תקופה ארוכה עבור הרבה הפרעות.
כאשר מדובר באפילפסיה, אתם לוקחים בדיוק את מה שהנוירולוג אומר לכם לקחת. אל תתווכחו.
4. נאספות עדויות שרבות מהתרופות האלו יכולות לדכא ואפילו להפוך את הנזק של הבעירה במוח שאפילפסיה ומניחים שגם הפרעה דו קוטבית יכולות לגרום למוח. קפרה (levetiracetam) היא תרופה אחת שראו שהיא עושה זאת עבור בני אדם. גאביטריל (tiagabine) היא תרופה נוספת שעבדה בבני אדם, חוץ מאשר עבור אנשים שמוחם נפגע באופן משמעותי מבעירה. עדיין, סביר להניח שהיא עובדת עבור כל האחרים. למיקטל (lamotrigine) השיגה תוצאות טובות בחולדות. טופמקס (topiramate) עשתה זאת גם היא.
מה פירוש הדבר, כל החומר אודות הדיכוי או ההיפוך של נזק הבעירה? פירושו ששימוש ארוך טווח בנוגדת פרכוסים ממש מתקן את המוח שלכם. האם זה לא נס מטורף? עכשיו, זה עומד לקחת שנים, חברה, לא שבועות, לא חודשים, אלא שנים. זוהי עבודה איטית ומסובכת על האיבר המסובך ביותר בגוף שלכם. החלק שהוא אחראי במידה הרבה ביותר להגדיר בעצם את מי שאתם. אבל התרופות עושות משהו שניתוח מוח מקיף מסוגל לעשות רק לעיתים. עם הרבה פחות דם, עם סיכוי הרבה יותר נמוך לכך שאתם תמותו או שתהלכו עם רגל אחת נגררת מאחור מבלי שתהיו מסוגלים לזכור את השמות של אף אחד מהפירות.
זה אומר שאחרי כל כך הרבה שנים סביר להניח שתוכלו להקטין את המינון שלכם למינון משמר נחמד באותה תרופה נוגדת פרכוסים שאתם מסתדרים איתה הכי טוב. אז אם אתם על קוקטייל של מספר תרופות כרגע, בסופו של דבר אתם יכולים לצפות להיות על אחת או שתיים.
5. אם אתם לוקחים נוגדות פרכוסים למספר חודשים או יותר או יותר מכך וצריכים להפסיק, אתם לא יכולים להפסיק בבת אחת. שלא כמו הפסקה של SSRI ההשפעה של הפסקה פתאומית היא לא רק מאד לא נעימה, הן יכולות להיות ממש מסוכנות. אתם ניצבים בפני הסיכון שיהיו לכם התקפים בנוסף להיותכם בעלי הפרעה דו קוטבית, ושמיגרנות או מה שזה לא יהיה, תהיינה חמורות יותר. זה כולל את כל המגוון מהתקפים מוקדיים מורכבים ועד להתקפים טונים קלונים גרנד מל. אולי תהיה לכם את הבעיה הזו ואולי לא, אין שום דרך לדעת. אם מעולם לא היה לכם התקף קודם לכן אין זה אומר שלא תתחילו לצנוח לכל כיוון כמו דג מחוץ למים. הסיכון הוא גבוה אף יותר אם אתם לוקחים צורה כלשהי של ליתיום ו/או נוגדת דיכאון כלשהי, במיוחד זייבאן (bupropion hydrochloride).
נוגדות פרכוסים צריך להפסיק בהדרגה כדי למנוע התרחשות של פעילות התקפים כלשהי. בהפסקה הדרגתית הדבר החמור ביותר שרוב האנשים חווים הוא סחרחורת קלה, בלבול ורגישות לצלילים ו/או לאור. אם אתם כבר לוקחים תרופה נוגדת פרכוסים אחרת והגעתם כבר לטווח הטיפולי, אז אתם כנראה יכולים להפסיק בבת אחת עם סיכון נמוך להתקפים, בהנחה שאין לכם היסטוריה קודמת של פעילות התקפים. אתם תרגישו השפעות מוזרות אחרות, ואלו ישתנו מתרופה לתרופה, אבל לא תעמדו בפני הסיכון להתקפים. תנו לי למתן את זה, זה חייב להיות נוגדת פרכוסים שידוע שהיא אפקטיבית עבורכם. אם זוהי תרופה חדשה, אז אתם לעולם לא יכולים לדעת. הסיכויים לכל הפחות הם לטובתכם.
אם יש לכם היסטוריה של התקפים, הפסקה של נוגדת פרכוסים כלשהי בבת אחת היא אף פעם לא החלטה שכדאי לכם לקבל על סמך אינפורמציה שנאספה מאיזשהו אתר טיפשי באינטרנט המחורבן, טיפשים. אתם צריכים לדון על כך לפחות עם שני נוירולוגים! זוזו מהמחשב, אל הטלפון ותתחילו לקבוע פגישות!
6. אם אתם מפסיקים, כדאי שתהיה לכך סיבה טובה. האם זה בגלל שהתרופה כבר לא עובדת כל כך טוב כמו בעבר? אם זו הסיבה יתכן שזו רק שאלה של התאמת המינון – כלפי מעלה או כלפי מטה. גאביטריל (tiagabine) היא נוגדת הפרכוסים שאני מכיר שתפסיק לפעול ללא שום סדירות. עדויות אנקדוטיות של משתמשים (כמו גם הנסיון האישי שלי) הראו שהיא הפסיקה לפעול במגוון של שימושים פסיכיאטריים לא מותווים כל הזמן. ביחס לאפילפסיה המידע מכיל סתירות. סקירה אחת של היסטוריה של מקרים (בנוסף לצרור של דיווחים אינדיבידואלים על מקרים) גורמים לה להיראות קצת חמקנית. סקירה אחרת מנקה אותה. בכל מקרה, כל התרופות האחרות לעיתים נדירות בלבד נכשלות מעצמן. אם לא הייתם 100% ממושמעים בלקיחת התרופה כפי שאתם אמורים, אז, אל תתחילו להאשים את התרופה.
מה שקורה איתן, עם זאת, הוא שלעיתים קרובות יהיו לכם סימפטומים חודרים של מה שלא יהיה שעבורו אתם לוקחים את התרופה ואתם תצטרכו לעבור התאמה של המינון ו/או סדר לקיחת התרופה. תנסו לעשות את זה לפני שאתם מוותרים על תרופה נוגדת פרכוסים כלשהי.
7. בגלל שנוגדות הפרכוסים הן כל כך קפדניות אתם חייבים להיות ממושמעים ב 100% בלקיחת התרופה בכל יום, כאשר אתם אמורים לקחת אותן. אם אתם אמורים לקחת אותן עם אוכל, אז תקחו אותן עם אוכל. זה יעזור כדי לשמור רישום של ההשפעה אם אתם בעלי דיאטה מגוונת במיוחד, מכיוון שמאכלים שונים יכולים לשנות את רמות הספיגה של תרופות שונות. טגרטול (carbamezepine), למשל, עובד בצורה טובה במיוחד כאשר לוקחים אותו עם מזון שמן.
8. לאחר שאתם מוצאים את נוגדות הפרכוסים הנכונות, והמינונים הנכונים, כמה זמן שזה לא יקח, אחרי 3-12 חודשים תמצאו את עצמכם חושבים ממש בצורה צלולה. בין אם מדובר בהפרעה דו קוטבית, או באפילפסיה או בשתיהן, אתם פשוט תחשבו בצלילות. אלא אם כן אתם לוקחים קפרה (levetiracetam), שבמקרה זה אתם כנראה תחשבו בצורה הרבה יותר צלולה בתוך כמה ימים. אתם צריכים קצת סבלנות, ברור. אתם תצטרכו להתגבר על מנטליות התיקון המהיר שיש ליותר מידי אנשים. מהי שנה בהשוואה לשארית החיים שלכם?
פשוט תחשבו עד כמה זהו נס. הכדורים הקטנים האלו (או קיי אם אתם לוקחים דפלפט אז אלו כדורים ענקיים) משנים את הדרך שבה המוח שלכם עובד. בלי ניתוח. לא עוד התקפים. לא עוד שינויים במצב רוח. לא עוד מיגרנות או פלשים של הפרעה פוסט טראומטית או מה שזה לא יהיה. עבורי זה באמת נס של מדע מודרני! תחשבו כמה זמן זה לוקח להחלים מתאונת דרכים כאשר הרכב שלכם נהרס לגמרי והם מחלצים אתכם באמצעות החיתוך של הרכב עם זרוע חילוץ ויש לכם גבס וסיכות מתכת וכל השאר. ובכן עם הפרעה דו קוטבית ואפילפסיה זה ממש דומה. תאונת דרכים בראש שלכם. תהיו קצת סבלנים ביחס למשך הזמן שזה יקח ותתנו לעצמכם קצת מרחב להחלים.
אינפורמציה בסיסית על נוגדות פרכוסים שימושים טיפוסיים בנוגדות פרכוסים תופעות לוואי נפוצות מוות פתאומי ובלתי צפוי מאפילפסיה (SEDUP) וסטטוס אפילפטי לקיחה והפסקת לקיחה של נוגדות פרכוסים
האדונים העליונים של 12 גלקסיות הזרנוקס כפו עלי באמצעות מסרים בכרוניקל של יום א' להתחנן לכסף קטן. אז אם האתר הזה היה שימושי או משעשע עבורך, בבקשה תראה אם אתה יכול
או שתבקר בעמוד התרומה אם פיי פאל הוא לא הסגנון שלך. או בקניון המנטלי כדי לבצע רכישה. או אפילו טוב יותר, אם יש לך עסק ואתם רוצים לפרסם בקרייזי מדז, ראה העמוד שלנו על מדיניות ומחירים של פרסום. אני לגמרי בעד שקיפות של כספי הציבור אז לכו אחר הכסף לחשיפה מלאה של מצבי הכלכלי מעורר החמלה.
עמוד הבית פורומים בקרייזי מדס קבוצות תמיכה על תרופות נוגדות דיכאון אודות SSRI על תרופות נוגדות פרכוסים / מייצבות מצב רוח על תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות על תרופות הרגעה על תרופות ממריצות מציאת רופא אודות קרייזי מדס בקרו בבלוג האוטיסטי- אפילפטי-ביפולרי שלי
היי, האם מצאת את העמוד באופן עצמאי באמצעות גוגל או מנוע חיפוש אחר? יופי! אבל כדי להעריך את האתר כולו באמת, אתה צריך להתחיל כאן.
שמור על עצמך והמשך לקחת את תרופות המשוגעים שלך!
אם עדיין יש לכם שאלות שלא קיבלו מענה אודות תרופה זו או אחרת כולל השאלה איזו מהן או איזה קומבינציה של תרופות היא הטובה ביותר עבורכם, ההימור הבטוח ביותר עבורכם הוא לשאול בפורומים של קרייזי מדס. אפילו יותר טוב, אם אתם רוצים לתת לעולם לדעת איך הם עבדו ואתם רוצים לעזור לאלו שמחפשים את התרופות הנכונות, הצטרפו לחגיגה.
אם אתם רוצים לדון בנושאים שלכם, אני מציע לבדוק את קבוצות התמיכה המקוונות. פרט לכך אם אתם פשוט מיידעים אותי כמה אתם אוהבים או שונאים את האתר, או צריכים ליידע אותי על ההשפעות של התרופות שלכם בפרטיות, פשוט תשלחו מסר לjerod23 כאן ב crazymeds.org. בכנות, בדרך כלל אין לי הרבה זמן לענות על אי-מיילים בימים אלו. התגובה האוטומטית הפוגעת שעשויה או עשויה שלא להגיע לתיבת הדואר שלכם תאמר לכם את אותו הדבר.
בעיה אחרת היא שאתם עשויים שלא לקבל תגובה אפילו אם אני רוצה לשלוח לכם תגובה. אתם מבינים כל כך הרבה עלובי נפש עם כוונות נבזיות והרבה יותר מידי זמן פנוי הפכו את הדומיין של crazymeds.org לכלי לשימוש עבור הדואר זבל שלהם, וירוסים וכד'. בסופו של דבר איזה תוכנת הגנה עצלה עובדת לפי כתובת הדומיין ולא הכתובת של המחשב. אז הוכנסתי לרשימה השחורה בגלל פעולות של אחרים. או שהתוכנה פשוט לא אוהבת את האתר בגלל השם "קרייזי" או "מדס". או שהשאלה שלך על תרופה מסוימת הפעילה דגלים של ספאם. אז האימייל פשוט לא עובר ללא קשר, מצטער.
הספרים שנעשה בהם שימוש:
Essential Psychopharmacology Stephen M. Stahl, M.D., Ph. D. © 2000. Published by Cambridge University Press
Essential Psychopharmacology of Antipsychotics and Mood Stabilizers Stephen M. Stahl, M.D., Ph. D. © 2002. Published by Cambridge University Press
A Primer of Drug Action Robert M. Julien, M.D., Ph. D. © 2004. We now use the Tenth Edition. Sometimes that comes up on an Amazon search, usually it doesn't. Published by Worth Publishers
Physicians' Desk Reference Editions 53 & 56 Maria Deutsch & Anu Gupta, Drug Information Specialists, et al. © 1999, 2002. Published by Medical Economics Company.
The Complete Guide to Psychiatric Drugs Edward Drummond, M.D. © 2000. Published by John Wiley & Sons, Inc.
Partial Seizure Disorders Mitzi Waltz © 2001. Published by O'Reilly & Associates. Dedicated to me no less.
Epilepsy: Patient and Family Guide Second Edition. by Orrin Devinsky M.D. © 2002 F. A. Davis Company. Published by F. A. Davis Company.
The Bipolar Disorder Survival Guide David J. Miklowitz, Ph.D. © 2002. Published by The Guilford Press.
Pharmacotherapy for Mood, Anxiety, and Cognitive Disorders Uriel Halbreich, M.D. & Stuart A. Montgomery, M.D. Editors. © 2000. Published by American Psychiatric Press.
Mosby's 2004 Drug Guide David Nissen PharmD, Editor.© 2004. An imprint of Elsevier. The edition we're using isn't listed on Amazon.
נוצר ביום ראשון, 30 לינואר 2005
עודכן לאחרונה ביום שבת, 10 ליוני 2006
זכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. כל הזכויות שמורות.
כמעט כל החומר באתר מוגן בזכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. חוץ מעלוני התרופות כמובן, אלו הן הרכוש של חברות התרופות שפיתחו את התרופות שהעלונים מתיחסים אליהן. וכל מסמך של אדם אחר שעשוי להיות מועלה באתר יישאר בבעלות של המחברים המקוריים. אתם לא רשאים להעתיק דף זה או כל חומר אחר ללא הרשות המפורשת של המחזיק בזכויות היוצרים. זה, בדרך כלל אני, אז פשוט תבקשו קודם. זאת אומרת אם אתם רוצים להדפיס כמה עמודים לקחת לרופא שלכם, למטפל, ליועץ, לקבוצת התמיכה, למשפחה הלא מבינה שלכם אז זה בסדר פשוט לעשות את זה. לכו על זה! בבקשה. כל עוד שאתם כוללים את ההערה הזו בדבר זכויות היוצרים וההצהרה הבאה, אני בסדר עם זה.
כל הזכויות שמורות. אף אחריות אינה מובעת במפורש או במובלע. התייעצו עם רופא אחד או יותר לפני לקיחה, או שינוי של התרופות הנוירולוגיות ו/או הפסיכיאטריות שלכם. החוויות שלכם עשויות להיות שונות. מה שקרה לנו לא בהכרח יקרה לכם. אף אחד באתר הזה אינו רופא, מטפל או רוקח. אנחנו לא מגלמים אותם לא כאן ולא בטלויזיה. רק רופאים יכולים לאבחן ולטפל בבעיות. יש רופאים שנוטים להתעצבן על החולים שלהם שיודעים יותר מידי לגבי תרופות, אז תהלכו בזהירות היכן ומתי שזה הולם. האבחון של עצמך באמצעות אתר זה כמו להגן על עצמך בבית המשפט, פתאום יש לך טיפש בתור רופא. אל תהיה סייברכונדריאק, שחושב שיש לך כל מחלה שראית באתר, או שיהיו לך כל תופעות הלוואי של כל התרופות. הכנת מרשם עצמי מסוכנת באותה מידה. כל האינפורמציה באתר הזה הושגה באמצעות התנסות אישית, ההתנסויות של החברים שלי, ההתנסויות של חברים שדיווחו עליהן בקבוצות התמיכה המקוונות וממקורות שיש אליהם קישור באתר. דע את המקורות שלך! כפי שהאינפורמציה מוצגת כאן היא אינה תחליף לעצה רפואית אמיתית מרופא אמיתי, אלא רק השלמה לעצה כזו. אף נוירולוג, פסיכיאטר, מטפל או רוקח נפגע בעשייה של האתר הזה. כל השמות המסחריים של התרופות שמופיעות באתר הן הטרייד מארק של החברות שרשומות אחריהן בעמודים של התרופות, גם אם חברות אלו עשויות או עשויות שלא להירכש ע"י חברות אחרות שעשויות או עשויות שלא להיות רשומות באתר בזמן שאתה קורא אותו. תמיד תקרא את העלון לצרכן שמגיע עם התרופה שלך ואף פעם אל תזרוק אותם. אם לא קיבלת עלון לצרכן, דרוש אותו. בקול רם. האתר קרייזי מדס הוא לא אחראי לתוכן של האתרים שאנחנו מקשרים אליהם. אנחנו אוהבים אותם, או שהם פרסומות בתשלום, או שהן משהו שעליך לקרוא כדי לקבל החלטה מיודעת ביחס לתרופה מסוימת. לעיתים הן יותר מאחת מהקטגוריות האלו. אבל מה שנמצא באתר שלהם הוא העניין שלהם לא שלנו. אינפורמציה מעטה מאד אודות המבקרים באתר נאספת ונשמרת. ומפעם לפעם אני מסתכל על ערכי החיפוש שנעשה בהם שימוש כדי למצוא את האתר כדי להפוך את האינפורמציה הקיימת לרלוונטית יותר. השתמש רק כפי שאתה מודרך. הימנע היכן שאסור עליך.
"הכל הוא אמת, שום דבר אינו מותר." – Jerod Poore
נשמח לקבל תגובות
חזרה
למעלה
