קודם כל אציג את עצמי בשמי הפרטי – שמי הוא אדם, ואני אחד העורכים באתר ״מידע לכל המעוניין״. קצת רקע על האתר, כן זה אומנם אתר שבליבה שלו יש את הפוקוס על התמודדות נפשית והתמודדות בחיים ועולם העבודה ומשם הוא ממשיך להיות אתר למידע שימושי לחיי היום יום שלנו בישראל. ולמה אני אומר את כל זה, כי עדיין אפילו שמה שאשתף כאן הוא אישי – עדיין זה יגע בכל הענפים או המדורים של האתר – בדרך זו או אחרת.

אהבה היא דבר שמשנה את דרך החיים, לפחות בחוויה המעשית שלי. החל מתחביבים שאני אוהב, דברים שעושים לי טוב כמו בית נקי ומסודר, מוסיקה ונגינה, הכלב שלי, המשפחה שלי ובסוף מה שיכול ״לסובב הכל על אצבע אחת״ אהבה רומנטית.

התחלת מסע האהבה

ביולי 2023, הייתי במה שאני קורא אותה ״תקופת שיא״. כל תחום בחיים שלי פרח ובאמת שגם הרגשתי בעצמי כגבר בגיל 35 מספיק אטרקטיבי בשביל שאת מה שליבי חושק בו – אוכל ״להשיג״ וכן, כך היה. מהסתובבות באפליקציית היכרויות (באמבל) ״עוד אישה״ תפסה את העין שלי. בפרופיל שלה היה מוצמד חשבון האינסטגרם שלה, אז כמובן שהצצתי וכמובן שלאחר מכן החלקתי אותה ימינה באפליקציה (לייק).

כבר באותו רגע שלחתי לה הודעה ואחריי יום היא ענתה לי. היא בחורה חמודה בת 34 מגרמניה ואת שמה לא אזכיר כאן בשביל האנונימיות שלה. לראשונה הרגשתי שהשיח נטול כל אימפולסיביות של להיפגש – כי המצב ייצר את זה, היא מגרמניה. זה קסם לי כי גם אחותי גרה בחו״ל והקימה שם חיים וממש לא רחוק, בהולנד.

המשכנו לדבר כמעט כל יום, זה התפתח לשיחות וידאו ואני פשוט התאהבתי. איזו אישה.. אדם ערכי, יפיפה והכימיה.. השפה לא הפריע לנו (דיברנו באנגלית) כי תמיד היה שם משהו מעבר של הבנה הדדית ממש ללא מילים, משהו שנמצא שם בבסיס, וידעתי ממש בהתחלה שזו אישה שאני יכול לתת בה אמון ולהתמסר אליה.

יוצאים לדרך – גרמניה

אני אקצר את הסיפור בכך שלפגישה הראשונה הגעתי אליה עם ״תירוץ״ אמיתי, כי נסעתי לבקר את אחותי שזה ממש 3 שעות נסיעה ממנה ברכב. הייתי אצלה שתי לילות והיה קסום. כשחזרתי אל אחותי להולנד, אני לא אשכח את שיחת הטלפון שאליה הגעתי מוכן בהבנה עם עצמי שאני לא רואה אופצייה לחזור, אם האופציה לנסוע אליה שוב עומדת. היא רצתה את אותו דבר וכך היה – חזרתי אליה.

משם, הלוך חזור גרמניה-ישראל עד להחלטה ממש לגור ביחד. עזבתי את הדירה שלי בארץ והלכנו על זה ״על אמת״. תהליך תושבות בגרמניה וכמובן שתשלום על כל החשבונות ובאמת שהרגשתי והאמנתי שאני מממש את הייעוד שלי (הקמת משפחה). עם כל הטוב שבאהבה, בקשר, בביחד, בשותפות, במגורים וכל מה שקשר נותן – הייתי שם לבד, היא היתה האדם היחיד שמקשר אותי למה שהרגשתי בו בית.

תחילתה של סוף מערכת היחסים

גם לאחר ה-7 לאוקטובר חל בי שינוי, בעיקר הוסיף לתחושת הניכור שחוויתי בגרמניה בגלל היותי יהודי. הסתגרתי יותר ויותר ואיפשהו הייתי בעננה שאיכשהו הרגשתי טוב, לא חשתי דיכאון או כאב אבל כן חוויתי בדידות וכן, לעבוד כל היום מהמחשב ולצאת פעם אחת לסופר ואוליי עם הכלב – זה לא חיים בריאים.

לא הייתה בי מספיק נכונות לשנות את זה ואם כבר מדברים על נכונות להשתלב, לימוד גרמנית בכלל לא היתה באופק. אז כן, דברים בסיסיים של השתלבות בתאכלס – לא היו שם. למרות שכן ניסיתי, דרך פסיכולוג באופן קבוע – פעם בשבוע לעבוד על עצמי ולשפר את מה שקורה איתי וכמובן את ההשלכה של זה על הקשר. כי הקשר נהיה פחות ״כיפי״. כן היתה אהבה וכן היה טוב בינינו, אבל מבחינת דרך חיים – זה לא משהו שיכולה להיות לו קיימות מתמשכת.

הנושא של אולי להיפרד עלה כמה פעמים עד שהפך ללהיפרד בסופו של דבר ולא כי לא טוב, אלא כי היא ראתה ולדעתי ראתה נכון (מהפרספקטיבה של היום) שזה לא יחזיק מעמד לאורך זמן ושאם נמשוך את זה אז זה רק יהפוך יותר מסובך, קשה וכואב. אז נפרדנו ובשבוע לפני הטיסה עוד הייתי בשוק אני חושב, לא הרגשתי את זה. בשדה התעופה הכל התחיל לעלות ומשם ועד היום אני בכאב גדול וגעגועים.

איך נראה לב שבור

קודם כל חשבתי שאוליי נחזור והיא תשנה את דעתה כי ״אהבה״ מנצחת הכל. תוך כדי, היכולת לעבוד ירדה נפגעה מאוד, והמוטיבציה שלי בכלל לעשות למען עצמי דברים שעושים לי טוב פשוט נעלמה כלא היתה. המשכנו להיות בקשר ולבסוף החלטתי שזה רק מתחזק את הכאב שלי, באמת שזה גם בלבל אותי מאוד. לרגע, לראות את הפנים שלה בוידאו – זה פשוט פלאש לקשר, זה ריסק אותי, הלב שלי נשבר.

ביקשתי שלא ניצור קשר יותר עד להודעה חדשה ממני, עד שאעבור את זה. היום אני בספק שזה יקרה ואוליי באמת כדאי לנתק לתמיד – זה הדבר הבריא ביותר לנפש שלי.

אני 8 חודשים אחרי, נלחם יום יום לעשות את המינימום. לעבוד כמה שאני יכול, לצאת עם הכלב וללכת לקבוצת התמיכה. מעבר לזה ולסופר ואולי פעם בשבוע לפגוש חבר – אני לא יוצא מהבית, כן זה עצוב אבל אני מרגיש חסר כוחות ועניין. כן אני חוזר מידיי פעם לאפליקציית ההיכרויות בתקווה שמשהו השתנה אצלי, אבל מגלה שאין בי עוד עניין וגם שבכלל שנפשית ותפקודית אני במקום שאני מגדיר אותו – לא מספיק טוב ופורה בשביל להתחיל קשר, אני בא והולך מהאפליקציה.

אז אמשיך בשביל להעלות את הנושא העיקרי שהביא אותי לשתף על עצמי במאמר הזה, והוא – איך מחלימים משברון לב?

איך מחלימים משברון לב – היש תשובה חד משמעית?

אני שואל את עצמי את השאלה הזאת כל יום, והפחד שעולה בי הוא זה שאני יודע שיש אנשים ש״נתקעו״ על האהובה ש״שברה״ להם את הלב ולא מצליחים להמשיך הלאה. אני מאוד מפחד מזה כי הכאב שאני מרגיש הוא כה עמוק – משהו שלא חוויתי עוד, וזה לא שברון לב ״מטורלל״ של גיל 14 – זה רחב יותר ועמוק יותר.

אני חושב שהגודל של הכאב הזה נובע מהציפייה שבניתי. בניתי, או התפתח אצלי ״מיינסט״ שלם – אחד שאפילו אפשר לקרוא לו חזון ואם אני נוגע במקור זה – משמעות, הקמת בית ומשפחה עם בחירת ליבי, השותפה שלי עד לקץ ימינו. נשמע קיצוני אבל ככה זה אצלי עד היום. אני מאמין בזה, מאמין באהבה ושותפות והקמה של ממסד משותף של גבר ואישה. חשבתי שזה היה הרגע של חיי, ללכת על כל הקופה – והלכתי על זה, וכן זה לא ״הצליח״. אני מנחם את עצמי שהחיים הם רצף של נסיונות והמשכיות.

פתרון אינדיבידואלי – תקווה ונסיון חיים

התשובה או הפתרון שיש לי לעצמי כרגע הוא דבר אחד – וזה זמן. אני מאמין בתקווה כי היא תמיד הוכיחה את עצמה בחיי בתקופות הכי אפלות. מבורות עמוקים למישורים ופסגות שלא חשבתי שאני בכלל שייך אליהם. אז כן, זה יעבור. אני אמשיך את השגרה שלי שכן, אני לא מעוניין בה כדרך חיים אבל כוחותיי ומצבוריי הנפש שלי כרגע מביאים רק את זה.

בשביל להשתקם מהמשבר הזה, אז הפיתרון הוא להמשיך לעשות את מה שאני יכול וגם אם זה מינימום, כמו עבודה שמשפיעה לחיוב על הנפש, לצאת עם הכלב, לשמור על קשר אפילו אם הוא רק טלפוני עם חברים קרובים ולשתף אותם על מה אני מרגיש וחווה, ומשם כמו בתקופות קשות מנשוא אחרות, אט אט לעלות למעלה – ומי יודע אוליי לקפוץ חזרה מעלה.

דבר אחד בטוח שאותה קפיצה מעלה או תהליך עליה שיבוא עליי, לא יהיה לאותה נקודה – זה יהיה למקום חדש, כמו שאמרתי קודם – מישורים ופסגות שכיום אני לא מעלה על דעתי שאני שייך אליהם, ואבהיר שזה לחיוב.

מקווה שהצלחתי להגיע אפילו לאדם אחד/ת עם השיתוף שלי במובן של עזרה או אפילו הזדהות. הזדהות היא כוח מרפא עבורי, היא מחברת לחיים – לעצמי, אליכם ולמשמעות טהורה ללא מילים.

The post החלמה משברון לב – איך ממשיכים הלאה first appeared on Malam.org.il.