מדור תרופות
שימושים לנוגדות הפרכוסים / מייצבות מצב רוח.
בארץ הדו קוטבית המונח "מייצב מצב רוח" באופן שגוי מיושם רק לנוגדות הפרכוסים. למעשה התרופות שפועלות כמייצבות מצב רוח כוללות את נוגדות הפרכוסים, האנטי פסיכוטיות וליתיום. נוגדות הפרכוסים כוללות את הבנזודיאזפינים שיש להן גם תכונות נוגדות חרדה. האנטי פסיכוטיות מחולקות לשתי קבוצות, הישנות יותר הטיפוסיות והחדשות יותר הלא טיפוסיות, וגם הן מתמודדות עם מגוון של נושאים פסיכיאטריים אחרים. מבולבלים כבר? אין זה פלא שהתרופות פשוט נזרקות על הפציינט עד אשר משהו עובד, יש כל כך הרבה ממה לבחור! כאשר מסכמים את כולן יש יותר מארבעים, זה נכון, יותר מארבעים תרופות שפועלות כמייצבות מצב רוח, אם כי באופן רשמי רק למעטות יש אישור של הFDA לזה.
רוב מייצבות מצב הרוח הן למעשה נוגדות מאניה. ברור, הן יקהו את הקצה של הדיכאון הדו קוטבי, אבל מה שהן באמת טובות בו זה להוריד אתכם מהמאניות שלכם. לפעמים יותר מידי למטה. רק ליתיום ולמיקטל (lamotrigine), מבין הטיפולים המאושרים רשמית להפרעה דו קוטבית, ידוע שעוזרים גם בדיכאון הדו קוטבי. יחד עם האנטי פסיכוטיות גאודון (ziprasidone) ואביליפיי (aripiprazole). גאודון (ziprasidone) ואביליפיי (aripiprazole) יכולות להיות קצת טובות מידי בהוציא את הדו קוטביים מעומקי הדיכאון. יש שמועות שמתחילות על נוגדת הפרכוסים זונגרן (zonisamide) שגם היא טובה עבור דיכאון, אם כי אני קצת זהיר לגבי הזונגרן (zonisamide) באופן כללי.
כל נוגדות הפרכוסים מנסות להרגיע פעילות יתר במוח, וזה פועל עבור אפילפסיה והפרעה דו קוטבית באופן שווה. איך שהן עושות זאת עשוי להשתנות מתרופה לתרופה. הן מכוונות לאיזורים אחרים במוח. כולן עובדות עם נוירוטרנסמיטר זה או אחר. רובן הגדול עובדות עם תעלה חשמליות אחת או שתיים. כמה מהן מטפלות בעוד כמה דברים. כאשר מטפלים באפילפסיה נוירולוג טוב יטפל בסימפטומים שלכם ובEEG ויבחר את התרופה הטובה ביותר כדי לנסות אותה ראשונה. הפרעה דו קוטבית אמורה לעבוד באותה צורה, אבל הרבה פחות פסיכיאטרים עובדים בצורה הזו, אז אני אעסוק בכך במאמרים אודות התרופה שעשויה להיות הטובה ביותר עבורכם. נוגדות הפרכוסים עובדות על המוח בצורות ייחודיות ולעיתים דרכים שמובנות רק חלקית מאד ושכיום מעריכים אותן למגוון שלם של הפרעות מעבר להפרעות המסורתיות של אפילפסיה, הפרעה דו קוטבית ומיגרנות, כולל הצורות הפחות נפוצות של PMDD (בעיות רגשיות ופיזיות קיצוניות סביב תקופת המחזור, מובדלת מ PMS).
נוגדות פרכוסים שונות בדרך כלל יעילות יותר לסוגים שונים של הפרעה דו קוטבית, לאפילפסיה ולמיגרנות. נושא זה נדון בצורה מפורטת במאמרים על התרופות השונות, במאמרים עתידיים שיעסקו בהפרעות ספציפיות, והעתיד לבוא האלגוריתם של קרייזי מדס לתרופות. לבינתיים הנה הגרסה המקוצרת:
· דו קוטבית 1: ליתיום
· דו קוטבית 2: למיקטל (lamotrigine)
· דו קוטבית עם מאפייני מחזוריות סופר מהירה ו/או מצבים מעורבים: דפלפט (divalproex sodium) אם קודם כל מאניים או מעורבים. למיקטל (lamotrigine) אם בעיקר מדוכאים עם או בלי מצבים מעורבים. לרוב עם תרופה אנטי פסיכוטית לא טיפוסית.
· הפרעה דו קוטבית עם מחזוריות סופר מהירה (חילופין כמה פעמים ביום): דפלפט (divalproex sodium), טופמקס (topriamate) או קוקטייל של למיקטל (lamotrigine) ואחד מהבאים: טרילפטין (oxcarbazepine), טגרטול (carbamazepine USP) או טופמקס (topriamate). בדרך עם תרופה אנטי פסיכוטית לא טיפוסית.
· הפרעה דו קוטבית 6 או NOS (לא ספציפית) עם תקופות של אופוריה מאנית מוחלטת: קאפרה (levetiracetam). טוב למאניות עונתיות.
· אפילפסיה של האונה הטמפורלית: אחד או יותר מהבאים: טרילפטין (oxcarbazepine), טגרטול (carbamazepine USP) או טופמקס (topriamate).
· אפילפסיה של האונה הקדמית: למיקטל (lamotrigine) או דילנטין (phenytonin)
· אפילפסיה שממוקמת בהיפוקמפוס או עוד תופעות עם סימפטומים שהם לא מצליחים למקם: קאפרה (levetiracetam). לפעמים למיקטל (lamotrigine). לפעמים אחד מאלו כשהוא משולב עם טופמקס (topriamate).
· תסמונת לנוקס-גסטאוט: למיקטל (lamotrigine) ו/או טופמקס (topriamate).
יש מיליוני צורות של אפילפסיה. צורות אלו הן רק אלו שהיו לי במודעות. חכו למאמר המלא ואל תנדנדו לי ביחס אליו. לנדנד לי ביחס לכתיבה של המאמר פשוט תדחה את הפרסום שלו.
באשר למיגרנות, אני לא יודע מספיק ביחס אליהן. מצטער, אני פשוט מחורבן ביחס לכך. אולי יום אחד אני אהיה יעיל בנושא הזה.
יש השערה מופרעת שצפה לה באוויר, השערה שלשם שינוי היא לא שלי, שכמה צורות של הפרעה דו קוטבית ומיגרנות הן למעשה תת קבוצות של אפילפסיה, וזו הסיבה מדוע כל נוגד פרכוסים בשוק הוא גם בעל פעולה כמייצב מצב רוח וכתרופה פוטנציאלית למיגרנות. מיד כאשר תרופה חדשה מגיעה לשוק, מיד מעריכים אותה במקביל גם להפרעה דו קוטבית ולמיגרנות, אם כי כיום רק דפלפט (divalproex sodium), טגרטול (carbamazepine USP) וטופמקס (topriamate) הן בעלות אישור רשמי לטיפול במגרנות. אבל יש היקף נרחב של מרשמים הניתנים לשימוש לא מותווה, ואני בעד זה ברוב המקרים (הפרטים על אילו מקרים מפורטים בעמודי התרופה הרלוונטיים).
השערה זו עשויה גם להיות שטויות גמורות, כפי שניתן לראות מהיעילות של התרופות האנטי פסיכוטיות כמייצבות מצבי רוח, וזה יכול להיות שההורדה של הפעילות הנוירולוגית בחלקים מסוימים במוח ע"י נוגדות הפרכוסים היא אסטרטגיה יעילה במידה שווה לאפילפסיה ולהפרעה דו קוטבית. מה שלא יהיה העיקר שזה עובד.
פרט לאפילפסיה, הפרעה דו קוטבית ומיגרנות, אלו עוד שימושים יש לתרופות נוגדות הפרכוסים?
לטיפול במגוון סוגים של כאב נוירופאטי. אם יש כאבים והם חושבים שהמקור הוא כאב בראש שלכם (לא שאתם מדמיינים את הכאב, אלא שסיבת הכאב היא מתפקוד לקוי במוח), נוגדת פרכוסים היא קו הטיפול הראשוני. נוירונטין (gabapentin) מפורסמת בעיקר בהקשר הזה, בהיותה מאושרת לטיפול בסוג אחד של כאב נוירופאטי ובכך שיש לה את אחד הפרופילים הנמוכים ביותר לתופעות לוואי. חלק מהדוגמאות:
· למיקטל לכאב נוירופאטי סוכרתי
· נוירונטין לטיפול במחלה נוירופאטית שקשורה ל HIV/AIDS
· נוירונטין לטיפול בכאבי פאנטום
· טגרטול למחלה נוירופאטית סוכרתית
סוגים אחרים של כאבי ראש מלבד מיגרנות, כמו למשל:
· למיקטל לכאבי ראש מסינדרום SUNCT
· טופמקס לטיפול בכאבי ראש בעלי מאפיין של אשכול (לא קו טיפולי ראשון).
נוגדות פרכוסים אינן בדרך כלל קו טיפול ראשון להפרעות חרדה. אבל יש צורות מסוימות שמגיבות טוב יותר לנוגדות פרכוסים מאשר לתרופות אחרות. סוגי החרדה שהם מחזוריים הם סוג אחד. הפרעה פוסט טראומטית היא סוג אחר. ואם OCD לא מגיבה לשום דבר אחר, נוגדות פרכוסים יכולה לעיתים לקדם מאד את היעילות של SSRI. למשל:
· דפלפט (valproate sodium) להפרעה פוסט טראומטית
· דפלפט (valproic acid) לטיפול בהפרעת חרדה חברתית
· גאביטריל להפרעה פוסט טראומטית
כפי שתראו מהעמודים שעוסקים בתופעות הלוואי, נוגדות הפרכוסים עושות אתכם ישנוניים. בסופו של דבר הם יעברו מלגרום לכם להיות עייפים כל היום לכך שיגרמו לכם לישון 8-9 שעות בלילה. תתמודדו עם זה. בכל מקרה זה הופך אותן לתרופות מצוינות להפרעות שינה! אז יש לנו:
· דפלפט להפרעות שינה (כולל רגל חסרת מנוחה ו PLMD)
בדיוק כפי התרופות האנטי פסיכוטיות הלא טיפוסיות משמשות לעיתים קרובות לטיפול בהפרעה דו קוטבית, נוגדות הפרכוסים הן כיום קו המחקר המוביל לטיפול בסכיזופרניה והפרעה סכיזואפקטיבית. המחקרים במיקוד:
· דפלפט (valproate sodium) לסכיזופרניה
· דפלפט (valproic acid) להפרעה סכיזואפקטיבית
· טרילפטין להפרעה סכיזואפקטיבית
מחלה נוספת קשה לטיפול היא הפרעת אישיות גבולית. נוגדות הפרכוסים נראות מבטיחות לטיפול בהיבטים שונים של הפרעת אישיות גבולית:
· דפלפט (valproate sodium) להפרעת אישיות גבולית
· טופמקס לריפוי צלקות חיצוניות ישנות (כמו מפגיעה עצמית)
אלכוהוליזם וסוגיות אחרות של שימוש לרעה בחומרים. ולא רק בגלל שמישהו ניסה לתת לעצמו תרופה להפרעה הדו קוטבית. מסיבה כלשהי נוגדות הפרכוסים הן טובות בלעזור לאנשים עם הבעיות שלהם בשימוש בחומרים. חלק מהדוגמאות בנושא כוללות:
· דפלפט (valproate sodium) לאלכוהוליזם
· דפלפט (valproic acid) לאלכוהוליזם
· טגרטול לסינדרום גמילה מאלכוהול
· טגרטול לעזרה בגמילה מבנזודיאזפינים
זה כמעט כאילו לא קיימת איזה מוזרות מנטלית שלא השתמשו באיזה סוג של נוגדת פרכוסים כדי לטפל בה! אני עדיין עובד על כל העמודים עבורן, אבל פשוט תגשו למקש החיפוש תוכן האתר כדי לחפש באתר אם אתם מחפשים אינפורמציה להפרעה מסוימת ורוב הסיכויים הם שתפגשו הפניה אחת או יותר לתרופה נוגדת פרכוסים.
אם המצב חמור מספיק כדי שתזדקקו לקחת תרופה נוגדת פרכוסים / מייצבת מצב רוח, בדרך כלל אין ספק בכך שאתם צריכים לקחת תרופות. ברצינות, אם הרופא שלכם אומר שאתם צריכים לקחת את אחת התרופות האלו, אז אתם מספיקים דפוקים בכדי שתצטרכו לקחת את אחת התרופות האלו. זה באמת כל כך פשוט. תפסיקו להכחיש את מה שאתם מכחישים. הדבר היחיד שאני דורש מהרופא זה שהם יבדקו אדם בצורה יסודית לפני שהם רושמים לו תרופה כלשהי. אבחנה של רבע שעה היא מספיקה רק לעיתים רחוקות, אלא אם כן מישהו מחורפן בצורה בולטת.
בנוסף אתם צריכים לראות מטפל או יועץ. אם אתם משוגעים, אתם צריכים לראות מטפל וזהו זה. התרופות הן לא מספיקות. אם אתם אפילפטיים, יש לכם הפרעת פרכוסים שונה כלשהי, יש לכם מיגרנות או סוג אחר של כאב נוירופאטי, או שאתם לוקחים את התרופות המשוגעות האלו לדבר כלשהו מהשימושים הלא מותווים הרבים שקיימים להן, אתם צריכים להיפגש עם מטפל ולקבל מושג טוב יותר על איך לחיות את החיים שלכם אם מה שזה לא יהיה שיש לכם, מכיוון שהרופא שלכם בוודאי לא עומד לומר לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת. וללא קשר לסוג הסבל אתם צריכים להשתייך לקבוצת תמיכה כדי ללמוד איך זה באמת להיות עם מה שזה לא יהיה שיש לכם. לאינפורמציה נוספת אודות קבוצות תמיכה ולסיבות מדוע עליכם לראות אדם מקצועי ולהשתייך לקבוצת תמיכה, תסתכלו בעמוד שלי על קבוצות תמיכה.
למרות כל תופעות הלוואי המפחידות האפשריות, זה באמת יותר טוב לנסות סוג מסוים של תרופה נוגדת פרכוסים / מייצבת מצב רוח לאחר שאובחנתם כבעלי הפרעה דו קוטבית, יהיה זה אחד או יותר מהליתיום, תרופה נוגדת פרכוסים או תרופה אנטי פסיכוטית. אותו הדבר חל על אפילפסיה ונוגדות פרכוסים. פשוט לאפשר לה או להן להביא את אפקט השלהוב למשחק, כאשר כל חילוף מצב רוח או התקף פשוט מביאים את המוח שלכם למצב רע בהרבה והופכים את המצב לקשה בהרבה לנוגדות הפרכוסים או למייצבות מצב הרוח לעבוד אם וכאשר תחליטו לבסוף לקחת אותן. בעלי ההפרעה הדו קוטבית הם בין הגרועים ביותר בלבקש טיפול, אז זה לא רק אתם, זה קשה לכולנו, והשילוב של תופעות לוואי קשות עם זה שאין שום בטחון שתרופה מסוימת תעבוד לא עושה את המצב לקל יותר. כן, יכול להיות שנצטרך לנסות כמה תרופות או שילובים של תרופות לפני שנמצא משהו שעובד, אבל רוב הסיכויים הן שתרופה או שילוב של תרופות אכן יעבדו בשבילכם. ואם יש לכם אחת מההפרעות הרבות שנעשה להן שימוש בנוגדות פרכוסים – דיכאון, הפרעה פוסט טראומטית, חרדה, אלכוהוליזם והתמכרויות אחרות לחומרים, סימפטומים פסיכוטיים שונים ואתם לא מסתדרים עם אנטי פסיכוטיות בכלל, מה שלא יהיה, אם הרופא שלכם תרופה נוגדת פרכוסים, עשו את המחקר וקבלו החלטה מיודעת. אבל ההצעה שלי היא לתת הזדמנות לפחות לשתי תרופות בקבוצה. הן מוזרות והן בררניות, אבל כאשר הן כן עובדות הן יכולות לשנות את החיים שלכם. לרוע המזל כמה אנשים החלו לטפס על העגלה של השמצת נוגדות הפרכוסים. זה התחיל בדיווח בדייטליין על השיווק המאד שפל של פארקה-דייוויס את הנוירונטין (gabapentin). בעוד שהנוירונטין (gabapentin) יכולה להיות תרופה מועילה למגוון של הפרעות פרט לאפילפסיה, פארקה-דייוויס חרגו מגבולות הטעם הטוב בלהדגיש את הנקודה הזו בפני הרופאים. עכשיו זה עומד בפני המושבעים להחליט עד כמה חמורה היתה החריגה. עם זאת הדיווח הזה הוביל למאמרים מטפחי פחד שלפיהם רק אפילפסיה היא חמורה מספיק כדי להסתכן בתופעות הלוואי האפשריות של טופמקס (topriamate), ושמצבים כמו הפרעה דו קוטבית אינם חמורים מספיק. וכמובן שהמחקר על נוגדות פרכוסים והחולים הדו קוטביים שמשתמשים בטופמקס (topriamate) שצוטט במאמר המפחיד (לינק לא עובד), האם הוא הבדיל אנשים בעלי בעיות תפקוד באונה הטמפורלית כחלק מההפרעה הדו קוטבית שלהם, אתם יודעים, האנשים שעבורם הטופמקס (topriamate) עושה הכי הרבה טוב? חשבתי שלא. הו והגלאוקומה שמקושרת עם הטופמקס (topriamate)? היא חולפת כאשר אתם מפסיקים לקחת טופמקס (topriamate). האם זה לא שווה את הסיכוי של הקלה על מיגרנות?
בכל מקרה, כעת הרבה אנשים מצהירים שרק ליתיום צריך להיות בשימוש להפרעה דו קוטבית. תנחשו מה חברה? ליתיום היה אפילו תרופה לא מותוות להפרעה דו קוטבית. הוא נרשם במקור לטיפול אורמיה, אבנים בכליות, גאוט וראומטיזם, ומאוחר יותר בהיסטריה. אם לא היינו משתמשים בשום דבר בצורה לא מותווית, היה לנו בדיוק אפס, זה 0 תרופות להפרעה דו קוטבית. אבל זו צריכה להיות הפרעה רצינית כדי לקחת תרופות נוגדות פרכוסים, כפי שזה נכון לגבי כל תרופה נוירולוגית / פסיכיאטרית. הורדה במשקל לשם גאווה היא לא סיבה לקחת טופמקס (topriamate) או זונגראן (zonisamide). הפרעות חרדה או דיכאון שעשויות להגיב לתראפיה בלבד הן לא סיבה לקחת גאביטריל (tiagabine hydrochloride) או למיקטל (lamotrigine). הדברים האלו מכבידים, אבל השאלה היא האם הם באמת כל כך מכבידים כדי לוותר על התרופות המשוגעות האלו? זה מסוג הדברים שאתם והרופאים שלכם צריכים למצוא את הזמן לנסות להבין, ולא פשוט לזרוק תרופה על בעיה אחרי פגישה אקראית של 15 דקות. אני בעד השימוש הנכון בתרופות, אפילו השימוש הלא מותווה הנכון. אבל צריך לעשות את זה בדרך הנכונה, לעזאזל.
למעשה, אפילו לכל הנושאים המוזרים הלא מותווים, נוגדות הפרכוסים הן כנראה שוות ניסיון אם התרופות הרגילות לא עובדות עבורכם. כפי שהמאמר שצויין לעיל מדגיש משתמשים בהן כמעט לכל דבר. הן תרופות מוזרות מאד והן פועלות בדרכים מוזרות, אבל הן אכן עובדות. או קיי נוירונטין (gabapentin) וגאביטריל (tiagabine hydrochloride) ידועות לשמצה בכך שהן לא עובדות. נוירונטין (gabapentin) בעוד שהיא עובדת עבורי, היא בעלת שיעור כשלון גבוה כיוון שהיא לא מעוכלת היטב ע"י הרבה אנשים. התרופה הממשיכה שלה Lyrica (pregablin) אמורה להתמודד עם הנושא הזה. אנחנו פשוט צריכים לחכות ולראות. וגאביטריל (tiagabine hydrochloride) תהפוך ללא פעילה בהפרעות פסיכיאטריות כאשר נעשה בה שימוש סדיר. אבל כל התרופות האחרות, הן בהחלט עושות משהו. יכול להיות שהן לא התשובה עבורכם, אבל תשימו לב שהן משנות את הדרך שבה אתם חושבים. זה רק עניין של מציאת התרופה הנכונה כדי לגרום לכם לחשוב כפי שאתם רוצים לחשוב. זה הכל מסתכם בשאלה מה פחות קשה? אני הרבה יותר מעדיף שתהיה לי רגל של אתלט, ניקוי סינוסים יומי בבוקר, העובדה שלאוכל יש טעם פחות טוב מבעבר ועם זה שאני במשהו יותר עצלן מרוב האנשים מאשר להיות כה בלתי שפוי עד כי התשובה היתה לנסוע לליבריה בשנת 2002 ולמצוא מישהו שיתן לי גרזן ופשוט להמשיך משם.
למחלקות שונות בהתבסס על המבנה הכימי, איך שהן פועלות במוח שלכם או איך שהכבד מתמודד איתן. מוח וכבד הן שניהם חלקים מעיכים, נכון?
אז בשוק האמריקאי יש לנו את משפחת הואלפורל (דפלפט)
· דפקוט (divalproex sodium)
· דפקין (valproic acid) (דפלרפט כרונו)
· התרופה שנמצאת בשימוש לעיתים רחוקות (אבל הרבה יותר פופולרית מעבר לים – למשל בישראל המתר') ואלפורל (valproate sodium)
הסתכלו בקפידה, שימו לב ש valproic acid זה לא השם הגנרי לדפקוט. אני אפמפם לכם את זה עד שאנשים יקלטו את הנקודה. שלושת התרופות האלו קרובות מאד מבחינה כימית ולעיתים כוללים אותן יחד כאותה התרופה. אבל הן לא באמת. לאחר שהן מכות את המוח שלכם הן קרובות מספיק לעבודת ממשלה, אבל במערכת העיכול שלכם ובכבד הן יכולות להיות מאד שונות. אם הנסיבות מכריחות אתכן לשנות מאחת לשניה, המוח שלכם לא יהיה לו אכפת כל כך, אבל למערכת העיכול שלכם יכול להיות שכן, ותודיע לכם בדרכים שאינן ניתנות לטעות.
שניים מגיעים נוגדות הפרכוסים שפעולתן נגרמת ע"י אנזימים, או הEIAED. משפחה של תרופות שיוצרות השפעה דומה בכבד שלכם, ותוצאות שונות מאד במוח שלכם. מאחדים אותן יחד בגלל תגובות חשובות בין תרופות עם תרופות אחרות כולל נוגדות פרכוסים אחרות, נוגדות דיכאון, אנטי פסיכוטיות ותרופות אחרות. באמת שיש בזה הגיון. התרופות במשפחה הזו כוללות:
· דילנטין (phenytoin) – פניטואין
· לומינאל (Phenobarbital) – פנובארביטאל
· טגרטול (carbamazepine)
· טרילפטל (oxcarbazepine) – טרילפטין
רק השתיים האחרונות עובדות בצורה דומה במוח שלכם והן מקושרות מבחינה כימית. הסתכלו בעמודים שלהן לפרטים נוספים, אבל אתם די יכולים להחליף בין טרגרטול לטרילפטין בלי יותר מידי בעיות. דילנטין גם מסווג כהידנטואין יחד עם Cerebyx (משהו שתמצאו רק בבית חולים).
אז מגיעים דמויי הגאבא. התרופות האלו הן בעיקרן גאבא מזויפת, נוירוטרנסמיטר שהוא קריטי לטיפול באפילפסיה, הפרעה דו קוטבית, הפרעת חרדה ומגוון של נושאים אחרים. גאבא אמיתית לא חוצה את מחסום הדם, אז אל תבזבזו את הכסף שלכם לקנות גאבא בחנויות טבע. גביטריל הוא לא באמת דמויי גאבא, אבל הוא מסווג ככזה מכיוון שמה שהוא עושה הוא חסימה חזקה של שימוש חוזר בגאבא ושום דבר אחר באופן מוחלט. שום שינוי בוולטאג' המשודר, שום התעסקות עם גלוטמט או קיינאט. שום דבר. אז הוא יכול להיות מבחינה זו גאבא מזויף מכיוון שאתם חוטפים מספיק ממנה כאשר אתם לוקחים אותו. תאמינו לי בנקודה הזו.
· נוירונטין (gabapentin)
· ליריקה (pregablin)
· גביטריל (tiagabine)
טכנית הבנזודיאזפינים הם גם נוגדי פרכוסים, ובעוד שיש להם את המקום שלהם בטיפול באפילפסיה ובהפרעה דו קוטבית, הם מחלקה בפני עצמה.
שתי תרופות שאנחנו עשויים ועשויים שלא לכסות הן הסקינימדס – סלונטין וזארוטין. אלו הן תרופות של מוצא אחרון להתקפי ניתוק או התקפים מוקדיים. לא הצלחתי למצוא הרבה חומר אודותיהן. ביום מן הימים ארצה לכסות גם אותן.
זה משאיר את כל יתר נוגדות הפרכוסים
· פלבטול (felbamate)
· קפרה (levetiracetam)
· למיקטל (lamotrigine)
· מיסולין (primodone) (הוסרה מרוב השווקים בהצלחה בניסיון למצוא אותה)
· טופמקס (topiramate)
· זונגרן (zonisamide)
שוב אם להיות טכניים, למיקטל הוא בקבוצה בפני עצמו, מה שלא צריך להפתיע אף אחד. הוא פנילטריאזין.
בשלב מסוים אני מקווה לכסות את התרופות שזמינות בעיקר מחוץ לארה"ב כמו:
· דיאמוקס (acetezalomide)
· פיראקאטם
· סאבריל (vigabatrin)
אז יש לנו את החומרים שיש להם איכויות נוגדות פרכוסים, אבל השימוש בהן הוא לא מותווה. למשל:
· מקלופנאמיק אסיד, נוגדת דלקות לא סטרואידית שנעשה בה שימוש באופן קבוע לטיפול באפילפסיה של כלבים. היא מאושרת כתרופה לכאבים אנושיים, כך שלא מדובר בתרופה וטרינרית.
· גלולות למניעת הריון על בסיס פרוגסטרון. מצטער בחורים, זה רק עבור הבנות. זה מיועד גם לשימוש באפילפסיה בזמן וסת (רעידות בזמן הזה של החודש) וכל הצורות האחרות. מצאתי כמה מחקרים על בני אדם (והרבה מחקרים על יצורים) שמראים שלפרוגסטרון יש תכונות מתונות של מניעת פרכוסים כשלעצמו ובתור תוספת לתרופות אחרות. מחקר אחד מפילנד ואחד מארה"ב הישנה והטובה. זה אפילו לא מתחשב בשימוש שלהן באפילפסיה בזמן וסת. דבר שיש לו תיעוד נרחב.
אנשים שואלים אותי כל הזמן מה הם ערכי ההמרה של נוגדות הפרכוסים השונות. פרט למקרה של טגרטול / קארבטרול (carbamazepine) וטרילפטל (oxcarbazepine) או כל הואלפורל (דפקוט (divalproex sodium), דפקין- ואלפורל (valporic acid) ודפקון (valproate sodium)) זה כמו לנסות להשוות תפוחים לתפוזים, יש דברים משותפים. בראט ג'נסן מבי"ס לרפואה באונ' קווין בקינגסטון אונטריו הרכיב טבלת השוואה שימושית בין מייצבי מצב רוח. כמובן שהיא מתייחסת רק לתרופות שקיימות בקנדה, אה. והיא מתייחסת לתרופות האלו רק בהקשר של ההפרעה הדו קוטבית, ולא לאפילפסיה, מיגרנות או שימושים לא מותווים אחרים. אבל זה יותר טוב מכלום. במיוחד עד אשר אני אגיע לעשות השוואות בין תרופות בנוגדות הפרכוסים כפי שעשיתי במקרה של כמה מהאנטי פסיכוטיות כמו סרוקוואל (quetiapine).
תודה למיניון האמין, מעולה לגמרי על כך שמצאת את הטבלאות האלו עבורי.
אינפורמציה בסיסית על נוגדות פרכוסים שימושים טיפוסיים בנוגדות פרכוסים תופעות לוואי נפוצות מוות פתאומי ובלתי צפוי מאפילפסיה (SEDUP) וסטטוס אפילפטי לקיחה והפסקת לקיחה של נוגדות פרכוסים
האדונים העליונים של 12 גלקסיות הזרנוקס כפו עלי באמצעות מסרים בכרוניקל של יום א' להתחנן לכסף קטן. אז אם האתר הזה היה שימושי או משעשע עבורך, בבקשה תראה אם אתה יכול
או שתבקר בעמוד התרומה אם פיי פאל הוא לא הסגנון שלך. או בקניון המנטלי כדי לבצע רכישה. או אפילו טוב יותר, אם יש לך עסק ואתם רוצים לפרסם בקרייזי מדז, ראה העמוד שלנו על מדיניות ומחירים של פרסום. אני לגמרי בעד שקיפות של כספי הציבור אז לכו אחר הכסף לחשיפה מלאה של מצבי הכלכלי מעורר החמלה.
עמוד הבית פורומים בקרייזי מדס קבוצות תמיכה על תרופות נוגדות דיכאון אודות SSRI על תרופות נוגדות פרכוסים / מייצבות מצב רוח על תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות על תרופות הרגעה על תרופות ממריצות מציאת רופא אודות קרייזי מדס בקרו בבלוג האוטיסטי- אפילפטי-ביפולרי שלי
שמור על עצמך והמשך לקחת את תרופות המשוגעים שלך!
אם עדיין יש לכם שאלות שלא קיבלו מענה אודות תרופה זו או אחרת כולל השאלה איזו מהן או איזה קומבינציה של תרופות היא הטובה ביותר עבורכם, ההימור הבטוח ביותר עבורכם הוא לשאול בפורומים של קרייזי מדס. אפילו יותר טוב, אם אתם רוצים לתת לעולם לדעת איך הם עבדו ואתם רוצים לעזור לאלו שמחפשים את התרופות הנכונות, הצטרפו לחגיגה.
אם אתם רוצים לדון בנושאים שלכם, אני מציע לבדוק את קבוצות התמיכה המקוונות. פרט לכך אם אתם פשוט מיידעים אותי כמה אתם אוהבים או שונאים את האתר, או צריכים ליידע אותי על ההשפעות של התרופות שלכם בפרטיות, פשוט תשלחו מסר לjerod23 כאן ב crazymeds.org. בכנות, בדרך כלל אין לי הרבה זמן לענות על אי-מיילים בימים אלו. התגובה האוטומטית הפוגעת שעשויה או עשויה שלא להגיע לתיבת הדואר שלכם תאמר לכם את אותו הדבר.
בעיה אחרת היא שאתם עשויים שלא לקבל תגובה אפילו אם אני רוצה לשלוח לכם תגובה. אתם מבינים כל כך הרבה עלובי נפש עם כוונות נבזיות והרבה יותר מידי זמן פנוי הפכו את הדומיין של crazymeds.org לכלי לשימוש עבור הדואר זבל שלהם, וירוסים וכד'. בסופו של דבר איזה תוכנת הגנה עצלה עובדת לפי כתובת הדומיין ולא הכתובת של המחשב. אז הוכנסתי לרשימה השחורה בגלל פעולות של אחרים. או שהתוכנה פשוט לא אוהבת את האתר בגלל השם "קרייזי" או "מדס". או שהשאלה שלך על תרופה מסוימת הפעילה דגלים של ספאם. אז האימייל פשוט לא עובר ללא קשר, מצטער.
היי, האם מצאת את העמוד באופן עצמאי באמצעות גוגל או מנוע חיפוש אחר? יופי! אבל כדי להעריך את האתר כולו באמת, אתה צריך להתחיל כאן.
הספרים שנעשה בהם שימוש:
Essential Psychopharmacology Stephen M. Stahl, M.D., Ph. D. © 2000. Published by Cambridge University Press
Essential Psychopharmacology of Antipsychotics and Mood Stabilizers Stephen M. Stahl, M.D., Ph. D. © 2002. Published by Cambridge University Press
A Primer of Drug Action Robert M. Julien, M.D., Ph. D. © 2004. We now use the Tenth Edition. Sometimes that comes up on an Amazon search, usually it doesn't. Published by Worth Publishers
Physicians' Desk Reference Editions 53 & 56 Maria Deutsch & Anu Gupta, Drug Information Specialists, et al. © 1999, 2002. Published by Medical Economics Company.
The Complete Guide to Psychiatric Drugs Edward Drummond, M.D. © 2000. Published by John Wiley & Sons, Inc.
Partial Seizure Disorders Mitzi Waltz © 2001. Published by O'Reilly & Associates. Dedicated to me no less.
Epilepsy: Patient and Family Guide Second Edition. by Orrin Devinsky M.D. © 2002 F. A. Davis Company. Published by F. A. Davis Company.
The Bipolar Disorder Survival Guide David J. Miklowitz, Ph.D. © 2002. Published by The Guilford Press.
Pharmacotherapy for Mood, Anxiety, and Cognitive Disorders Uriel Halbreich, M.D. & Stuart A. Montgomery, M.D. Editors. © 2000. Published by American Psychiatric Press.
Mosby's 2004 Drug Guide David Nissen PharmD, Editor.© 2004. An imprint of Elsevier. The edition we're using isn't listed on Amazon.
נוצר ביום ראשון, 30 לינואר 2005
עודכן לאחרונה ביום רביעי, 25 לינואר 2006
זכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. כל הזכויות שמורות.
כמעט כל החומר באתר מוגן בזכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. חוץ מעלוני התרופות כמובן, אלו הן הרכוש של חברות התרופות שפיתחו את התרופות שהעלונים מתיחסים אליהן. וכל מסמך של אדם אחר שעשוי להיות מועלה באתר יישאר בבעלות של המחברים המקוריים. אתם לא רשאים להעתיק דף זה או כל חומר אחר ללא הרשות המפורשת של המחזיק בזכויות היוצרים. זה, בדרך כלל אני, אז פשוט תבקשו קודם. זאת אומרת אם אתם רוצים להדפיס כמה עמודים לקחת לרופא שלכם, למטפל, ליועץ, לקבוצת התמיכה, למשפחה הלא מבינה שלכם אז זה בסדר פשוט לעשות את זה. לכו על זה! בבקשה. כל עוד שאתם כוללים את ההערה הזו בדבר זכויות היוצרים וההצהרה הבאה, אני בסדר עם זה.
כל הזכויות שמורות. אף אחריות אינה מובעת במפורש או במובלע. התייעצו עם רופא אחד או יותר לפני לקיחה, או שינוי של התרופות הנוירולוגיות ו/או הפסיכיאטריות שלכם. החוויות שלכם עשויות להיות שונות. מה שקרה לנו לא בהכרח יקרה לכם. אף אחד באתר הזה אינו רופא, מטפל או רוקח. אנחנו לא מגלמים אותם לא כאן ולא בטלויזיה. רק רופאים יכולים לאבחן ולטפל בבעיות. יש רופאים שנוטים להתעצבן על החולים שלהם שיודעים יותר מידי לגבי תרופות, אז תהלכו בזהירות היכן ומתי שזה הולם. האבחון של עצמך באמצעות אתר זה כמו להגן על עצמך בבית המשפט, פתאום יש לך טיפש בתור רופא. אל תהיה סייברכונדריאק, שחושב שיש לך כל מחלה שראית באתר, או שיהיו לך כל תופעות הלוואי של כל התרופות. הכנת מרשם עצמי מסוכנת באותה מידה. כל האינפורמציה באתר הזה הושגה באמצעות התנסות אישית, ההתנסויות של החברים שלי, ההתנסויות של חברים שדיווחו עליהן בקבוצות התמיכה המקוונות וממקורות שיש אליהם קישור באתר. דע את המקורות שלך! כפי שהאינפורמציה מוצגת כאן היא אינה תחליף לעצה רפואית אמיתית מרופא אמיתי, אלא רק השלמה לעצה כזו. אף נוירולוג, פסיכיאטר, מטפל או רוקח נפגע בעשייה של האתר הזה. כל השמות המסחריים של התרופות שמופיעות באתר הן הטרייד מארק של החברות שרשומות אחריהן בעמודים של התרופות, גם אם חברות אלו עשויות או עשויות שלא להירכש ע"י חברות אחרות שעשויות או עשויות שלא להיות רשומות באתר בזמן שאתה קורא אותו. תמיד תקרא את העלון לצרכן שמגיע עם התרופה שלך ואף פעם אל תזרוק אותם. אם לא קיבלת עלון לצרכן, דרוש אותו. בקול רם. האתר קרייזי מדס הוא לא אחראי לתוכן של האתרים שאנחנו מקשרים אליהם. אנחנו אוהבים אותם, או שהם פרסומות בתשלום, או שהן משהו שעליך לקרוא כדי לקבל החלטה מיודעת ביחס לתרופה מסוימת. לעיתים הן יותר מאחת מהקטגוריות האלו. אבל מה שנמצא באתר שלהם הוא העניין שלהם לא שלנו. אינפורמציה מעטה מאד אודות המבקרים באתר נאספת ונשמרת. ומפעם לפעם אני מסתכל על ערכי החיפוש שנעשה בהם שימוש כדי למצוא את האתר כדי להפוך את האינפורמציה הקיימת לרלוונטית יותר. השתמש רק כפי שאתה מודרך. הימנע היכן שאסור עליך.
"הכל הוא אמת, שום דבר אינו מותר." – Jerod Poore
נשמח לקבל תגובות
חזרה
למעלה
