האם החלמה ממחלת נפש היא כמו החלמה משפעת החולפת מעצמה?
לא! החלמה ממחלת נפש דומה יותר להחלמה מסרטן: האדם אמנם חוזר לעבודה, למשפחה, לחיים; אך, לצערנו, ייתכן שסימני המחלה אינם נעלמים כליל, והם אף עלולים לשוב ולתקוף. החלמה היא
תהליך
בנייה מחדש של חיים משמעותיים תוך כדי התמודדות עם סימני המחלה ועם תוצאותיה. החלמה כוללת הפקת לקחים – חיזוק נקודות החולשה אשר התגלו במשבר. ההחלמה מתרכזת בבניית חיים, ומביאה לירידה הדרגתית ומשמעותית של סימני המחלה.
מה קשה בחזרה לחיים?
משבר נפשי הינו זעזוע קשה. אדם מגיע למצבים ולהתנהגויות שממש זרים לרוחו. הטיפול במשבר נפשי חמור הינו לעתים קרובות טראומטי: הזרקת תרופות בניגוד לרצון האדם, כליאה, קשירה, אובדן חירות, אובדן שליטה, שינוי סביבה מסחרר.
התמונה המלאה עגומה עוד יותר: לאחר המשבר האדם מגלה בדרך כלל כי איבד דברים חיוניים: עבודה ו/או לימודים, יחסי המשפחה הפכו מתוחים ובעייתיים, וחברים נעלמו; כמעט כל מה שיצק טעם ותוכן לחיי האדם נפגע. החזרה לחיים רצופה מכשולים. התווית של חולה נפש מעוררת תחושה של אסון אישי, משהו איום וחריג קרה לך, והעתיד נראה קודר ומפחיד. לאחר משבר נפשי אנשים רבים סובלים מחרדה קשה, בושה משתקת, אשפוז חוזר, אבטלה, עוני ו/או בדידות חברתית. החזרה למקום העבודה או ללימודים ולחיי משפחה ולחברים חסומה לעתים. המטפלים נוטים לגישה פטרונית ("הוא לא אחראי, הוא לא יודע מה טוב לו.") והחברה משדרת דחייה וסטיגמה ("הוא משוגע - חולה נפש."). המתמודדים נואשים, אחוזים לרוב בצבת הבושה, עם קושי לתקשר ולעתים סובלים עדיין מסימני המחלה ומתופעות לוואי קשות של התרופות.
האם למרות הקשיים יש אנשים שהחלימו ממחלת נפש?
ישנם מחלימים רבים!!!
תנועות צרכני בריאות הנפש, שקמו משנות ה-70 ואילך בעולם המערבי, מנוהלות על ידי אנשים שהחלימו. מחקרים עם מעקב של עשרות שנים הראו שגם בשיטה הקיימת, בניגוד לדעה הרווחת, מעל 40% מהחולים הקשים מחלימים, ואם מוסיפים שירותי שיקום והחלמה אחוזי ההחלמה עולים ל-62%–84%.
איך אדם יכול לעזור לעצמו להחלים ממחלת נפש?
ישנם שני גורמים מכריעים בהחלמה, אך לא קל להשיגם:
א. לקיחת אחריות של האדם על חייו, על בריאותו ועל בחירותיו. ניתן לעזור מבחוץ, אך רק האדם עצמו יבנה את חייו .
ב. תקווה והתמדה. תהליך ההחלמה הינו ארוך ורצוף קשיים ונפילות; אך המתמיד יגיע להחלמה ולעתים אף לריפוי מלא.
איך נוכל לעזור לאדם להחלים לאחר משבר נפשי?
ישנם דברים מהותיים אשר, אם יאומצו ע"י מערכות בריאות הנפש והחברה, יעלו את אחוזי ההחלמה באופן משמעותי:
1. תפקיד חברתי בעל משמעות לאדם - כמו: עובד, סטודנט, הורה וכד'. תפקיד חברתי נותן לאדם קשר עם המציאות, תחושת ערך ומשמעות, מסגרת, חברה, אתגר, הזדמנות להתקדם ולעתים אף שכר. פתיחת אפשרות בפני מתמודדים לעבוד בתחום בריאות הנפש ולסייע לאחרים עשויה לתת למתמודדים רבים תפקיד משמעותי מאוד עבורם.
2. עצמאות – אפשרות בחירה ונטילת אחריות על חייו הן הכרחיות עבור האדם. פסיכיאטר או מטפל אינם יודעים לאשורו מה נכון עבור האדם, ואינם נושאים בתוצאות. ללא בחירה וללא אחריות נותר האדם כילד התלוי באחרים.
3. פיתוח כישורי התמודדות – כאשר אדם חשוף לרגשות קשים ולתופעות מפחידות מאוד כמו שמיעת קולות, הוא זקוק לכלי התמודדות. טיפול תרופתי וחיטוט בעבר אינם מעניקים לו זאת. ישנם כלים רבים לצורך התמודדות, אשר היום כמעט לא נלמדים במערכות בריאות הנפש.
4. סביבה שוויונית ותומכת – המתמודד זקוק לסביבה אשר תתייחס אליו באנושיות, תקבל אותו כמות שהוא ותאמין בכוחותיו. חשוב לעודדו בעדינות לקחת סיכונים ואף להיכשל – כך מתרחשת למידה.
5. דיור קבוע והכנסה סבירה יעניקו לאדם בסיס יציב וחירות כלכלית שיאפשרו לו ביטחון מסוים ואפשרות בחירה.
קיימים שירותים שמקטינים מאוד את שיעור האשפוזים הפסיכיאטריים (כמו צוות נייד במקום אשפוז, קבוצות תמיכה של שווים, מקום עבודה משתף ועוד). אם שירותים אלה יהיו נפוצים בארץ נוכל בע"ה לסגור את בתי החולים הפסיכיאטריים, להשאיר מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים רגילים ובתי החלמה, ולהקטין את ההוצאות על בריאות הנפש.
החלמה בבריאות הנפש הינה אתגר למתמודד, למשפחתו, למערכות בריאות הנפש ולחברה בישראל!
* מתמודד – אדם המתמודד אם מחלה או הפרעה נפשית ועם התוצאות החברתיות שלהן. הכינוי מתמודד מדגיש את הצד האקטיבי של האדם.