מדור תרופות
-
זיפרקסה
שם מותג אמריקאי: זיפרקסיה
ההקשה על הקישור תיקח אתכם לאתר הרשמי של התרופה.
שמות מותג אחרים: Dozic (קולומביה)
Olansek (אוסטריה, בולגריה, הרפובליקה הצ'כית, דנמארק, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, אירלנד, איטליה, הולנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, רוסיה, סלובניה, ספרד, שבדיה, שוויץ, טורקיה, אנגליה)
Oleanz(הודו)
Zelta (קולומביה)
Zyprpexa Velotab (אוסטריה, בלגיה, בולגריה, הרפובליקה הצ'כית, דנמארק, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, אירלנד, איטליה, הולנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, רוסיה, סלובניה, ספרד, שבדיה, שוויץ, טורקיה, אנגליה)
Zyprexa Zydis (ניו זילנד)
שם גנרי: olanzapine
קבוצה: אנטי פסיכוטיות, במיוחד אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות.
קראו על הקבוצות האלו אם לא עשיתם זאת עד כה, בגלל שהן מכסות אינפורמציה רבה אודות תרופות רבות שאני לא עומד לחזור בהרבה עמודים. אני פשוט אוטיסט בדרך הזו שלא לחזור על עצמי.
צורות אחרות: טבליות מסיסות (Zydis), זריקה תוך שרירית מעורב עם פרוזאק (fluoxetine) כך שנוצרת Symbyax.
שימושים מאושרים ע"י ה FDA: סכיזופרניה (שנתיים של מחקר כפול סמיות מול הלידול (haloperidol)) - אושר מ 1996. הפרעה דו קוטבית – (מחקר קליני של 47 שבועות כפול סמיות מול דפקוט (divalproex sodium) – אושר 10 ליולי 2003 לטיפול במאניה דו קוטבית אקוטית. ב 14 לינואר 2004 היא הצטרפה לליתיום כתרופה השניה שיש לה אישור לטפל במאניה דו קוטבית כרונית (ארוכת טווח). היא גם אושרה בשילוב עם ליתיום ודפקוט (divalproex sodium) כדי לטפל במאניה דו קוטבית. ליתיום וזיפרקסיה (olanzapine) הם כיום התרופות היחידות שמאושרות לטיפול באופן ספציפי בהפרעה דו קוטבית. כל האחרות מאושרות רק לטיפולים לטווח קצר. ובעוד אנו שבספקטרום הדו קוטבי חייבים לקחת תרופות לנצח, רבות מנוגדות הפרכוסים הן נעדרות תוצאות ארוכות טווח של אף אחת מהתרופות עם האישור לטיפול ארוך טווח. מצחיק.
שימושים לא מותווים: פאניקה וחרדה, הפרעת אישיות גבולית, טיפול בכאבים במחלת הסרטן (טיפול משלים לאופיאטיים), תסמונת טוראט, PTSD: לא היתה יותר טובה מפלסבו במחקר קטן כפול סמיות אבל במחקר גדול יותר ביידוע מלא היא השיגה תוצאות יפות. חיתוך / פציעה עצמית, אנורקסיה, אוטיזם, דיכאון פסיכוטי, מחלת הנטינגטון, הפרעה גופנית דיסמופרית (התעסקות מוגזמת בפגמים גופניים), גלוסודיניה (לשון שורפת), הפרעה אובסיסיבית קומפלסיבית (OCD) (כטיפול משלים ל SSRI), אשמה מאוננות (מצטער, הדיווח של הקייס הוא לא מקוון). אלכוהוליזם (לא יותר יעילה מפלסבו במחקר הזה). טיפול בטרדיב דיסקינזיה. טיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי עמיד (כטיפול משלים לפרוזאק (fluoxetine) במחקר הזה, אבל השילוב עובד עם כל תרופה אנטי דיכאונית בעולם האמיתי. זה רק עניין של מציאת הקוקטייל המתאים עבורכם). למרות המחיר השערורייתי של זיפרקסיה ושאר האנטי פסיכוטיות הלא טיפוסיות, מחקר אחד שבחסות חב' לילי קבע שעדיין זה יותר זול לשלם על טיפול משולב עם אנטי דיכאוניות מאשר לשלם על טיפול שהוא פחות אפקטיבי עם תרופה אנטי דיכאונית יחידה.
תלחצו על הקישורים לעיל כדי לראות את הניסיונות, המחקרים ודיווחי המקרים לשימוש מאושר ולא מותווה.
בעד ונגד זיפרקסיה:
בעד: אין תרופה טובה יותר אם אתם או מישהו מאהובכם נמצא באיזה שהוא משבר של בריאות הנפש! ברצינות, אם מישהו מתחרפן בגלל סכיזופרניה או סוג מסוים של מאניה דו קוטבית. זיפרקסיה (olanzapine) היא בדיוק הדבר להרגיע אותם לגמרי ומיד ולתת להם לחשוב בצורה בהירה על אופציות טיפול ארוכות טווח. אולי זה יהיה חלק מקוקטייל התרופות ארוך הטווח שלהם, אולי לא, אבל עד שתהיו מסוגלים בכלל לחשוב בצורה בהירה, אתם לא מסוגלים לקבל החלטות לטווח ארוך. פועלת מהר ואפקטיבית, זה אדיר שיהיה בארון התרופות לחירום דו קוטבי. כאשר משולב בתרופה הנכונה האנטי דיכאונית, היא עשויה להיות בדיוק הדבר הנכון לטפל בדיכאון עמיד לטיפול ששום דבר אחר לא מצליח לרפא.
נגד: יחד עם אפקסור (venlafazine) ודפקוט (divalproex sodium) זוהי התרופה שכולם אוהבים לשנוא. אתם תעלו שני קילו רק מכך שתמלאו את המרשם. אתם תשנו 10-16 שעות ליום. לא יהיה אכפת לכם מכלום. אתם עשויים לפתח סוכרת מסוג 2. אבל כל הדברים האלו יהיו בעיה אם אתם לוקחים זיפרקסיה (olanzapine) במינון בינוני עד גבוה לטווח ארוך. חוץ מהישנוניות וחוסר האיכפתיות. אתם תרגישו כאילו זו הפעם הראשונה שאתם לוקחים תרופה, אבל אלו בסופו של דבר יעברו. בדרך כלל
תופעות לוואי טיפוסיות לזיפרקסיה: תופעות הלוואי הרגילות לטווח קצר לאנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות – כאב ראש, בחילה, יובש בפה, ישנוניות או חוסר שינה, שלשול או עצירות, חוסר אכפתיות משום דבר (כלומר אפקט הזומבי), אובדן הליבידו ומגוון אחר של תופעות של חוסר תפקוד מיני. הרוב המכריע אם לא הכל חולף תוך כמה שבועות. חוץ מהשינה המוגזמת (עד 16 שעות ביממה!) מה שיכול להישאר לכל התקופה שבה אתם לוקחים את התרופה. תופעות הלוואי המיניות גם הן יכולות להישאר אם אתם לוקחים מינון מספיק גבוה. מה שזיפרקסיה היא ידועה לשמצה ביחס אליו הוא עניין העלייה במשקל. כמעט כל מי שלוקח זיפרקסיה עולה בצורה משמעותית במשקל - ממוצע של 7% מהמשקל המקורי שלהם, או בערך 9 קילו. לזיפרקסיה יש פוטנציאל איום משולש בכל הקשור לעליה במשקל, כיוון שהיא יכולה להאט את חילוף החומרים שלכם, גורמת לכם לרצות לישון 10 שעות ויותר ביממה ולעיתים קרובות גורמת לכם לרצות לאכול יותר. ומאחר שהיא מכה את הרצפטורים של ההיסטמינים H1 היא עשויה לגרום לכם לרצות לאכול פחמימות כאילו אין מחר, אז בהצלחה בניסיון להתמיד בדיאטת אטקינס. אבל, היי, לפחות זו אשמת התרופה ולא חוסר בכוח רצון מצידכם.
על טיפים איך להתמודד עם תופעות הלוואי האלו, אנא קרא את העמוד שלנו על תופעות לוואי. הפתרון היחיד התרופתי לעניין המשקל הוא Axid (nizatidine). כל מה שיש לי על זה נמצא בעמוד על תופעות הלוואי.
אלו לא כל תופעות הלוואי האפשריות פשוט הנפוצות ביותר מביניהן.
תופעות הלוואי הפחות נפוצות של הזיפרקסיה: סוכרת. פציעות מקריות, רעד, קצב לב לא סדיר. כמו כל תרופה אנטי פסיכוטית יש סיכוי נמוך, אבל אמיתי לתסמינים אקסטרא פרימידיאליים (EPS), טרדיב דיסקינזיה, ותסמונת נוירולפטית ממאירה (NMS). נא גשו לעמוד על תופעות אלו. זיפרקסיה (olanzapine) נראית מהמחקרים כבעלת הסיכון הנמוך ביותר לגרום EPS וTD ונעשה בה שימוש לטפל באנשים עם TD..
אלו עשויות ועשויות שלא לקרות לכם, אז אל תופתעו מכל אחת מהאפשרויות.
תופעות לוואי מאד נדירות של זיפרקסיה: לקבל הרעלה ממים (ניצחון!) ולקבל האנג אובר מבלי שימוש במוצרים משכרים (אוף!) חוסר התאפקות צואתי. פריאפיזם (זאת אומרת זקפה שלא יורדת) עקב מינון יתר יחד עם גאבאפנטין ועקב מינון יתר של זיפרקסיה לבדה. היו אפילו דיווחים על תופעת לוואי מאד נדירה זאת עקב שילוב של זיפרקסיה עם תרופות אחרות, כולל ליתיום. ילדים, נא לא לנסות את זה בבית כתחליף ליתיום.
אלו לא עומדות לקרות לך אני מבטיח.
סיכוני ההתאבדות עם זיפרקסיה: השימוש בזיפרקסיה (olanzapine) הינו בעל תיעוד למספר מועט של ניסיונות התאבדות. אבל לכל התרופות הפסיכיאטריות והנוירולוגיות יש פוטנציאל אובדני. יש לה למעשה תוצאות טובות כמונעת אובדנות, ובהקשר הזה השימוש שלה גובר בהרבה על כל סיכוני ההתאבדות.
דברים מעניינים שהרופא שלכם לא יספר לכם אודות זיפרקסיה: עישון משחרר את הזיפרקסיה מהמערכת שלכם ב 40% יותר מהר. בעוד חב' לילי לא ממליצה על התאמה במינון למעשנים, אני לא אופתע עם מעשנים בסופו של דבר יצטרכו מינונים גבוהים יותר מלא מעשנים, או לפחות התאמה בדרך לקיחת התרופה. שמעשנים זקוקים להבדל בזיפרקסיה (olanzapine) זה לא מפתיע. התרופה עוברת את המטבוליזם שלה בעזרת שני אנזימים CYP2D6 ו CYP1A2, וזהו האנזים השני שהניקוטין מעורר. זאת אומרת כאשר אתם מעשנים אתם גורמים לכבד שלכם להגדיל את הנפח של אנזימים מסוימים. רוב התרופות מדכאות את הפעולה של האנזימים מכיוון שהם נעשים חמדנים ביחס אליהן, וזו הסיבה מדוע לעיתים קרובות אתם צריכים להפחית את המינון כאשר אתם מערבים בין תרופות בקוקטייל.
בנוסף לכך הניקוי של החומר נעשה אצל גברים ב 30% יותר מהר מאשר אצל נשים. כרגיל נשים צריכות יותר זמן כדי לעשות משהו.
ההבדל היחיד שקשור למוצא נמצא לגבי חולים יפאנים, היכן שנמצא שהם זקוקים למחצית הכמות של זיפרקסיה מאשר שאר האוכלוסייה.
וכפי שזה טיפוסי עם התרופות המשוגעות האלו, לתרופה יש זמן מחצית חיים פי 1.5 יותר ארוך אצל אנשים מעל גיל 65 מאשר אצל אלו שהם צעירים יותר.
כאשר מרכיבים את הכל יחד, כאשר כל שאר הנתונים שווים כמו שהכלכלנים אומרים, זקנה, לא מעשנת, יפנית תצטרך שישית מהכמות של מעשן, לבן, צעיר מתחת לגיל 65.
מכיוון שהיא גורמת לכבד שלכם לעבוד יחסית קשה וצריכה שני אנזימים לחילוף החומרים, עתידות להיות הרבה אינטראקציות עם תרופות אחרות. תבדקו עם הרוקח שלכם ותבדקו שוב באתר המועדף עלי להשפעות גומלין שבין תרופות אם אתם לוקחים עוד תרופות, בין אם מדובר בתרופות מרשם ובין אם מדובר בתרופות ללא מרשם. אני גם ממליץ על בדיקות שנתיות לתפקודי כבד, רק כדי לוודא שהכבד שלכם מתפקד ברמה טובה.
הסיכויים שזיפרקסיה תעבוד ואיך היא משתווה עם תרופות אחרות: הסיכויים שהיא תעבוד לכל הסוגים של הסכיזופרניה – מצויינים. אפילו אנשים עם סכיזופרניה עמידה וחסינה בפני טיפולים הם בעלי סיכוי טוב להגיב לזיפרקסיה. עובדת טוב ועובדת מהר.
הסיכויים שהיא תעבוד עבור מאניה דו קוטבית – גם מצויינים. זיפרקסיה (olanzapine) וקפרה (levetiracetam) הם שתי התרופות הטובות ביותר לעצירה של מאניה שיצאה משליטה באופן מידי. בעוד שאני חושב שזיפרקסיה (olanzapine) מתאימה ביותר להיות תרופת משבר וכתרופה נוספת להפרעה דו קוטבית, אני לא מאד בעד אנטי פסיכוטיות כטיפול יחיד (כתרופה היחידה שאתם לוקחים) להפרעה דו קוטבית, היא מספיקה בעצמה כדי לאזן הרבה אנשים. אם נוגדות פרכוסים לא עושות את זה עבורכם, זיפרקסיה יכולה להיות התרופה עבורכם לטווח הארוך.
הסיכויים שהיא תעבוד להפרעות חרדה / פאניקה – טובים. אנטי פסיכוטיות הן לא קו ראשון לפאניקה / חרדה אבל הן עובדות טוב לסוגים מסוימים של ההפרעות האלו, אבל רק לכם ולרופא שלכם יש מושג כלשהו בשאלה כמה חרדים או בפאניקה אתם.
הסיכויים שהיא תעבוד עבור דיכאון – טובים מאד. כתרופה יחידה לדיכאון היא יכולה לעבוד אבל לא לעיתים מאד קרובות. אבל כאשר אתם מערבים אותה עם תרופה נוגדת דיכאון לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי מסיבי שעמיד בפני טיפולים שום תרופה אנטי פסיכוטית לא טיפוסית לא עובדת כל כך טוב כמו זיפרקסיה (olanzapine) בלהוציא אנשים מתהומות ימים ולילות שאינם נגמרים של שכיבה במיטה, על מצעים מלוכלכים ומקומטים תוך כדי בהייה בתקרה והמתנה, המתנה, המתנה שמישהו יבוא ויהרוג אתכם כדי לשים קץ לייסורים שלכם.
כעת לפרטים של איך הגעתי לסיכויים לעיל. בעיקר זה מעדויות אנדקוטיות שנאספו מקבוצות תמיכה רבות שאני מנהל, רישומים של דירוגי משתמשים ב Remedy Find, התנסויות שאנשים שלחו לי באי מייל וסיכומי יעילות מהספרים שבסוף העמוד. בנוסף יש את המחקרים הבאים שמצאתי מהעלון לצרכן באמצעות Pub Med:
לסכיזופרניה שני מחקרים שני ששה שבועות הושלמו ואחד בן 12 חודשים הותחל ולא הסתיים. מה? לא הסתיים? מה זה אומר? זה אומר שהאנשים בקבוצת הפלסבו הלכו ונעשו יותר משוגעים בעוד שהאנשים שלקחו זיפרקסיה הלכו והשתפרו בצורה משמעותית אז המחקר הופסק וכולם קיבלו זיפרקסיה. בכל מקרה, בשני המחקרים מול קבוצת פלסבו בני 6 השבועות 1 מג ליום הוכח כחסר ערך עבור סכיזופרניה, 15 מג ליום לא הראו שיפור משמעותי ביחס ל 10 מג. ב 10 מג אנשים נראו כחושבים יותר בבהירות. הנה זה ביתר פירוט.
במדדים הבאים נעשה שימוש:
(Brief Psychiatric Rating Scale (BPRS, רשימה רבת פרטים של פסיכופתולוגיה כללית ומסורתית שנעשה בה שימוש להעריך את ההשפעה של שימוש בתרופות על סכיזופרניה. המקבץ של BPRS על פסיכוזה (חוסר ארגון מושגי, התנהגות של הלוצינציות, חשדנות, ותוכן חשיבה לא שגרתי) נחשב כמדד יעיל במיוחד להערכה של חולים סכיזופרנים בעלי פסיכוזה פעילה. זהו כמו הMMPI של המשוגעים (מערכת הערכה לפי סממני רגש ואישיות).
CGI (התרשמות קלינית גלובלית) משקף את ההתרשמות של מתבוננים מנוסים, שמכירים בצורה מלאה את המאפיינים של הסכיזופרניה, את המצב הקליני הכללי של הפציינט, במילים אחרות כמה מחורפן הרופא שלכם חושב שאתם.
סקלת הסינדרומים החיובים והשליליים (PANSS) כלי הערכה בן שלושים פריטים שמעריך את ההימצאות או ההיעדר ואת מידת החומרה של מאפיינים פסיכופתולוגים חיוביים, שליליים וכלליים לסכיזופרניה. המדד פותח מהמדד הרחב יותר של ה BPRS וכולל סימפטומים אחרים, כמו תוקפנות, הפרעה במחשבות ודיכאון. זהו מבדק מדויק בהרבה, אם מבחנים סטנדרטים הם ההעדפה שלכם, לחוסר שפיות.
סקלת להערכת הסינדרומים השליליים (SANS). זהו מבדק חדש יחסית שבודק ציר של חמישה סימפטומים "שליליים": אפקט שטוח (מה שאומר שאתם מדברים כמוני), אלוגיה (תקופות של חוסר יכולת לדבר במילים אחרות אתם עדיין מדברים או לא מדברים כמוני), העדר של אמפתיה (כלומר שלא שמתם קצוץ על כלום לפני שעליתם על תרופות אנטי פסיכוטיות) חוסר יכולת לחוות הנאה – חוסר חברותיות (שום דבר לא מהנה, אתם לא אוהבים אנשים, כלומר אתם גותיים טבעיים) ובעלי פגיעה בתשומת הלב (אה, מה אמרתם?). אם זוהי הסקלה של הסימפטומים השליליים מה לעזאזל היא הסקלה המשלימה של הסימפטומים "החיוביים"? הו, הלוצינציות, דלוזיות, הפרעת חשיבה רשמית, וחשיבה ביזארית ולא מאורגנת.
במחקר בן 6 שבועות מול פלסבו של 149 אנשים שעירבו שני מינונים קבועים של 1 מג ו 10 מג ליום שנלקחו פעם ביום. זיפרקסיה (olanzapine ) ב 10 מג (אבל לא ב 1 מג ליום), היתה עדיפה על פני הפלסבו בציון הכולל של PANSS (כך גם בBPRS שתומצת ממנו), במקבץ הפסיכוטי של ה BPRS, במדד השלילי של ה PANSS ובחומרה על פי ה CGI. כל כמה שאני מחבב מינונים נמוכים יותר, אני אודה שמינון של 1 מג ליום הוא די חסר תועלת לסכיזופרניה לפי המחקר הזה, כמו גם לפי העדויות האנקדוטיות של רוב האנשים בעולם האמיתי. אבל המחקר הלך על הכל או כלום, או 1 מג או 10 מג ליום. שום דבר באמצע.
במחקר בן 6 שבועות מול פלסבו של 253 אנשים שעירבו שלוש מינונים קבועים של זיפרקסיה (olanzapine), או 2.5 עד 7.5 מג ליום, 7.5 מג עד 12.5 מג ו 12.5 מג עד 17.5 מג ליום, כולן נלקחו פעם ביום ללא קשר למינון. שתי הקבוצות הגבוהות יותר של זיפרקסיה (ממוצע אמיתי של 12 ו 16 מג ליום בהתאמה) היו עליונות על הפלסבו בציון הכולל של BPRS, המקבץ הפסיכוטי של BPRS ובמדד החומרה של CGI. הקבוצה הגבוהה ביותר של זיפרקסיה היתה עדיפה על פני הפלסבו ב SANA. לא היה יתרון ברור לקבוצה בעלת המינון הגבוה ביותר על הקבוצה בעלת המינון הבינוני. במילים אחרות 10-12.5 מג ליום עובד בדיוק באותה מידה כמו מינון גבוה יותר להרבה אנשים.
כרגיל, אין עובדות מספריות בעלון לצרכן באשר למה נחשב עליון על הפלסבו במחקרים השונים האלו.
במחקר ארוך יותר, 326 חולי חוץ מבוגרים נשארו יציבים על זיפרקסיה במהלך מחקר פתוח למשך 8 שבועות וחולקו באופן מקרי להמשך במינונים העכשווים שלהם של זיפרקסיה (olanzapine) (שנעו בין 10-20 מג ליום) או לפלסבו. תקופת המעקב לבדיקה של משברים חוזרים בחולים, שהוגדרו במונחים של החמרה בסימפטומים החיובים של BPRS או אשפוז, תוכנן ל 12 חודשים, עם זאת, הקריטריונים להפסקת המחקר נענו קודם לכן עקב הריבוי של משברים חוזרים על פלסבו בהשוואה למשברים חוזרים על זיפרקסיה (olanzapine). וזיפרקסיה היתה עדיפה על פני הפלסבו במשך הזמן עד משבר חוזר, התוצאה העיקרית של המחקר הזה. לפיכך, הזיפרקסיה היתה עדיפה יותר על פני הפלסבו בשמירת היעילות בחולים מיוצבים למשך בערך 8 שבועות ובעיקבותיה תקופת התבוננות של עד 8 חודשים. אז בהחלט שאין אפקט פלסבו לטווח הארוך, אבל באמת חברה, אתם לא חושבים שהייתם יכולים לתת להם הלידול או משהו דומה כדי שהם לא ישתגעו?
אני לא מאד מרוצה מהמבדקים לגבי הפרעה דו קוטבית. הם היו קטנים יותר (67 ו 115 אנשים) וקצרים בהרבה (שלושה עד ארבעה שבועות). אז האנשים בקבוצת הניסוי לקחו משהו כמו 5 עד 20 מג! ליום וקיבלו שיפור קל בסקלת ההערכה של יאנג למאניה לא מציאה גדולה. אתם משיגים ציון בין 0-60 על כל 11 הפריטים שקובעים עצבנות, התנהגות מפריעה /אגרסיבית, שינה, מצב רוח מרומם, דיבור, פעילות מוגברת, עניין מיני, הפרעה בדיבור ובחשיבה, תוכן חשיבה, הופעה ותובנה. באופן בסיסי אם אתם לא מאובחנים כבר כדו קוטביים המבחן הוא די חסר תוכלת בניסיון לקבוע אם אתם בעלי הפרעה דו קוטבית., סכיזופרניים, OCD, סכיזו אפקטיב או אפילו ADHD. אפילו אנשים מסוימים בספקטרום האוטיסטי שאינם דו קוטביים יוציאו ציון גבוה במבדק הזה. תנסו לקחת אותו בזמן הגל של דיכאון רציני, עשויה שלא להיות לכם שום הערכה עצמית, עניין מיני ופחות מהכל מצב רוח מרומם ופעילות אבל כל השאר עשוי להיות משובש ואתם תוכלו להגיע לאבחנה של הפרעה דו קוטבית 2 אפילו אם אתם לא באמת בעלי הפרעה דו קוטבית 2.
מחקרים וניסויים עצמאיים ישתמשו במדדים מרובים וטובים יותר מאשר רק ה YMRS. אלו יכללו גם כמה או את כל הממדים שציינו עבור סכיזופרניה.
מדד המילטון לדיכאון (HAM-D) מדד של 21 שאלות שלפיהן הרופא שלכם קובע עד כמה החיים שלכם קשים.
רשימת בק לדיכאון (BDI) – עוד סט של 21 שאלות היכן שאתם נותנים את האפשרויות שלכם לעד כמה החיים שלכם קשים.
סקלת הדירוג של מונטגומרי-אסברג לדיכאון (MADRS) – לרופאים שהם עסוקים מידי מכדי לשאול אותכם את השאלות במדד של HAM-D, ברצינות.
סקלת ההערכה למצבים המאניים (MSRS) – 26 התנהגויות שמקבלות ניקוד על תכיפות ועוצמה. מכסה מאניות דיספוריות ואופוריות. יש פחות חפיפה עם הפרעות הADD / ADHD מאשר ב YMRS ובתור אדם שעבר מאניות ארוכות והיה ליד אנשים רבים במצבי מאניה אופוריים ודיספוריים, זוהי אינדיקציה טובה בהרבה למאניה. הסקלה היא בסדר כל עוד מדובר בהגדרה של מצבים מעורבים.
עדיין אין לי בכלל שום ספק בדבר היעילות של הזיפרקסיה כתרופה אנטי-מאנית. שום ספק בכלל. היא אחת מהתרופות היעילות ביותר כנגד מאניה שקיימות בשוק. אני רק מטיל ספק במחקרים הקטנים והקצרים שהשתמשו בקריטריון אחד כדי להגיע למינונים ההתחלתיים הגבוהים שהם ממליצים עליהם. הדבר האחר הוא משך המחקרים הקצר. בטווח הקצר כל מיני גישות לא תרופתיות יעבדו כדי לעזור למישהו לרדת ממצב מאני למשך יום או שבוע. זו הסיבה שתמציות פרחי באך או כל מה שמשווקים בשם שלווה - תחליף ליתיום טבעי נראים כעובדים בטווח הקצר. זו חלק מהסיבה שכל כך הרבה מאיתנו נופלים למלכודת שלחשוב שאנחנו מסוגלים להתמודד עם המחלה שלנו בלי תרופות, או עם "טיפולים" מזויפים מסוכנים.
בואו נראה איך זיפרקסיה (olanzapine) משתווה לתרופות אחרות. תזכרו תמיד מי מממן את המחקר, כיוון שזה יטה להפוך את התוצאות ליותר נוחות עבור התרופה שאותה בודקים (בממוצע פי 3.6 יותר סביר, לפי מחקר שנעשה בייל).
בתחילה ביחס לסכיזופרניה:
זיפרקסיה מול גאודון. אני לא יודע מי מימן את המחקר הזה. זה לא באמת משנה, כיוון שהן יצאו שתיהן כיעילות באותה מידה! גאודון (ziprasadone) קיבל עדיפות בגלל שתופעות הלוואי שלו פחות קשות. מעדויות אנקדוטיות ומידע שפורסם נוסף אני יכול להסכים עם זה. לרוב האנשים תופעות הלוואי של הגאודון הן פחות קשות מאשר אלו של הזיפרקסיה.
זיפרקסיה מול סוליאן. סוליאן (amisulpride) היא תרופה אנטי פסיכוטית סטנדרטית שנמצאת בשימוש באנגליה, אירופה ובחלקים מאסיה. היא דומה לפעולה של ה אורפ (pimozide). זה נראה כאילו המימון הגיע מחב' לורקס-סינטלאבו, היצרנית של סוליאן. שתי התרופות יצאו כיעילות באותה מידה, אבל תופעות הלוואי שפורסמו בתקציר היו קצת פחות מכבידות עם הסוליאן. עם זאת, המשפט הזה בסוף התקציר מעורר תמיהה "פרופיל תופעות הלוואי של שתי התרופות הוא שונה". ובכן, דא, ציפינו לזה. אבל אתם משאירים את זה פתוח בצורה משמעותית.
זיפרקסיה מול פרוליקסין. פרוליקסין (fluphenazine) היא אחת מהתרופות הישנות יותר מבין התרופות האנטי פסיכוטיות הסטנדרטיות. מחקר זה שבחסות לילי מראה שהזיפרקסיה היא יותר יעילה ושתופעות הלוואי הן פחות מעיקות (באמת, עלייה במשקל מול EPS ועצבנות קיצונית, מה פחות חמור עבורכם?). כנגד תרופה כל כך ישנה התוצאות לא מפתיעות.
זיפרקסיה מול הלידול מול פלסבו. מחקר זה שבחסות לילי השווה את הזריקות התוך שריריות אחת לשנייה כדי לראות איך הן עובדות אצל אנשים שנמצאים באמת במשבר. התוצאות היו שהלידול (haloperidol ) הוא יעיל יותר בצורה שולית, אבל לא בצורה משמעותית, אבל התופעות שלו הן קשות הרבה יותר. למרות שזה היה מחקר של חב' לילי, אני לא חושב שיש בשוק תרופה טובה יותר לזמני משבר מאשר זיפרקסיה.
זיפרקסיה מול קלוזאפין. זה נראה כמו מחקר עצמאי שמשווה את הזיפרקסיה (olanzapine) כנגד קלוזאפין (clozapine) לטיפול בסכיזופרניה עמידה. זה נראה כאילו מינונים גבוהים מהנורמלי של זיפרקסיה (עד 25 מג ליום) היא בערך אפקטיבית כמו הקלוזאפין בעוד שתופעות הלוואי שלה קשות פחות. בכל מצב תעשו שמנים ונתונים לסכנה של סוכרת, אבל כנראה שלא תקבלו EPS או TD עם אף אחת מהן. בנוסף שעם זיפרקסיה אתם צריכים בדיקת דם שבועית. אני הייתי ממליץ על בדיקה חצי שנתית לתפקודי כבד במינונים כל כך גבוהים.
זיפרקסיה מול הלידול. מחקר זה שנראה עצמאי נמשך שנתיים בדק את הזיפרקסיה מול התרופה העיפה והאנטי פסיכוטית הסטנדרטית באמת הלידול (haloperidol ) עבור אנשים שחוו את האפיזודה הפסיכוטית הראשונה שלהם. זיפרקסיה יצאה כיעילה יותר וכפחות מכבידה (יותר משקל מול פחות EPS, פחות רעד ופחות עצבנות קיצונית). יותר חשוב האנשים יכלו להישאר על זיפרקסיה בצורה יותר עיקבית ממה שהם יכלו להישאר על הלידול (haloperidol ).
זיפרקסיה מול ריספרדל – זהו מחקר שנראה עצמאי שבו זיפרקסיה יצאה עדיפה ביחס לריספרדל (risperidone) על פני 30 שבועות. אין בתקציר אזכור לגבי המינון שנעשה בו שימוש.
זיפרקסיה מול ריספרדל מול קלוזאפין מול הלידול מחקר גדול זה בן 14 שבועות נעשה במימון של המכון הלאומי לבריאות הנפש (ארה"ב) (כאשר כל אחת מחברות התרופות תרמה את התרופות שלה). התוצאות – זיפרקסיה (olanzapine) היא התרופה העדיפה מבין התרופות האנטי פסיכוטיות הלא טיפוסיות, אבל הכל תלוי בצורה שבה הופיעה הסכיזופרניה. הן כולן יותר טובות מהלידול (haloperidol) כל עוד אתם יותר מעוניינים בתוצאות ובתופעת הלוואי של צבירת משקל.
זיפרקסיה מול ריספרדל במחקר זה במימון של חברת גנסן, 2-6 מג ליום של ריספרדל (risperidone) הראו במחקר תוצאות טובות כמו (קצת יותר טובות בכמה דברים וקצת פחות טובות בדברים אחרים) ומכבידים פחות מאשר 5-200 מג ליום של זיפרקסיה (olanzapine) אחרי שמונה שבועות בלבד. רואים למה אני מתכוון כאשר אני אומר שאם היצרן מממן מחקר הוא יוצא לעיתים קרובות לטובתו?
זיפרקסיה + גליצין מול ריספרדל + גליצין מחקר קטן זה מעיד שתוספת מינון גבוה של חומצה אמינית גליצין לזיפרקסיה (olanzapine) או לריספרדל (risperidone) יכולה לעזור לטיפול בסכיזופרניה עמידה. זהו משהו שכדאי לכם לדבר עליו עם הרופא שלכם לפני שאתם עוברים לקלוזאפין (clozapine).
טיפול בנזעי חשמל בתוספת לריספרדל או זיפרקסיה בהשוואה לריספרדל או זיפרקסיה לבד כטיפול בסכיזופרניה עמידה. היי, עכשיו אנחנו באמת מגיעים לנושא של מה נורא פחות. ECT (נזעי חשמל) או קלוזאפין (clozapine). במחקר הזה ECT במשולב עם זיפרקסיה (olanzapine) או ריספרדל (risperidone) לא עבדו כל כך יותר טוב וממש לא הכבידו פחות. אז סביר להניח שתרצו לנסות את הטיפול בגליצין שהוזכר קודם לפני זה, אבל אם האופציה הזו נכשלת, יש אפשרויות אחרות לטיפול.
סרוקוואל מול זיפרקסיה מול ריספרדל מול סרדולקט מול פלסבו. קרב של אנטי פסיכוטיות בכלוב! חמש תרופות נכנסות... וחמש תרופות יוצאות. הסרדולקט (sertindole) היא תרופה שאינה מוכרת לקהל האמריקאי, תרופה לא טיפוסית אירופאית שלא סביר שתיכנס לשוק האמריקאי. היא הוצאה מהשוק באנגליה והיום מוכר ע"י חב' לונדבק היצרנית כתרופה של מוצא אחרון. בכל מקרה התוצאות של הניתוח הזה של מחקרים מרובים שכללו יותר מ 2,400 אנשים עם סכיזופרניה מראים שהריספרדל (risperidone) והזיפרקסיה (olanzapine) כיעילות יותר מההלידול (haloperidol) כאשר מדובר בכל הסימפטומים הסכיזופרניים. בעוד שהסרוקוואל (quetiapine fumarate) והסרדולקט (sertindole) הן יעילות באותה מידה. כאשר מתיחסים לסימפטומים השליליים של הסכיזופרניה, שהסרוקוואל (quetiapine fumarate) נראתה כיעילה פחות מההלידול בעוד שהריספרדל והזיפרקסיה המשיכו להיות יעילות יותר. כרגיל לריספרדל היה את הסיכון הגבוה יותר לקבל EPS. באופן מפתיע סם הפלאים פלסבו השיג תוצאות לא רעות בחלק מהמחקרים.
זיפרקסיה מול ריספרדל מול סרוקוואל מול קלוזאפין – הישר מהשוחות של בי"ח הפסיכיאטרי המדינתי בלואיזיאנה, היכן שאנשים מקבלים נוגדי פרכוסים, נוגדות דיכאון ובנזודיאזפינים וכל דבר נוסף כדי להפוך את העולם האמיתי למקום מבולגן מכדי לטפל בו במעניינים מבחינה מנטלית – 100 אנשים שנמצאים בביה"ח כשנה בממוצע. התוצאות זיפרקסיה (olanzapine) היתה בעלת יתרון קל על ריספרדל (risperidone). עדיין כאשר הגעתם לאנשים עם הפרעות עמידות קשות, שום דבר לא עלה על הקלוזאפין (clozapine). עדיין היתה עדיפות להתחיל עם זיפרקסיה, אבל לפעמים היה צריך לזרום עם המציאות הקונבנציונלית וללכת עם הקלוזאפין.
כעת להפרעה דו קוטבית:
זיפרקסיה מול דפקוט. מחקר זה בן 47 שבועות, בחסות של חב' לילי. במחקר היו 257 אנשים שלקחו מינונים גמישים של זיפרקסיה בין 5-20 מג ליום או מה שבדיקות הדם שלהם הראו לגבי הדפקוט (divalproex sodium) בטווח של 500-2500 מג ליום. היה צורך רק בשבועיים כדי להרגיע את אלו שקיבלו זיפרקסיה, בהשוואה לחודשיים אצל אלו שקיבלו דפקוט (divalproex sodium). פרט לזה הזיפרקסיה היתה קצת יותר יעילה אבל היו לה תופעות לוואי הרבה יותר קשות .
זיפרקסיה מול דפקוט. מחקר קטן יותר וקצר יותר מאשר זה שלעיל השיג תוצאות דומות. זיפרקסיה היתה קצת יותר יעילה, אבל היו לה תופעות לוואי הרבה יותר קשות. כמה יותר? אדם אחד מת כתוצאה מסיבוכים של סוכרת. אואץ.
זיפרקסיה מול ריספרדל מול ליתיום. מחקר קטן וקצר שממומן ע"י גנסן לגבי הפרעה דו קוטבית והפרעה סכיזו אפקטיביות. 0.25 מג עד 7 מג ליום של ריספרדל (risperidone) כנגד 7.5 עד 17.5 מג ליום של זיפרקסיה (olanzapine) כנגד 600 עד 900 מג ליום של ליתיום. כל התרופות היו יעילות באותה מידה ומכבידות באותה מידה בזמן הקצר של המחקר. ב 1998 הריספרדל עלה בדולרים מחצית מהמחיר של הזיפרקסיה (olanzapine) במינונים שנעשה בהם שימוש וזה עדיין נכון להיום. אני מציין זאת כיוון שאחד מהרופאים שניהלו את המחקר היה ד"ר סאנג'יי גופטה מבי"ח אולין, שאין להתבלבל בינו לבין ד"ר סאנג'י גופטה מה CNN. ד"ר גופטה הזה עושה עבודה מרתקת.
כתוספת למצבים מעורבים ו/או חילופין סופר מהירים. בעוד שדפקוט (divalproex sodium) היא התרופה הטובה ביותר לשתי התופעות, טופמקס (topiramate) היא מצויינת בזכות עצמה לכמה סוגים של חילופין סופר מהירים, אם אתם לא מסתדרים עם אף אחת מהן, או שאתם חווים תסמינים של פריצה בזמן שאתם בטיפול הרגיל שלכם על כל אחת מהתרופות, זיפרקסיה היא תוספת אדירה לחירום למצבים מעורבים ו/או חילופין סופר מהירים.
לדיכאון:
סרוקוואל מול ריספרדל מול זיפרקסיה מול גאודון לטיפול משלים באנטי דיכאוניים בשביל טיפול בדיכאון עמיד לטיפול עוד קרב כלובים של אנטי פסיכוטיות! 49 אנשים שרכבו ביחד על 76 סוסים בסחרחרת התרופות. הנה התוצאות זיפרקסיה (olanzapine) היא המנצחת הברורה עם שיעור תגובה של 57%, כאשר הריספרדל בעקבותיה עם 50%, סרוקוואל (quetiapine) עם 33% ומסיים אחרון במה שהיה די שוק עבורי הגאודון (ziprasidone) עם רק 10%. אז אם הרופא שלכם רוצה לנסות זיפרקסיה (olanzapine) יחד עם תרופה אנטי דיכאונית כדי להוציא אתכם מהתהום, אל תתרגזו סביב נושא המשקל. מה פחות נוראי, מה שאתם עוברים עכשיו או עוד כמה קילו?
איך זיפרקסיה פועלת במוח שלכם:
איך הזיפרקסיה עובדת במוח שלכם: כמו כל התרופות האנטי פסיכוטיות החדשות / לא טיפוסיות, זיפרקסיה (olanzapine) היא חסם סלקטיבי (כלומר נמצאת בדרך הפעולה של) סרטונין מפתח (5HT2A/2C Ki=4 ו 11nM) מוסקרין ( 1-5 M Ki=1.9-25nM)
ודופאמין ( 1-4 D) 1α Ki = 11-31 nM). הוא גם חוסם את הפעולה של ההיסטמין (H1 Ki=7 nM) ורצפטורים אדרנליים (α1 Ki=19 nM). היא גם מתחברת בצורה חלשה (במובן שהיא עשויה ועשויה שלא לעשות זאת עבורכם) לBZD GABAA1 ו רצפטורים אדרנליים β (Ki>10μM)
אז מה זה אומר באנגלית? ובכן, עודף דופאמין בחלקים מסוימים של המוח הוא היפותיזה פופולרית אחת שמסבירה את הסימפטומים של הסכיזופרניה. יש גם עדויות שעבודה על הקולטנים של המוסקרין מחוללת הבדל גדול.ההשפעה של קולטנים אחרים על סכיזופרניה היא פחות ידועה. בעוד ש GABA כרגע עוברת מחקר רב ביחס לסכיזופרניה זהו כיום התחום של נוגדי הפרכוסים.
להפרעה דו קוטבית, כל מי שחי בארץ הדו קוטבית יכול לספר לכם על כך שהם נעשים מאניים מכך שהמוח שלהם שרוי בסרטרונין זמן ארוך מידי מ SSRI או שאולי אותו הדבר קרה משרייה ארוכה מידי בדופאמין ובנוראדרנלין בגלל זייבאן. יש אפילו עדויות שקולטני המוסקרין משחקים תפקיד בהפרעה דו קוטבית.
אם הההרפתקאה המצערת ודי מקרית שלי עם פטריה עירבה יותר מידי מוסקרין היא איזו שהיא אינדיקציה, אני אסכים עם ההנחה שקולטני מוסקרין משמשים תפקיד חשוב בהפרעה דו קוטבית, במיוחד בחילופין מהירים במיוחד.
באופן בסיסי זיפרקסיה (olanzapine) עומדת להתמודד עם הקולטנים של הניורוטרנסמיטורים יותר מאשר כל אחת מהתרופות הפופולריות האחרות האנטי פסיכוטיות הלא טיפוסיות האחרות. זאת כנראה הסיבה מדוע זיפרקסיה יעילה לסכיזופרניה עמידה מכל הסוגים ועוזרת לשלוט בהיבטים הנבזיים יותר של ההפרעה הדו קוטבית כמו מצבים מעורבים, מחזוריות מהירה ולעיתים מחזוריות סופר מהירה.
מחצית החיים של הזיפרקסיה: ממוצע של 30 שעות בטווח של 21 עד 54 שעות.
הזמן שנדרש כדי להגיע לרמה יציבה: בערך שבוע.
כאשר אתם רווים לגמרי בתרופה ופחות נוטים לשיאים ונקודות שפל של ההשפעה. עדיין עשויים להיות לכם שיאים ונקודות שפל אחרי שלקחתם את התרופה, אבל עם הרבה תרופות יהיו לכם פחות נקודות שפל אחרי שהגעתם לנקודת הייצוב, לפחות בתיאוריה.
מינון של זיפרקסיה ואיך לקחת אותה:
עבור מאניה דו קוטבית: לילי ממליצה להתחיל ב 10-15 מג פעם ביום. אם לא רואים שום שיפור להעלות ב 5 מג ליום עד למקסימום של 20 מג ליום.
כל מה שאני יכול לומר, אם אתם לא לגמרי מחורפנים כרגע זה מינון גבוה מידי להתחלה.
כמובן אם אתם בבי"ח או שבדרך כלשהי אחרת מקבלים טיפול 24/7 ובקושי יודעים היכן אתם נמצאים, אז תתחילו ב 10 מג ליום. אבל אם אתם הגעתם בעצמכם לרופא, אתם יודעים איזה יום בשבוע היום ולא בזבזתם את כל תקרות האשראי שלכם, אני מציע להתחיל ב 2.5 מג ליום. במיוחד אם אתם לוקחים תרופות אחרות לטפל בהפרעה הדו קוטבית.
אני באמת לא חסיד גדול של אנטי פסיכוטיות כטיפול יחיד בהפרעה דו קוטבית. אלא אם כן אתם לא מסוגלים לסבול אף אחת מנוגדות עווויתות , אני חושב שזיפרקסיה (olanzapine) ושאר הלא טיפוסיות עדיפות בתור תרופות משבר וכתוספות לטיפול. בעוד שימצאו האנשים שעבורם זיפרקסיה (olanzapine) תהיה התרופה לטיפול בהפרעה הדו קוטבית שלהם לטווח הארוך. הסיבה האמיתית שבגללה דוחפים את התרופות האלו כטיפול יחיד להפרעה דו קוטבית זה כדי לרפד את השורות התחתונות של חברות התרופות. ליתיום והנוגדות עווויתות הן פחות יקרות, ופרט לנושא של ליתיום עם תת פעילות של בלוטת התריס, יש להן פחות נושאים של טווח ארוך.
לסכיזופרניה: המינון המומלץ מתחיל ב 5-10 מג ליום עם מטרת טווח של 10 מג ליום. אתם יכולים להעלות ל 15 מג אחרי שבוע, אבל המחקרים הקלינים הראו ש 10 מג היא מנת התחזוקה האפקטיבית הרגילה.
אני לא מבין כלום בסכיזופרניה אז אני לא עומד להתווכח איתם על כך.
לפאניקה / חרדה – 2.5 מג בלילה אמורים לסדר אתכם. אבל זהו דבר שאתם והרופא שלכם תצטרכו באמת לעבוד עליו. פשוט אין מספיק ספרות שפורסמה על השימוש של התרופה לפאניקה וחרדה למרבה הצער.
אני מציע בדיקה שנתית או חצי שנתית של תפקודי כבד, תלוי במינון, רק כדי לוודא שהכבד שלכם הוא תמיד בסדר ולתפוס כל בעיה משמעותית לפני שהיא יוצאת משליטה.
תוך כמה זמן זיפרקסיה מתחילה לפעול: מהר, מאד מהר. אתם אמורים להתחיל להרגיש יותר טוב כבר למחרת. או קיי. היותר טוב של היום למחרת יכול להיות זה שלא יהיה אכפת לכם בכלל משום דבר, וזה עשוי להיות ממש מוזר. אבל בתוך שבוע לפעמים שניים, אפקט הזומבי חולף ואתם באמת נרגעתם בצורה משמעותית ויכולים לחשוב בצורה בהירה. אלא אם כן יש לכם ריאקציה ממש נבזית לתרופה, אין כיום תרופה טובה יותר בשוק האמריקאי לגרום לכם לסדר את הראש ולאפשר לכם לחשוב בבהירות אודות דברים. יכול להיות שלא תהיו מסוגלים לצאת מהמיטה רוב היום, אבל אם המצב היה מספיק חמור כדי שתזדקקו לזיפרקסיה (olanzapine), אז אתם זקוקים למנוחה הזו במיטה ואל תאפשרו לאף אחד אחר, במיוחד לעצמכם, לנסות לשכנע אתכם אחרת. אז תקחו קצת חופשת מחלה והתחילו לבחון את אופציות הטיפול שלכם. יש הרבה תרופות אחרות שם בחוץ כדי לטפל במה שזה לא יהיה שיש לכם.
מחיר חפיסת זיפרקסיה בארה"ב: 605$ ל 60 טבליות של זיפרקסיה 5 מג. 914$ ל 90 טבליות של 10 מג.
החל מה 14/10/2004 מחיר מלא ללא מבוטחים. אתם מוזמנים ללעוג, אזרחי מדינות מתורבות וכל השאר עם ביטוחי בריאות מלאים.
מחיר חפיסת ריספרדל בקנדה: 376$ ל 100 טבליות של 5 מג, 732$ ל 100 טבליות של 10 מג של טבליות זיפרקסיה. אתם מבינים למה אנחנו קונים מקנדה!
נכון ל 14/10/2004 לא כולל עלות של יבוא חוזר לארה"ב, עלויות משלוח. אם תלחצו על הקישור תעברו לבית מרקחת קנדי. בבקשה תזכירו צרכן מס' 192929# כיוון שזה יוריד כמה דולרים בהזמנה הבאה שלי.
יצרן: אלי לילי
דירוג התרופה ב Remedy Find לגבי הפרעה דו קוטבית
דירוג התרופה ב Remedy Find לגבי הפרעות פאניקה / חרדה
שום דבר עדיין ב Remedy find על סכיזופרניה.
עלון מלא לרופא, לרושם המרשם ולפציינט
העלון הבריטי לרופא עם סיכום מאפייני התרופה
קיראו את העמוד על איך לקרוא עלון לצרכן. אל תתחרפנו מכל תופעת לוואי פוטנציאלית. הסתכלו על האחוזים שבהם התופעה קרתה במהלך המבדקים הקליניים.
שמור על עצמך והמשך לקחת את תרופות המשוגעים שלך!
ג'יירוד (לחץ כאן כדי לשלוח לי אי מייל או שפשוט תשלח הודעה ל jerod23 כאן בcrazymeds.org.)
הספרים שהיו בשימוש
Instant Psychopharmacology 2nd Edition Ronald J. Diamond M.D. © 2002. Published by W.W. Norton
Essential Psychopharmacology Stephen M. Stahl, M.D., Ph. D. © 2000. Published by Cambridge University Press
A Primer of Drug Action Robert M. Julien, M.D., Ph. D. © 2001. We use the Ninth Edition. Sometimes that comes up on an Amazon search, usually it doesn't. Published by Worth Publishers
Physicians' Desk Reference Editions 53 & 56 Maria Deutsch & Anu Gupta, Drug Information Specialists, et al. © 1999, 2002. Published by Medical Economics Company.
The Complete Guide to Psychiatric Drugs Edward Drummond, M.D. © 2000. Published by John Wiley & Sons, Inc.
Mosby's 2004 Drug Guide David Nissen PharmD, Editor.© 2004. An imprint of Elsevier. The edition we're using isn't listed on Amazon.
נוצר ביום שישי, ה 26 לדצמבר, 2003
עודכן לאחרונה ביום חמישי, 26 לינואר 2006
זכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. כל הזכויות שמורות.
כמעט כל החומר באתר מוגן בזכויות יוצרים © 2003, 2004, 2005 jerod poore. חוץ מעלוני התרופות כמובן, אלו הן הרכוש של חברות התרופות שפיתחו את התרופות שהעלונים מתיחסים אליהן. וכל מסמך של אדם אחר שעשוי להיות מועלה באתר יישאר בבעלות של המחברים המקוריים. אתם לא רשאים להעתיק דף זה או כל חומר אחר ללא הרשות המפורשת של המחזיק בזכויות היוצרים. זה, בדרך כלל אני, אז פשוט תבקשו קודם. זאת אומרת אם אתם רוצים להדפיס כמה עמודים לקחת לרופא שלכם, למטפל, ליועץ, לקבוצת התמיכה, למשפחה הלא מבינה שלכם אז זה בסדר פשוט לעשות את זה. לכו על זה! בבקשה. כל עוד שאתם כוללים את ההערה הזו בדבר זכויות היוצרים וההצהרה הבאה, אני בסדר עם זה.
כל הזכויות שמורות. אף אחריות אינה מובעת במפורש או במובלע. התייעצו עם רופא אחד או יותר לפני לקיחה, או שינוי של התרופות הנוירולוגיות ו/או הפסיכיאטריות שלכם. החוויות שלכם עשויות להיות שונות. מה שקרה לנו לא בהכרח יקרה לכם. אף אחד באתר הזה אינו רופא, מטפל או רוקח. אנחנו לא מגלמים אותם לא כאן ולא בטלויזיה. רק רופאים יכולים לאבחן ולטפל בבעיות. יש רופאים שנוטים להתעצבן על החולים שלהם שיודעים יותר מידי לגבי תרופות, אז תהלכו בזהירות היכן ומתי שזה הולם. האבחון של עצמך באמצעות אתר זה כמו להגן על עצמך בבית המשפט, פתאום יש לך טיפש בתור רופא. אל תהיה סייברכונדריאק, שחושב שיש לך כל מחלה שראית באתר, או שיהיו לך כל תופעות הלוואי של כל התרופות. הכנת מרשם עצמי מסוכנת באותה מידה. כל האינפורמציה באתר הזה הושגה באמצעות התנסות אישית, ההתנסויות של החברים שלי, ההתנסויות של חברים שדיווחו עליהן בקבוצות התמיכה המקוונות וממקורות שיש אליהם קישור באתר. דע את המקורות שלך! כפי שהאינפורמציה מוצגת כאן היא אינה תחליף לעצה רפואית אמיתית מרופא אמיתי, אלא רק השלמה לעצה כזו. אף נוירולוג, פסיכיאטר, מטפל או רוקח נפגע בעשייה של האתר הזה. כל השמות המסחריים של התרופות שמופיעות באתר הן הטרייד מארק של החברות שרשומות אחריהן בעמודים של התרופות, גם אם חברות אלו עשויות או עשויות שלא להירכש ע"י חברות אחרות שעשויות או עשויות שלא להיות רשומות באתר בזמן שאתה קורא אותו. תמיד תקרא את העלון לצרכן שמגיע עם התרופה שלך ואף פעם אל תזרוק אותם. אם לא קיבלת עלון לצרכן, דרוש אותו. בקול רם. האתר קרייזי מדס הוא לא אחראי לתוכן של האתרים שאנחנו מקשרים אליהם. אנחנו אוהבים אותם, או שהם פרסומות בתשלום, או שהן משהו שעליך לקרוא כדי לקבל החלטה מיודעת ביחס לתרופה מסוימת. לעיתים הן יותר מאחת מהקטגוריות האלו. אבל מה שנמצא באתר שלהם הוא העניין שלהם לא שלנו. אינפורמציה מעטה מאד אודות המבקרים באתר נאספת ונשמרת. ומפעם לפעם אני מסתכל על ערכי החיפוש שנעשה בהם שימוש כדי למצוא את האתר כדי להפוך את האינפורמציה הקיימת לרלוונטית יותר. השתמש רק כפי שאתה מודרך. הימנע היכן שאסור עליך.
"הכל הוא אמת, שום דבר אינו מותר." – Jerod Poore
נשמח לקבל תגובות
חזרה
למעלה
